דויד הלפרט נולד ב-1928 בברקסאז, צ'כוסלובקיה, למשפחה חרדית אמידה. ב-1935 עלה ארצה עם אמו, ויחד הצטרפו לאביו, שכבר התיישב בבני ברק. ב-1942 הפסיק את לימודיו בישיבה ויצא לסייע בפרנסת המשפחה.
השמועה על המשכורות הגבוהות בתעשיית היהלומים הביאו אותו למלטשת נובה בפרדס כץ, לצדם של צבי אורנשטיין, ברנרד ספירו, אליעזר בשן ואחרים. ואכן, המשכורת הראשונה, בסך של חמש ל"י, והמשכורות שבאו אחריה סייעו בחילוץ המשפחה מהעוני שהייתה נתונה בו.
דויד הלפרט חילק את זמנו בין לימודים במרכז מורים מוסמכים (מממ) בתל אביב, עבודה במלטשה ושיעורי נשק ופעילות באצ"ל, אליו הצטרף ב-1944. בשנים 1945 – 1947 היה ברשימת המבוקשים על ידי משטרת המנדט. הוא הצליח לחמוק בהצלחה, כשהוא ממשיך כל העת בלימודיו, בעבודתו ובפעילותו המחתרתית. ב-1946 השתתף בפיצוץ רכבות ובפיצוץ 11 מטוסים בשדה התעופה לוד.
ב-1945 עבד בבית חרושת ה'כוכב'. בימי משבר 1946, כאשר נסגרו מפעלי היהלומים, רכש בקפה צוקרמן – נקודת המפגש של סוחרי היהלומים באותה העת – 300 קרט של אבנים חצי גמורות, ליטש אותן באמצעות מולה ששכר ביחד עם אחיו, שמואל, ומכר את המלוטש ברווח נאה בקפה צוקרמן. האחים המשיכו לראות ברכה בפעילות זו עד שהיה בידיהם די כסף לרכישת מגרש בבני ברק, שם הקימו ב-1947 וילה לבני המשפחה. בחצר הבית הקימו את מלטשת האחים הלפרט – שמואל, דויד ושלמה (האח משה, נפטר בנעוריו).
במסגרת מדיניות הסיוע הממשלתית לתעשיות באזורים מועדפים פתחו ב-1958 מלטשה בטבריה. ב-1962 סגרו את המלטשה בגלל מעורבות יתר של ההסתדרות, וחזרו לבני ברק. האחים הלפרט פיתחו את עסקי הסחר בגלם בסיועו של אליעזר לרנר מבנק איגוד, שהלווה להם את 100 אלף הדולר הראשונים שאפשרו את רכישת הגלם הראשונה לשם מסחר.
ב-1968 פירקו שלמה ודויד את השותפות (האח שלמה נפרד מהשותפות עוד קודם לכן). שמואל פנה לסחר בגלם ובמלוטש ודויד פתח מלטשה בבני ברק, והתמחה בליטוש קואטס, כשאחיו הבכור משמש כספק הגלם שלו. ב-1987 הקים דויד הלפרט חברה לסחר ביהלומים בבנגקוק. החברה פעלה עד 1992. במשך 15 שנים, עד לסגירת החברה בבנגקוק, שימש כנציג של הברוקר הסינדיקטי – וילי נגל, בדרום מזרח אסיה. עד 1997 המשיך דויד הלפרט לייצר יהלומים גדולים באמצעות קבוצה ולסחור ביהלומים.
לאורך עשרות שנים עסק דויד הלפרט בפעילות ציבורית: כ-15 שנים כיהן כחבר הוועד הפועל של ההתאחדות וכחבר נשיאות ההתאחדות, כעשור כיהן כחבר בוועד הבית הראשון של בניין מכבי, וכחבר בדירקטוריון מפעלי הבורסה וכחבר במינהלה הקטנה הראשונה, וכ-12 שנים כיהן כדירקטור במכון היהלומים. במסגרת עבודתו הציבורית היה הראשון שהניע את הפעילות להכרזה על הענף כאזור סחר ביהלומים, ופעל למען ייצוג האינטרסים של התעשיינים הקטנים מול רשויות מס ההכנסה, להקמת מפעל שירות, להקמת מרכזת טלפונים מודרנית ויעילה, ועוד.
דויד הלפרט נשוי לאניטה ואב לוורדה מסר, ברוך וישראל.
מאת: שירה עמי
