dreamstime s 26575421 2435561Canadafleg

מחסור עתידי ביהלומי גלם? לא בטוח כלל

מכרה גאצ'ו קיו (Gahcho Kue) הקנדי החל בתחילת מרץ השנה להפיק יהלומים בהיקף מסחרי, והעלה שוב לסדר היום את סוגיית המחסור במכרות יהלומים חדשים משמעותיים. מכרות היהלומים הגדולים ברחבי העולם ממשיכים להתרוקן, והתעשייה עסוקה מתמיד בניסיונות להעריך את היקף המחסור העתידי ביהלומים.

 

לפני המשבר הכלכלי בסוף 2008, אנליסטים רבים העריכו כי המחסור יורגש בסביבות אמצע העשור הבא. עם זאת, לקח לתעשייה כמה שנים להתאושש מהירידה במכירות תכשיטי היהלומים, בשל המיתון שהכה בארה"ב, באירופה ובאזורים אחרים בעקבותיהן.

 

הפקת היהלומים הראשונית בגאצ'ו קיו – הראשונה מסוגה באזור הארקטי, במכרה היהלומים החדש הגדול והאיכותי ביותר – החלה אשתקד, ומתגברת בהדרגה. המכרה צפוי להפיק בממוצע כ-4.5 מיליון קרט בשנה, במשך 13 שנות פעילות, שבהן יופקו בסך הכל 54 מיליון קרט יהלומים. דה בירס (De Beers) היא הבעלים של 51% בפרויקט, ו-49% הנותרים בבעלותה של יהלומי פרובינס מאונטן (Mountain Province).

 

פיתוח המכרה

 

הדרך לפיתוח המכרה לא הייתה פשוטה כלל. למעלה מ-15 אלף דפי מחקר סביבתי נדרשו בטרם התקבל אישור לפיתוח המכרה מממשלת קנדה. מנכ"ל דה בירס, ברוס קליבר (Bruce Cleaver), אמר כי מדובר ב"נקודת ציון משמעותית מבחינת דה בירס בקנדה". ואילו נשיא ומנכ"ל מאונטן פרובינס, פטריק אוואנס (Patrick Evans), אמר כי המרבץ "מבטיח את מעמדה של קנדה כאחת ממפיקות היהלומים המובילות בעולם".

 

תפעול המכרה

 

לאור מיקום המכרה, פעילות הפיתוח – שארכה יותר מעשור – מדהימה עוד יותר. המכרה ממוקם צפונית לקו העצים באזור הארקטי. במשך רוב השנה, האתר סובל ממפולות שלגים, ובסמוך לו מתגוררים זאבים, דובים ואיילי הצפון. רק כביש קרח אחד, שנבנה במשך שנים, מוביל אספקה למכרה, וגם זאת רק למשך תקופה קצרה בשנה. כל זאת, לטובת כרייה של 12,000 קרט יהלומים מדי יום. מדובר במכרה החדש הגדול בעולם מזה למעלה מעשור, ותחילת הפעילות בו עשויה להתברר כרגע מכונן עבור עסקי היהלומים.

 

במילים פשוטות, יש פחות יהלומים חדשים. אם נשפוט לפי הירידה העקבית בתקציב החיפושים של דה בירס – שמסתכם השנה בכ-35 מיליון דולר – הרי שהחברה לא משוכנעת כי תמצא תגליות מרגשות חדשות.

 

חיפושים חדשים

 

הנתונים מציעים תזכורת ברורה עד כמה קשה למצוא יהלומים. חברות לחיפושי יהלומים חקרו פחות מ-7,000 ארובות קימברליט, שרק כ-15% מהן נושאות יהלומים, ורק 1% מהן – ב-60 אתרים בלבד – מכילות מספיק יהלומים כדי להצדיק בניית מכרה. דה בירס נעזרת בטכנולוגיה המתקדמת ביותר כדי לחקור אתרים בקנדה, דרום אפריקה, בוצוואנה ונמיביה אתרים, ולאתר בהם שינויים בשדות המגנטיים התת-קרקעיים, שינויים שעשויים להצביע על הימצאותן של ארובות קימברליט.

 

אך גם כשמתגלה מרבץ יהלומים בעל היתכנות מסחרית, הקמת וניהול הפעילות הם תהליך ארוך. מאונטן פרובינס, שותפתה של דה בירס בפרויקט, גילתה את ארובת הקימברליט הראשונה בגאצ'ו קיו לפני 22 שנים. כעת, לאחר שהושקעו בו כמיליארד דולר, המכרה מפיק יהלומים.

 

משיקולים כלכליים, דה בירס התמקדה בשנים האחרונות בהפקת יותר יהלומים בפעילויות הקיימות שלה בבוצוואנה ובדרום אפריקה, והשקיעה פחות בהימורים על הקמת פעילויות חדשות. הטכנולוגיות החדשות עשויות אמנם לייעל את חיפושי היהלומים, אך דו"ח של ביין ושות' (Bain & Co), למשל, העריך כי תפוקת היהלומים תגיע לשיא ב-2019. מנקודה זו ואילך, אספקת היהלומים החדשים תרד בשיעור שנתי של 1%-2% עד 2030, כך דווח במגזין אקונומיסט.

 

האם יירשם מחסור ביהלומים

 

עם זאת, לא בטוח כלל כי אכן יירשם מחסור ביהלומים. אי אפשר לקחת כמובן מאליו את הביקוש הצרכני לתכשיטי יהלומים. מנכ"ל דה בירס, ברוס קליבר, ציין כי "הביקוש לטווח ארוך יימשך רק אם נמשיך לייצר אותו". לאחר עשור שבו התעשייה לא הצליחה להסכים על אסטרטגיה לקידום יהלומים, בשנתיים האחרונות הוקם איגוד מפיקות היהלומים (DPA), שמטרתו העיקרית היא למשוך קונים מדור המילניום, בני 20-35. ייתכן אמנם שהחברות באיגוד יסכימו להגדיל את תקציבו השנתי מ-6 מיליון דולר כיום לכ-60 מיליון דולר, אולם גם כך המשימה שעומדת בפניו מסובכת להפליא.

 

וכמובן, קיימת גם סוגיית היהלומים הסינתטיים. חלק מהאנליסטים של התעשייה צופים כי הסינתטיים יזכו בנתח הולך וגדל בשוק תכשיטי היהלומים. לאור הנעלמים הרבים, לא מפתיע שחברות כרייה חוששות להשקיע סכומי עתק. גם להן אין באמת מושג איך השוק ייראה עוד 10-20 שנה.

 

אברהם דיין, Rough & Polished

 

 

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן