היהלום, הנוצר כגביש פחמן במעמקי האדמה בתנאים מאוד מיוחדים וקשים, איננו גביש נקי בדרך כלל. מבנהו הכימי ואופן התהוותו הביאו לכך, שבעת תהליך ההיווצרות נכלאו בתוכו חומרים זרים שונים. בה בעת הלחצים העצומים, שפעלו על הגביש הביאו לידי עיוותים במבנהו ופגעים חיצוניים כגון סדקים ושברים.
אלה גם אלה פוגמים בניקיונו ויופיו של היהלום. בעת ליטוש היהלום משתדלים לבטל את השפעת הפגמים ולהוציאם מחוץ ליהלום המלוטש, תוך התחשבות במיקומם ובצורת יהלום הגלם.
הפגמים החיצוניים – במעטפת היהלום נמצאים פגמים חיצוניים. אלו קלים יותר לטיפול בדרך כלל, ואילו הפגמים הפנימיים – קשים יותר לטיפול.
הפגמים הפנימיים – הנקראים בעברית, התכלילים (Inclusions) טמונים בתוך היהלום, והוצאתם וסילוקם כרוכים בהפסדי משקל גדולים יותר. שם כולל לפגמים פנימיים – תכלילים, שצורתם – נקודות שחורות – הוא פיקס (Piques). המילה מגיעה מהשפה הצרפתית Pique.
קיימת חלוקת משנה של כל סוגי הנקודות השחורות והלבנות, אך הכינוי פיקס הוא נפוץ ומקובל. בשיטות הסיווג האירופאיות לדרגות ניקיון של יהלומים מלוטשים מקוטלגות שלוש הקבוצות התחתונות ליהלומים בעלי פגמים כקבוצות פיקס – P1, P2, P3 או 1st Pique וכן הלאה. בהקבלה לשיטת הסיווג האמריקנית של ה- GIA המקטלגת את אותן דרגות ניקיון כ-13,Imperfect) I1, I2).
באדיבות: שלום ליסיצקי, מחבר הספר: "יהלומית מדוברת"
