בורסת היהלומים הישראלית, הגדולה בעולם בהיקף עסקאות בין יבואנים, יצואנים, מלטשים, משווקים, קניינים, מוכרים ויתר סוחרי היהלומים, הצטרפה לאומת הסטארט-אפ הישראלית. בורסת היהלומים הישראלית מקווה להוביל בתחום החדשנות והטכנולוגיה, עם פתיחתו של מרכז חדשנות עבור סטארט-אפים ישראליים ובינלאומיים הקשורים ליהלומים. המרכז, שייקרא Diamond Tech, יעניק סיוע פיננסי ואחר לחברות סטארט-אפ מתעשיית היהלומים, שנמצאות בשלב ההתחלתי של הפיתוח.
נכון להיום, תעשיית חיתוך וליטוש היהלומים ההודית היא הגדולה בעולם, יותר מזו של ישראל, ומעבדת כ-85% מהיהלומים הנכרים במכרות בעולם. עם זאת, הנתונים מראים שהענף בהודו הולך ונחלש.
המועצה לקידום ייצוא אבני החן והתכשיטים מהודו (GJEPC) מסרה כי מנתוני היהלומים המלוטשים בשנת הכספים 2016, עולה כי הייצוא מהודו ירד ב-13.66% ל-19.97 מיליארד דולר. בשנת הכספים הקודמת (אפריל 2014 עד מרץ 2015), יצוא היהלומים המלוטשים הסתכם ב-23.16 מיליארד דולר. התוצאות של שנת הכספים 2016 ממשיכות את הדפוס של חמש השנים האחרונות, שבהן נרשמה ירידה בייצוא ברוטו של אבני חן ותכשיטים מהודו. עם זאת, זו הפעם הראשונה בשש השנים האחרונות, שבה ירד ייצוא היהלומים המלוטשים מהודו מתחת לרף של 20 מיליארד דולר.
נתונים לא סופיים של המועצה לקידום ייצוא אבני החן והתכשיטים מראים כי ייצוא היהלומים המלוטשים בין אפריל ומאי 2017 רשמו ירידה של 2.3%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. תכנית הרפורמה במטבע (דמונטיזציה) בהודו לא הייתה טובה לתעשייה. סוחר יהלומים מסוראט, למשל, אמר לעיתון יומי מוביל בהודו, מייד לאחר קבלת ההחלטה על הרפורמה, כי "מצבם של היצואנים עשוי להיפגע פחות כי יש בידיהם דולרים, אולם לחברות הפעילות בשוק המקומי אין כרגע אפשרויות. במשך החודשיים-שלושה הבאים, אנחנו לא רואים כל הכנסות".
נראה כי הודו זקוקה נואשות למתיחת פנים סטארט-אפית בסגנון זה שמציגה ישראל. מרכז החדשנות של תעשיית היהלומים הישראלית צפוי לקדם טכנולוגיות חדשות בתחום היהלומים, במובן הרחב ביותר. הן כוללות פלטפורמות מסחריות, רובוטיקה, מוליכים-למחצה, טכנולוגיות רפואיות, טכנולוגיית חלל, תוכנה, פיננסים, ופלטפורמות שיווק B2B ו-B2C.
בורסת היהלומים הישראלית תחבור בפרויקט לשרין (Sarine), המובילה העולמית בטכנולוגיות לתעשיית היהלומים, ולקבוצת הניג (Hennig), בעלת זרוע השקעות בינלאומית המתמחה בטכנולוגיות יהלומים. כמו כן, הבורסה חתמה עם הטכניון בחיפה על הסכם שותפות אסטרטגית בנושאי מחקר ופיתוח. בפרויקט הביעו תמיכה גם ארגונים בינלאומיים מרכזיים כמו ברינקס (Brinks Global Services), קונפדרציית התכשיטים העולמית (CIBJO), וקבוצת פנתיאון פסיפיק (Pantheon Pacific) מסין.
נשיא הבורסה, יורם דבש, אמר כי "קיבלנו החלטה אסטרטגית להקים מרכז חדשנות יהלומים, מפני שאנחנו משוכנעים כי תעשיית היהלומים חייבת להתקדם טכנולוגיות. ישראל היא מובילה עולמית בטכנולוגיה – עם יותר מ-1,500 סטארט-אפים חדשים המוקמים בה מדי שנה. בכוונתנו לרתום את האנרגיה והיצירתיות של אומת הסטארט-אפ לטובת התעשייה שלנו. בורסת היהלומים הישראלית מחויבת להבטיח את הצלחתם של הסטארט-אפים הללו, ואת תרומתם לתעשיית היהלומים",
פורסם באתר Businessworld
