כחודש לאחר התאונה הנוראה במכרה היהלומים מיר (Mir) של אלרוסה (Alrosa) במחוז יקוטיה, שבה שמונה כורי יהלומים קיפחו את חייהם בשל הצפה פתאומית של פעילות תת-קרקעית, הרקורד של תעשיית כריית היהלומים זוכה לתשומת לב מיוחדת. זיכרון הקטסטרופה עדיין טרי, ומשפחות וחברי הכורים עדיין שרויות באבל כבד. ועם זאת, התאונה מחייבת אותנו לשוב ולעסוק באמצעי הבטיחות והזהירות הרבה הנהוגים בתעשייה.
ראשית, חובה לשבח את הרשויות ברוסיה, על פעילות הסיוע המיידית לחילוצם מהאתר של 143 כורים. במשך למעלה משלושה שבועות, נאבקו יותר מ-300 עובדי חילוץ והצלה, על מנת לאתר את שמונת הכורים הנעדרים, בתנאים נוראיים שרוב האנשים לא יכולים אפילו לדמיין, ובשעה שהכורים הנעדרים שכנו בבור שמעליו כ-40 אלף טון מים. מאסת המים האדירה, וכן טונות של סלעים ובוץ מחניק, עלולים היו לגרום למפולת בכל רגע. בסופו של דבר, פעילות החילוץ וההצלה נאלצה להסתיים בלב כבד.
בתגובה לאירועים, מסר נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB), ארני בלום (Ernie Blom), בהודעה לעיתונות כי "ברצוני לשבח את תגובתה המהירה של אלרוסה, שאפשרה לחלץ במהירות 143 כורים, ואת האופן שבו הוציאה לדרך במהירות פעילות חילוץ והצלה. אנשי החילוץ פעלו מסביב לשעון במשך למעלה משלושה שבועות, תוך התמודדות עם סכנות גדולות, בתנאים שגורמים מבחוץ לא יכולים להבין. לרוע המזל, פעילות החילוץ הגיעה לנקודה שבה פשוט לא ניתן היה להמשיך. בעצב גדול, לא היה מנוס מלקבל את העובדה שהכורים הלכודים לא הצליחו לשרוד ללא מזון ומים, בתנאי לחות מחרידים, וברמה גבוהה של מימן גופרתי ומלחים בשל מפולת הבוץ".
באופן בלתי נמנע, שכנה תקווה בלב כל המעורבים בפעילות החילוץ, ושל המשקיפים החיצוניים הרבים על הנעשה. אמונתם כי ניתן עדיין לחלץ את הכורים נשמרה, בהתבסס על תאונות אחרות בהיסטוריה, שבהן כורים נלכדו למשך תקופות ממושכות מתחת לפני הקרקע, והצליחו לשרוד. הדוגמא הזכורה ביותר, שבה צפו מיליארדי אנשים ברחבי העולם בטלוויזיה, הייתה תאונת כרייה שאירעה ב-2010 במכרה זהב ונחושת בסאן חוזה, צ'ילה. באותה תקרית, 33 כורים שהיו לכודים כ-700 מטר מתחת לפני הקרקע חולצו בחיים כנגד כל הסיכויים לאחר 60 יום.
אולם עלינו לזכור כי התאונה הנוראה במיר מדגיש דווקא עד כמה נדירים מקרים מסוג זה בתעשיית כריית היהלומים. מדי פעם מתרחשות ברחבי העולם תאונות כרייה, שבהן כורים נלכדים ומחולצים. לרוע המזל, נרשמים גם לא מעט מקרים שבהם כורים מקפחים את חייהם.
אירועים אלו נרשמים בעיקר בפעילויות של כריית פחם. מוקדם יותר החודש, נהרגו חמישה כורי פחם בתאונת כרייה בפקיסטן. בחודש מאי באיראן, נהרגו 21 כורי פחם במהלך ניסיון להציל קולגות שנלכדו. גם בסין נרשמו תאונות שבהם נהרגו כורים. אפילו בארה"ב נרשמו מקרים שבהם כורי פחם קיפחו את חייהם, וקרוב לתריסר כורים נהרגו במחצית הראשונה של השנה – יותר מאשר ב-2016 כולה.
בשורה התחתונה, לתעשיית כריית היהלומים יש רקורד בטיחות מצוין. התאונה האחרונה שבה נהרג עובד כרייה אירעה לפני למעלה מחמש שנים, ביולי 2012, כאשר אב לשלושה נהרג בהתהפכות כלי רכב שנסע סמוך לבור הפתוח במכרה היהלומים ג'וואננג (Jwaneng) בבוצוואנה.
מאמצי החילוץ ברוסיה מעידים כי ניתן להשיג רקורד בטיחות מצוין רק אם וכאשר חברות הכרייה לא מתפשרות על נהלי הבטיחות הקפדניים ביותר. כרייה היא עבודה שסיכון בצדה, ותמיד יירשמו לצערנו תקריות בשל אירועים שלא ניתן לצפות. ועם זאת, אין זה גורע מעבודתן של חברות כריית היהלומים, או מהנהלים והמדיניות המחמירים הנהוגים בענף, שנועדו לצמצם עד כמה שניתן את הסיכון לתאונות מצערות.
אברהם דיין (Abraham Dayan), אתר Rough & Polished
