בנקים וגופי אשראי חוץ-בנקאיים יידרשו להחמיר יותר בקבלת צ'קים, ויפסיקו ליהנות מביטחון כי מחזיק בצ'ק פגום יישא במלוא החוב – כך קבע אתמול (שלישי) בית המשפט העליון, בפסק דין המבטל את "הלכת גויסקי" הוותיקה.
״הלכת גויסקי" נוגעת למקרים שבהם צד א' נתן לצד ב' צ'ק ולא הגביל את סחירותו, וצד ב' העביר את הצ'ק לצד ג', שנתן עבורו תמורה. על פי ההלכה, הצד השלישי יכול לתבוע את פירעונו מצד א', אפילו אם כותב הצ'ק לא קיבל מצד ב' את התמורה עבורו. המשמעות בפועל היא כי הבנק או נותן האשראי זכה למעמד עדיף על פני רושם הצ'ק, גם אם יוכח שהאחרון לא קיבל תמורה עבור העסקה.
ההלכה התגלגלה לבית המשפט העליון בעקבות הליך משפטי בין שתי חברות יהלומים. באותו מקרה, אחת החברות חתמה על חוזה לקניית יהלומים מחברה שנייה. הקונה משכה לטובת המוכרת כמה צ'קים דחויים, ובהם צ'ק בסך כ-200 אלף דולר, שהמילים "למוטב בלבד" לא נכתבו עליו. המוכרת הפקידה את הצ'ק כבטוחה לתשלום חובותיה, והטביעה חותמת היסב על גב הצ'ק, עם שם חברה שונה מזו הנפרעת בצ'ק. לאחר שהמוכרת נקלעה לקשיים ולא יכלה לספק את היהלומים, הקונה ביטל את הצ'ק, אולם הבנק הגיש בקשה להוצאה לפועל.
בהתאם ל"הלכת גויסקי", בתי המשפט השלום והמחוזי חייבו את הקונה לשלם לבנק את מלוא סכום הצ'ק, למרות שהחוזה הופר ומעולם לא קיבלה את היהלומים ששילמה עבורם. המקרה התגלגל לבית המשפט העליון, שביטל את ההלכה.
עו"ד גלעד נרקיס, שייצג בתיק, מסר לתקשורת כי "מעתה הבנקים ייאלצו לבחון היטב את הצ'קים המגיעים לידיהם, קודם למתן אשראי, דבר שיביא אך צדק לצד החלש במשוואה, הרי הוא הצרכן והלקוח הסופי או במקרה של צ'ק, הצרכן שלא קיבל כל תמורה עבור הצ'ק שמסר. זוהי בהחלט בשורה ללקוחות הבנקים ולאלו שהשיק שמסרו התגלגל למערכת הבנקאית והשוק החוץ בנקאי".
