עלי גורנשטיין נולד ב-1922 במצרים להורים שהיגרו מארץ ישראל. אביו התגייס לגדוד העברי, ושירת בגדוד הפרידות שנלחם בגליפולי. ב-1933 שבה המשפחה ארצה. ב-1940 הצטרף לתעשיית היהלומים, והחל לעבוד כמתלמד במפעלו של קרול פיקל. ב-1941 החל לעבוד במפעל של מועד ובניו כמנהל, לצדו של המנהל הראשי, אריה מולדבסקי ז"ל. באותה התקופה לימד תלמידים רבים לליטוש יהלומים.
ב-1943 – 1945 עבד כמנהל ראשי בבית החרושת של בורלא, זליקוביץ וזלצמן. ב-1945, כאשר נסגרו מפעלי היהלומים בארץ ישראל, נותר במפעל עוד שנה אחת, עד שסיים ללטוש את כל מלאי הגלם. ב-1946 הפך לעצמאי. עם קום המדינה גויס לצבא.
לאחר כשנה קיבל חופשה ללא תשלום על פי בקשת המרכז לקואופרציה ומועצת פועלי תל אביב. בזכות מיומנותו המקצועית והשפות הרבות שהוא שולט בהן, נתבקש להקים בצפת בית חרושת ליהלומים, להכשרת העולים החדשים הרבים שהגיעו ארצה. לאחר שהעמיד את המפעל על רגליו חזר לצבא והשתחרר.
עם שחרורו שב להיות עצמאי. בשנות הששים הקים מפעל בבניין שבנה אריה מולדבסקי ז"ל. בשנות השיא העסיק במפעל 180 עובדים, וכן מאות קבלני משנה. ב-1977 סגר את המפעל, והמשיך לייצר באמצעות קבוצות.כל שנות פעילותו בתעשיית היהלומים היה חבר בוועד הפועל של התאחדות תעשייני היהלומים.
בשנת 1996 העניקה התאחדות תעשייני היהלומים לעלי גורנשטיין את התואר יקיר תעשיית היהלומים.
עלי גורנשטיין הלך לעולמו במרץ 2004.
מאת: שירה עמי
