עיבוד היהלום בפס ייצור היהלומים, כשכל עובד מתמחה בשלב אחד של עיבוד היהלום. אחד הגורמים שתרמו להתפתחות תעשיית היהלומים בארץ ישראל בשנות הארבעים והחמישים, היה פיתוח שיטת העבודה לפי התמחות בשלב – פאזה ייצור אחד בלבד, כשכל עובד מפתח מיומנות ומהירות בפאזה שהתמחה בה: ליטוש ׳למעלה׳, ׳למטה׳, ׳ברילנדירים׳ וכו', ומעביר את האבן ללוטש המתמחה בחלק הבא.
שיטה זו איפשרה הכשרה מהירה של גלי העלייה וקליטתם בתעשיית היהלומים הצעירה. השיטה רווחת בתעשיית היהלומים עד היום.
צירוף עבודתם של כל העובדים, שכל אחד מהם הוא חוליה, יוצר את שרשרת הייצור, הנותנת תפוקה גדולה במהירות רבה. היעדר חוליה אחת בשרשרת משבש את מהלכה התקין של השרשרת והיא ׳נתקעת׳, ועל כן יש להביא ״דחוף״ מחליף לחוליה החסרה.
באדיבות: שלום ליסיצקי, מחבר הספר "יהלומית מדוברת" לכסיקון למונחי עולם היהלומים
