אליעזר לבבי נולד ב-1929 לזאב ומרים ליברמנש. ילדותו, המתוארת על ידו כתקופה המופלאה והמאושרת בחייו, עברה עליו בבית דתי המשתייך לחסידות ברסלב, לחוף ימה של תל אביב הקטנה.
ב-1939 עברה המשפחה, ומפעל הנרות שבבעלות האב, לבני ברק, שם התיישב שש שנים קודם לכן הרב אברהם ישעיה קרליץ (החזון איש), שתרם לא במעט להפיכתה של המושבה החקלאית הדתית ליישוב בעל צביון עירוני. מחסור בחומרי גלם בתקופת המלחמה גרם לסגירת המפעל. האב למד ליטוש אצל סם מועד בתל אביב, ועבד במפעלו שנים אחדות. לאחר המלחמה שב לעיסוקו בנרות.
אליעזר למד באותן השנים בישיבה, שם הכיר את דויד הלפרט, המקבל גם הוא את התואר יקיר תעשיית היהלומים. גיל 14 הווה צומת דרכים עבור השניים: הם החלו לעבוד כלוטשי יהלומים בבית החרושת נובה בפרדס כץ ובמקביל – הצטרפו לתנועת הנוער בית"ר ולאצ"ל. זמן קצר לאחר מכן עברו לבית החרושת ריכוז של מורגנשטיין, בסר, צבי רוזנברג וברוך פרידברג, ששכן ברחוב נחמני 15 בתל אביב (שם עבד גם יקיר תעשיית היהלומים, שהיה חותך באותה העת – יחזקאל גולדמן). אליעזר לבבי הפך במהרה ללוטש מיומן וזריז. במקביל, התחיל להדביק כרוזים, להשתתף בפיצוץ עמודי טלגרף וב"השאלה שלא על מנת להחזיר" של חומרי נפץ מבתי חרושת (של יהודים). מעשה זה גרר הלשנה שהביאה להסגרתו לידי המשטרה הבריטית. ב-1945 נשלח ללטרון. מעצרו הוארך מדי פעם בלא שעמד למשפט.
בתקופת מאסרו רכש את השכלתו האמיתית מפי עצורים שהיו מורים דגולים כמו דר' שייב (ישראל אלדד) שלימד תנ"ך, דר' פון ויזל, שלימד דקדוק עברי, ואחרים.
לאחר שנה וחצי שוחרר ושב מייד הן לעבודתו בתעשיית היהלומים והן לפעילות באצ"ל. הוא השתתף במתקפה על יהודיה (כיום – יהוד), נפצע ונשלח לבלינסון, אולם סירב למסור את שם משפחתו מחשש ששוב יוסגר לידי הבריטים. למזלו, הבריחו שניים מחבריו, שהתחפשו לאלונקאים, אותו ואת חברו הפצוע, שהועברו על ידיהם לבית החולים הראשון ליולדות בארץ – רמת מרפא, בשכונת הגפן ברמת גן.
ב-1948, בהיותו בן 19, התגייס לצה"ל. עם שחרורו מהצבא ב-1950 חזר למלטשה בפרדס כץ. משם עבר למלטשה של אליעזר הרשקוביץ ופנחס הררי (שפיץ) בנחלת גנים ברמת גן. שש שנים עבד אצל טובי'ה שכטר בבני ברק, עד שב-1963 הפכו הוא ואחיו הבכור – יעקב-שרגא ז"ל, לעצמאים, תחילה במפעל ברחוב בר כוכבא בבני ברק, ולאחר מכן ברחוב הרקון ברמת גן. השניים היו בעלי סייט והעסיקו עשרות עובדים. בשנת 1985 נפרדו דרכיהם. כיום עוסק אליעזר לבבי בייצור בקבלנות משנה, משלושה קרט עד עשרה קרט בגלם וביצוא, בעיקר לארצות הברית.
אליעזר לבבי נשוי לחיה – שותפתו לחלוקת הכרוזים בימי אצ"ל ואב ליצחק, העוסק בייצור יהלומים ובנדל"ן, ורדה, המתגוררת בארצות הברית ונועם, העובד אתו בחברה.
מאת: שירה עמי
