טוביה ליפשיץ נולד ב-1938 באנטוורפן, בלגיה. אמו, בת ללוטש יהלומים – השתייכה למשפחת דירדק-דימנשטיין – מאושיות הקהילה היהודית של אנטוורפן. אביו, אליהו, שהגיע מפולין, הקים באנטוורפן מפעל לביקוע ועשה שם כמומחה בתחום.
עם פלישת הגרמנים לבלגיה, ב-10.5.1940, ירדה האם, דורה, למחתרת, כשהיא מסייעת בהצלת יהודים. כאשר החלו האקציות לאושוויץ הסתתרה עם שני ילדיה אצל משפחות נוצריות. האב, אליהו, נשלח לעבודות כפייה בחוף צרפת, שם בנו הגרמנים קו ביצורים שנועד למנוע את פלישת בעלות הברית מכיוון בריטניה ('הקיר האטלנטי'). כשמשקלו 40 ק"ג בלבד הצליח לברוח מהמחנה זמן קצר לפני שנשלחו האסירים לאושוויץ.
בספטמבר 1944, כאשר שוחררה אנטוורפן, התוודע טוביה ליפשיץ בן השש לחיילי הבריגדה היהודית. שיחותיו אתם זרעו בלבו את זרעי הכמיהה לארץ ישראל.
לאחר המלחמה הקים אביו עסק משפחתי ליהלומים. טוביה סיים 12 שנות לימוד והצטרף לעסק הביקוע המשפחתי.
לאחר מלחמת ששת הימים החליטו יהודה וטוביה ליפשיץ לעלות לארץ. מכיוון שידעו שתחום הביקוע אינו מפותח בישראל, ושהמנסרים אינם יודעים לנסר קפס – תחום שבו הגיעו למיומנות גבוהה – החליטו להכשיר עשרה בוקעים, ובתנאי שיעלו אתם לארץ.
ב-1965 נפטר האב. טוביה, רעייתו ושני ילדיהם הקטנים עלו לארץ ב-1970. ביחד עם עשרת הבוקעים שהוכשרו באנטוורפן פתחו האחים ליפשיץ מבקעה ברמת גן. לחברה שהקימו קראו בשם 'בני אליהו ליפשיץ', לזכרו של אבי המשפחה.
החברה צמחה, והעסיקה למעלה מעשרים בוקעים. הודות למיומנות המקצועית ולתנופת ההקמה והעשייה, נמנים יהודה וטוביה ליפשיץ עם מקימי ומפתחי ענף הביקוע בארץ.
טוביה, שרצה שהגשמת החלום הציוני שלו תהיה מושלמת, התגייס לצה"ל.
מ-1975 – 1995 נמנו 'בני אליהו ליפשיץ' עם מקבלי הקצאות הסייט של ארגון המכירות המרכזי של דה בירס. ב-1978 רכשו משרדים בבניין 'מכבי'. באותה השנה קנו מפעל ברמת גן. בשטח שהשתרע על פני 350 מ"ר הקימו מלטשה לליטוש ידני שהעסיקה 40 עובדים, מלטשה למכונות אוטומטיות (פירמטיק) שהעסיקה 10 עובדים, מחלקת חיתוך שהעסיקה שמונה עובדים ומנסרה שהיו בה 150 מכונות שתופעלו על ידי ששה עובדים. כמו כן רכשו האחים לייזר לביקוע וניסור יהלומים – תחום שפיתחו וביססו בתעשיית היהלומים הישראלית. בנו של טוביה – דוד, שהצטרף לחברה בראשית שנות התשעים, היה האחראי על תחום הלייזר. בסך הכל הועסקו במפעל כ-70 עובדים, כולל צוות המנהלים. כמו כן עיבדו 'בני אליהו ליפשיץ' אבנים באמצעות קבלני משנה. בשיא פעילותם העסיקו כ-100 עובדים.
ב-1996 נסגר המפעל, וב-1997 פירקו האחים ליפשיץ את השותפות, כשכל אחד מהם ממשיך לעבוד עם ילדיו. ב-1999 הצטרף לטוביה ודוד צעיר הבנים – יהונתן.
טוביה ליפשיץ עסק בייצור עד 2006. כיום הוא מגיע לבורסה מדי יום בעיקר כדי לרוות נחת מילדיו ומחתנו – מוטי גנץ, ולשמור על הקשרים עם חבריו היהלומנים.
טוביה ליפשיץ נשוי ללוסיל לבית נירנסטיין, אב לנטלי גנץ, דוד, יהונתן ואילנה פרץ, וסב ל-12 נכדים. דוד ויהונתן ממשיכים את דרכו בענף היהלומים.
מאת: שירה עמי
