אורי קנר נולד ב-1928 ברומניה. כבר בחדר שמע את השם ארץ ישראל, ולמד לאהוב אותה. בימי מלחמת העולם השנייה, בשעה שהיה במחנה העבודה באקו שבמולדבה, נדר, שעם סיום המלחמה יעלה לארץ. וכך, ב-1946, כשגוויות הרוגי המלחמה עדיין שרועות על הכביש, עזב את משפחתו, וב-1947 עלה כמעפיל על האנייה 'מולדת', שנתפסה בשערי הארץ וגורשה על יושביה לקפריסין. כאשר שב לארץ, ב-1948, גויס מייד לצבא. הוא שירת בחטיבה 5 ('גבעתי', על שמו המחתרתי של מקים החטיבה – שמעון אבידן), שהגנה על מרחב תל אביב, ונטלה חלק בליווי שיירות לירושלים.
ב-1952, לאחר שירות קבע בחיל האוויר, השתחרר מצה"ל, נישא ליעל, ובכספי השחרור קנה מונית והשכירה לנהג.
בעקבות המלצה של חבר למד ביקוע אצל מרסל רפפורט, שהיה ידוע כאחד מטובי הבוקעים וכמי שזכות גדולה נופלת בחלקם של אלה המצליחים לשמוע מפיו את תורת הביקוע. לאחר שנה התחיל לעבוד בפלדיקו, נתניה, אצל מנחם וינקלר, שמייד הפקיד בידיו ביקוע של אבנים גדולות ויקרות. אחרי עשרה חודשים עבר ליהלומי תל אביב של יוסף לוונפיש. עד מהרה יצא לו שם של בוקע ומנקד מומחה. בעקבות פנייתו של אוטו בירנבך החל לעבוד בניקוד ובביקוע חצי יום אצל לוונפיש וחצי יום אצל בירנבך. על בקשתו להתקבל לבורסה חתמו שלושה – יוסף לוונפיש, מרדכי פרידמן ואריה קצף. הבקשה אושרה מייד.
בשנים 1969 – 1975 עסק בניקוד בלבד. ב-1975, למד הבן הבכור – עמי, שהשתחרר מהצבא, אצל נתן ברמץ. לאחר שנה החלו אורי ועמי קנר לעבוד זה לצד זה. ב-1985, כאשר השתחרר מהצבא גם הבן ישראל, הצטרף אל השניים, כשהוא לומד במהירות את כל מקצועות עיבוד היהלום. בסוף שנות השמונים הקימו האב והבנים את 'יהלומי קנר ובניו', כשהם עוסקים בייצור ושיווק, ואף יוזמים את המותג – Spring Cut – צורות מלבניות המתייחד בשישים פאות. (בנותיו של אורי קנר – איריס ואילת, אינן עובדות בענף היהלומים)
ב-2006, כאשר בני הדור השלישי החלו להצטרף לענף, רכשו אורי, עמי וישראל, משרד נוסף. כיום, מייצרת החברה במפעל קטן ברמת גן, ומשווקת את תוצרת לארצות הברית, אירופה והמזרח הרחוק.
אורי קנר כיהן כשמונה שנים כנציג הדיירים בדירקטוריון מפעלי בורסת היהלומים, עד שב-2005 פרש בעקבות אירוע מוחי. שנים רבות השתתף בוועדה הטכנולוגית של מכון היהלומים, ובייעוץ בפיתוח ציוד חדש לתעשיית היהלומים.
כיום, ממשיך אורי קנר להגיע למשרדי החברה שלוש פעמים בשבוע, לחצי יום, וממשיך לעסוק בתחביב בו הגיע לדרגת מקצועיות גבוהה – פיסול.
בשנת 2008 העניקה לו התאחדות תעשייני היהלומים את התואר יקיר תעשיית היהלומים.
מאת: שירה עמי
