זוכה פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דן שכטמן, הוזמן לביקור בדיאמונד טק, תערוכת הטכנולוגית העוסקת במיכשור יהלומים הנערכת במסגרת שבוע היהלומים הבינלאומי.
נשיא בורסת היהלומים, יורם דבש, קידם בברכה את אורח הכבוד ודיבר על הקשר שלו לענף התכשיטים "פרופסור שטכמן הוא לא רק חוקר ופרופסור וזוכה פרס נובל, אלה גם תכשיטן חובב בזמנו הפנוי. תכשיטיו אף הוצגו במוזיאון בחיפה." דבש הציע לשכטמן לשלב בעתיד יהלומים בתכשיטים שהוא מעצב.
הרצאתו המרתקת של שכטמן עסקה ב"הישגים ואתגרים בישראל" ועסקה בנושאי דמוגרפיה, השקעות ממשלתיות בתחומי השכלה ובריאות, מיסוי וכיסוי גרעונות מדינה, רמות תעסוקה ועוד. שטכמן עמד על העובדה ששני מגזרים בישראל , החרדים והערבים לא משתתפים מספיק בעול העבודה, עקב חוסר בחינוך מתאים. פרופסור שכטמן קרא להשקיע בחינוך במגזרים אלה על מנת לצרף אותם למעגל העבודה וזאת למען עתיד מדינת ישראל.
"המשאב הכי יקר למדינה הוא ההון האנושי שלה, לא יהלומים ולא זהב ולא נפט" אמר פרופסור שכטמן.
פרופסור שכטמן הוא הישראלי שישי שזכה בפרס נובל, בורסת היהלומים הישראלית כיבדה את פרופסור שכטמן בחברות בליגת הכבוד של בורסת היהלומים. תעודת הוקרה שהוגשה לו ע"י נשיא בורסת היהלומים, יורם דבש.
בתעודה נאמר: "חברות בליגת הכבוד של בורסת היהלומים הישראלית מוענקת לפרופסור דן שכטמן, על הצטיינותו בחקר מדעים, על פרסום ההשגים והגילויים שלו בנושא קווזי גביש ברחבי העולם ותרומתו לקידום מעמדה של ישראל בקהילת המדעים העולמית."
ההרצאה נערכה בפני היהלומנים הישראלים שגדשו את העולם, שישבו מרותקים לעובדות ולמספרים שהציג שכטמן על מדינת ישראל.
פרופסור דן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2011, הוא פרופסור למחקר בפקולטה למדע והנדסה של חמרים בטכניון בחיפה. הוא זכה בפרס נובל על מחקרו של מבנה החומר לאחר שהביא להגדרתו של מבנה גביש חדש של גבישים כמו מחזוריים – קוואזי-מחזוריים. בשנת 1998 הוא קיבל את פרס ישראל לפיזיקה.
את מחקרו החל בשנות השמונים בניסויים בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. הוא גילה גביש בעל סימטריה מחומשת. באותה תקופה הקריסטלוגפיה היתה מבוססת על הנחה בסיסית המראה כי הסימטריות הסיבוביות היחידות שיכולות להתקיים הן של 2, 3, 4, 6. הגילוי של שכטמן נתקל בביקורת קשה מצד מדענים רבים אבל עם השנים, נבנתה תיאוריה מוכחת לתגלית והיא הוסברה. עם מציאת ההסבר נפתחה הדלת לגילויים חדשים ושונתה ההגדרה המדעית של גביש, נמצאו גבישים נוספים ונפתח תחום מחקר חדש.
מחקריו של שכטמן נעשו בסגסוגות של טיטניום ואלומניום וכן בחקר המבנה וציפוי של יהלום. חקר היהלום עמד במרכז עבודתו בשנים 1992 – 1994.
מאת: מישל מושליאן
