נולד ב-1929 באמסטרדם למשפחה, שכמה מבניה היו פועלי יהלומים. גם אביו וסבו עבדו במקצוע שנים אחדות. בתקופת המלחמה נספו הוריו. אדוארד איזקס ניצל. הוא למד מדעי החברה והכלכלה באוניברסיטת אמסטרדם, והתקבל לעבודה ב'בנק הולנד', שהיו לו אז שני סניפים בישראל. באותה התקופה נהג הבנק להכשיר עובדים, ולשלוח אותם לסניפיו במקומות שונים בעולם. אפשרות זו פתחה בפני אדוארד איזקס הזדמנות לעלות לארץ. ואכן, ב- 1952 שלח הבנק את אדוארד איזקס לישראל.
ב-1968 נמכרו סניפי בנק הולנד, ואדוארד איזקס עבר למשרדי ההנהלה הראשית של הבעלים החדשים, בנק דיסקונט. במסגרת תפקידו החדש התמקד בעיקר בקשרי החוץ של הבנק ובעניינים הנוגעים לביטוח בבנק, ובדרך זו התוודע אל עסקי היהלומים. עקב היכרותו עם הענף והידע שרכש בנושא, נתבקש, ב-1984, לתגבר את הנהלת סניף בנק דיסקונט בבורסת היהלומים. ב-1989 התמנה לתפקיד מנהל הסניף.
אדוארד איזקס החשיב מאוד את ההיכרות האישית עם לקוחות הבנק. שיטת עבודה מעין זו, היא לדבריו, אבן יסוד בניהולו של בנק בתעשיית היהלומים, יותר מבכל תעשייה או ענף אחר. בלי קשר אישי רצוף, המגיע לפעמים לידי התעניינות ובקיאות בפרטי חייהם האישיים של הלקוחות, אין בסיס טוב למתן אשראי בענף היהלומים, אמר. הקשר האישי האמיץ תוך מתן שירות מקצועי אמין, היה הקו שהנחה אותו כל שנות עבודתו.
בתקופתו של אדוארד איזקס עברו תהליכי העבודה בסניף בנק דיסקונט בבורסת היהלומים תהליכי שיפור והתייעלות, שתרמו לביצור מעמדו של הבנק בתעשיית היהלומים.
אדוארד איזקס קיבל את התואר יקיר תעשיית היהלומים בשנת 1994.
זמן קצר לאחר מכן, באוגוסט 1994, הלך לעולמו.
מאת: שירה עמי
