יש משהו מרתק בדרך המתישה שעובר פורום בין לאומי רחב כדי להשיג החלטה בנושא כלשהו. הצורך בהשגת קונסזוס, כלומר, שלהחלטה המתקבלת לא יהיה גם לא מתנגד אחד, הופכת את התהליך למסורבל עוד יותר. דוגמה חיה קיבלנו אתמול באחד הדיונים הפתוחים, בהם ביקש יו"ר תהליך קימברלי – בועז הירש, להשיג את הסכמתן של 40 המדינות שהגיעו לכנס תהליך קימברלי המתקיים עתה בירושלים, להקמתו של משרד לתמיכה אדמיניסטרטיבית, ובלשון אחרת – מזכירות קבועה.
בועז הירש, שהעלה את הרעיון כבר בכנס שהתקיים בתל אביב בחודש יוני, והעביר נייר עבודה מסודר קודם לכנס הנוכחי, הסביר למשתתפים, שהעומדים בראש התהליך וסגניהם מתחלפים מדי שנה, ועל כן, בכל שנה מחדש, פעם אחר פעם, נאלצים היו"ר וסגנו להיכנס לעניינים מ"בראשית ברא". המזכירות הקבועה שאת הקמתה הציע, תספק לנבחרים החדשים, למשתתפים ולמשקיפים סיוע טכני, תסייע ליו"ר, לסגן וליושבי ראש קבוצות העבודה במילוי תפקידיהם ותייצר זיכרון היסטורי לארגון באמצעות תיעוד את כל המידע המצטבר, המסמכים וכיוצא באלה.
הצעה פשוטה והגיונית זו גררה דיון ארוך שבו הביעו עמדותיהן לא פחות מ-15 מדינות המשתתפות בתהליך וכן מנציגיהם של המשקיפים – מועצת היהלומים העולמית והארגונים האזרחיים. רוב הדוברים צידדו ברעיון, אולם בשעה שרבים מהם טענו שיש להקים ועדה שתלבן תחילה את הפרטים (בעיקר – כמה זה יעלה לכל מדינה ואיפה ימוקם משרד הסיוע), טענו אחדים ש"השטן נמצא בפרטים", ושיש לקבל החלטה ולהתקדם הלאה.
לאחר שעה ארוכה שבה הציג כל אחד מהדוברים את עמדתו סיכם בועז הירש את הדברים בנאום "ציוני", ששבה את לב הנוכחים: "אני בא ממדינה קטנה מאוד שבנתה את עצמה במדבר בלי הרבה משאבים. בכל פעם שאנו חונכים פרויקט מתקיים דיון בשאלה אם צריך לבחון אותו לפרטי פרטים לפני שמתקדמים הלאה או לרוץ קדימה. יש האומרים, שדוד בן גוריון לא היה מכריז על הקמת מדינת ישראל אילו היה צריך ללבן קודם לכן את הדברים בוועדה." בועז הירש אמר, "אנחנו צריכים לשים דגש על המסר, על החזון, ולא לדחות את הביצוע בגלל הצורך לרדת קודם לכן לפרטים." קיצרנו את דבריו כדי להגיע מהר לציון העובדה, שכאשר סיים בועז הירש לדבר מחאו הנוכחים כפיים.
הפורום עדיין לא קיבל החלטה, והנושא יידון שוב היום או מחר. מכל מקום, זו דוגמה קטנה המלמדת על דרך קבלת ההחלטות, ובהן החלטות גדולות וחשובות הנדונות במהלך הכנס בישיבות סוערות המתקיימות מאחורי דלתיים הסגורות בפני העיתונות, כמו ההחלטה על עתידם של שדות מרנגה שבזימבבואה והחלטה בנושא נוסף עליו נדווח בהמשך.
מאת: שירה עמי
