יוסף פרלמוטר נולד ב-1926 בפולין. עלה לארץ בשנת 1943, דרך רוסיה, עם 'ילדי טהרן'. בשנים 1943-1945 למד בבית הספר החקלאי 'מקווה ישראל'.
בשנים 1945 – 1947 עבד כפועל ייצור במלטשת היהלומים 'נופך' שבתל אביב. 26 שנים שירת בצה"ל, במסגרתו סיים קורסים רבים – קצינים, מפקדי פלוגות, פיקוד ומטה, שלישות וסדרי שלטון.
לפני שחרורו מהצבא סיים לימודי כלכלה באוניברסיטת בר אילן, והחל לעבוד כחשב באוניברסיטת תל אביב. באחד הימים הציע לו אחד המרצים שלו, דר' משה מנדלבאום, לכהן כמפקח על היהלומים. יוסף פרלמוטר כיהן בתפקיד זה בשנים 1975- 1980. היו אלה שנים של תהפוכות: יציאה מן המשבר שלאחר מלחמת יום הכיפורים, מתן תמריצים וביטולם, טיפוס תלול אל תקופת ה'בום' של סוף שנות השבעים ותחילת ההידרדרות אל משבר שנות השמונים.
אחד מציוני הדרך בימי עבודתו באגף הוא השגת תמריצים לענף היהלומים בתקופת הפיחותים הזוחלים. הטיפול בנושא התמריצים, אשר הווה תמיכה כבירה לענף, התרכז בידי משרד המפקח על היהלומים. עוד ראוי לציין מאותה התקופה את הנהגת היטל על יבוא ויצוא, אשר יועד לצורכי מכון היהלומים. ההשתתפות הממשלתית בהוצאות המכון הפכה באותה העת להשתתפות בסכום זהה לסכום שנגבה מההיטל על היבוא והיצוא.
בימי כהונתו כמפקח הוקמו שתי ועדות בהשתתפותו לבדיקת נושא ניהול הספרים בענף. כתוצאה מעבודתה של הוועדה השנייה הוחלט על ניהול ספרים בדולרים. נקודה משמעותית בתקופת כהונתו כמפקח היא סגירת החברה הממשלתית ליהלומים 'פיתוח', אשר גרמה להפסדים.
לאורך 17 שנים, עד 1997, כיהן כנציג הברוקר וילי נגל בישראל.
בשנת 1997 העניקה התאחדות תעשייני היהלומים ליוסף פרלמוטר את התואר יקיר תעשיית היהלומים.
מאת: שירה עמי
