יוסף פוקס נולד בשנת 1907 בהונגריה. בעקבות גיוס אביו למלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את לימודיו בחדר ולסייע בפרנסת הוריו ותשעת הילדים. בגיל חמש עשרה החל להתמחות באריגה, ובהיותו בן עשרים ושמונה עברה המשפחה לבלגיה, שם החל לעבוד אצל שני דודיו, שהיו בעלי מנסרות יהלומים.
בשנת 1934 נישא לסופי, ולמחרת הנישואין יצאו השניים בדרכם לישראל. תחילה עבד בבניין ולאחר מכן הקים מפעל קטן לייצור בדי ריפוד, שהעסיק חמישה עובדים. ב-1937 הצטרף לאצ"ל. במשך שנים שימש כחבר הוועד הכספית של המחתרת ופעל לגיוס כספים לפעילי המחתרת מחבריו היהלומנים. ב-1939 הקים עם קרול פיקל מנסרת יהלומנים בנתניה, והיא הועברה אחרי זמן קצר לתל אביב. בהקמת ובהפעלת המנסרה השתתף אחיו המנוח, יצחק.
יוסף פוקס הקדיש את מרב זמנו להדרכת צעירים בניסור יהלומים. עם תלמידיו נמנים מי שהיה מפקד האנייה "אלטלנה" ושגריר ישראל בדרום אפריקה, אליהו לנקין, משה שניצר (שהיה לימים מנהל עבודה באחת המנסרות של פוקס) ודניאל לגציאל, שהגיע אליו כנער צעיר, עולה חדש מאיטליה.
יוסף פוקס היה אחראי על שש מנסרות שפעלו באזור תל אביב. בשנת 1946, עם תום מלחמת העולם השנייה, החל לעסוק במסחר ביהלומים ובשנת 1957 הקים מפעל לחיתוך וליטוש יהולמים בצפת.
בשנת 1963 החל לנסוע בתכיפות לבלגיה, משם עסק באספקת חומר גלם מסוגים שונים לתעשיית היהלומים בארץ. באותה התקופה הצטרף לעסקים בנו זאב, העוסק כיום בייצור, מסחר, יבוא ויצוא יהלומים.
יוסף פוקס עסק בפעילות ציבורית בענף היהלומים ומחוצה לו. כאשר נוסדה הבורסה ברחוב אחוזת בית 3 כיהן כסגנו של הנשיא, פנחס הולנדר ז"ל, והיה חבר בהנהלת הבורסה עשר שנים. יוסף פוקס יזם ויסד את קבוצת הכדורגל בית"ר תל אביב.
בשנת 1989 פרש יוסף פוקס מעבודתו עקב בעיות בריאות.
בשנת 1990 העניקה התאחדות תעשייני היהלומים ליוסף פוקס את התואר'יקיר תעשיית היהלומים.
בשנת 1994 הלך יוסף פוקס לעולמו.
מאת: שירה עמי
