תהליך קימברלי הוא פורום בינלאומי משותף של תעשיית היהלומים, ממשלות וארגונים אזרחיים, שהוקם כדי לחסל את המסחר ב"יהלומי מריבה", ולשפר את התנאים לפיתוח חברתי וכלכלי של קהילות באזורי עימות או בסמוך לאתרי כרייה. תהליך קימברלי הוקם בשנת 2000, אומץ על ידי גופי האו"ם, והחל לפעול בשנת 2003. המנגנון העיקרי שלו הוא תוכנית ההסמכה של קימברלי (KPCS), המחייבת לצרף למשלוחים של יהלומי גלם גם תעודת קימברלי – מסמך חסין מפני זיופים, שמנפיקה רשות קימברלי המקומית, ומאשר כי היהלומים עומדים בדרישות התהליך. בתהליך חברות כיום 85 מדינות, ובכל אחת מהן פועל גוף האחראי לתהליך קימברלי ולתוכנית ההסמכה. מדי שנה עומדת בראש קימברלי מדינה אחרת, האחראית לפקח על התוכנית ועל הפעילות של צוותי העבודה, הוועדות והמנהלה.
1
שנות פעילות
1
מדינות חברות
1.0%
מיהלומי המריבה חסומים למסחר בזכות קימברלי
1%
מהיהלומים עם תעודת קימברלי אינם יהלומי מריבה
מערכת הערבויות בענף היהלומים
מערכת הערבויות (SoW) היא מערכת לבקרה עצמית, שהוקמה על ידי מועצת היהלומים העולמית על מנת לחזק את תוכנית ההסמכה של תהליך קימברלי, לאורך כל שרשרת אספקת היהלומים. מערכת הערבויות מגנה על היושרה של שרשרת אספקת היהלומים, ומקדמת נהלים עסקיים אחראיים וסטנדרטים אוניברסליים בנושא זכויות אדם ומסחר אחראי. הנחיות ה-SoW הן מערכת החוקים הבסיסית עבור יהלומנים, מעבר לדרישות המינימום והמלצות תוכנית ההסמכה. ההנחיות מחזקות את הבקרה העצמית של התעשייה, במטרה ליצור שרשרת של אחריותיות באספקת היהלומים, מהמכרה עד הקמעונאי. הציות למערכת הערבויות הוא באמצעות מילוי הערכה עצמית אונליין, וצירוף הצהרה חתומה לכל חשבונית.
מכון היהלומים מסייע לחברות במילוי המסמכים והצטרפות למערכת הערבויות, הכנו עבורכם את כל המסמכים מתורגמים בכפתור ומצגת המסבירה על התהליך וכיצד לבצע אותו.
1998
1999
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2010
2011
2011
תכנית ההסמכה של קימברלי דורשת מהחברות לעמוד בדרישות המינימום, לחוקק חקיקה מקומית, להקים גופים שיפקחו על ייצוא וייבוא יהלומים ועל אמצעי הבקרה הפנימיים, ולהתחייב לשקיפות ושיתוף נתונים סטטיסטיים. זימבבואה מקבלת אישור לחדש את מכירות הגלם. קימברלי מזהיר מפני הברחת יהלומים מחוף השנהב, תוך הפרת הסנקציות. גלובל וויטנס פרש מקימברלי, בטענה כי כשל בהפסקת המסחר ביהלומי מריבה.
2012
2013
2014
2016
2016
שלושה פורומים נערכים בנושא הערכת השווי של יהלומי גלם. יו"ר קימברלי מפרסם לראשונה דו"ח אמצע קדנציה, ומדגיש יוזמות מרכזיות, כולל חיזוק הקשר עם מדינות מפיקות יהלומים באפריקה, הצעה לעריכת סמינרי הדרכה, ובדיקת השימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין לשיפור האבטחה. בכנס נוסף נידון נושא היהלומים הסינתטיים, ונקבע כי חיוני לדון בו ובהשלכותיו לעומק.
2017
2020
תהליך קימברלי – הזווית הישראלית
בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ענף היהלומים העולמי התחיל לטפל בסוגיית יהלומי המריבה, בעקבות החלטות האו"ם והתחזקות המודעות לנושא.
מדינת ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שפעלו ליישום תהליך קימברלי, והייתה הראשונה להנפיק תעודת קימברלי ב-2003.
ישראל גם כיהנה כיו"ר קימברלי ב-2010, ועד היום משמשת כאחד המנועים החזקים של התהליך העולמי.
אוגוסט 1999 – נציגי "גלובל וויטנס" בישראל
נציגי הארגון האזרחי "גלובל וויטנס" מגיעים לביקור בישראל, במטרה להגביר את המודעות לאופן שבו יהלומים מממנים מלחמות אזרחים באפריקה, ובמיוחד באנגולה.
אפריל 2000 – כנס גלם בינלאומי בישראל
כנס הגלם הבינלאומי ה-2 נערך בישראל, וכולל דיונים בנושא יהלומי מריבה. בורסת היהלומים והתאחדות תעשייני היהלומים מפרסמות הצהרה משותפת ובה הביעו דאגה עמוקה מהאופן שבו יהלומים מעורבים בעימותים באפריקה. הנהלת הבורסה פועלת להפסקת המסחר ביהלומי מריבה ממכרות באנגולה, סיירה לאון וקונגו, כולל הרחקת יהלומנים שסוחרים ביודעין ביהלומי מריבה.
ספטמבר 2000 – כנס הקמת מועצת היהלומים העולמית בישראל
ישראל מארחת את כנס הקמתה של מועצת היהלומים העולמית (WDC) , שהוקמה כדי לשמש כגוף המייצג את ענף היהלומים בתהליך קימברלי, שפעילותו מחולקת לוועדות בנושא היגוי, משפט, פיננסים, טכנולוגיה, ועוד.
ינואר 2003 – ישראל מנפיקה תעודת קימברלי ראשונה בעולם, אחרי שנתיים של דיונים בדרג בינלאומי, על הדרכים למניעת סחר ביהלומי מריבה.
מאי 2004 – ישראל עוברת ביקורת קימברלי בהצלחה
ישראל הייתה המדינה השנייה שהתנדבה לעבור בדיקה של יישום תהליך קימברלי, במשרדי הפיקוח על היהלומים. הוועדה החמיאה לישראל, וקראה למדינות אחרות ללכת בעקבותיה.
2010 – ישראל נבחרת ליו"ר תהליך קימברלי
ישראל מונתה ליו"ר תהליך קימברלי בשנת 2010, וממנה את ראש המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת, בועז הירש, לישראלי הראשון בראש התהליך הבינלאומי. הירש הציב שלושה יעדים: אכיפה בשיתוף עם המכס העולמי, הקמת ועדה לפתרון בעיות סחר, והקמת גוף ידע של התהליך.
