suresh surana art 3244128

הודו: סוגיות מס עכשיות ורגולציה בתחום זהב ויהלומים

תעשיית אבני החן והתכשיטים ההודית היא אחד הענפים הגדולים במדינה, שאחראי ליצוא ותעסוקה בהיקף משמעותי. זו תעשיה שבה החזון של ״Make in India״ למעשה מומש, והודו היא מובילה בלתי מעורערת בעיבוד יהלומים, ומחזיקה בנתח הולך וגדל של עסקי התכשיטים.

עובדה זו באה לידי ביטוי ביצוא שנתי של כ-35 מיליארד דולר ומחזור כולל של כ-4.6 מיליארד רופי. ד״ר סורש סוראנה (Suresh Surana), מייסד קבוצת היעוץ RSM Astute, מסכם כמה מהשינויים מרחיקי הלכת בתחום המיסוי והרגולציה, שהוצגו לאחרונה ועשויים להשפיע על תעשיית אבני החן והתכשיטים בהודו.

 

ביטול מס עושר של 1% על יהלומים ותכשיטים

עד ה-31 במרץ 2015, נגבה מדי שנה מס עושר בסך 1% על יהלומים ותכשיטים, זאת במסגרת חוק מ-1957. המס היה רלוונטי רק לנכסים מסוימים, כמו יהלומים ותכשיטים, יותר מבית אחד, מכוניות, מגרשים עירוניים וכדומה, שבהם הערך הכולל עמד על יותר מ-3 מיליון רופי. חוק מס העושר מ-1957 בוטל החל מה-1 באפריל השנה והחל משנת המס 2015-16 ואילך לא ייגבה המס. הפי הוא שצעד זה יעודד השקעה ביהלומים ותכשיטים בקרב אנשים בעלי הון.

שעון זהב
צילום:Brikk

תוכנית מימוש הכנסות מזהב

מטרת הצגת ההצעה לתוכנית מימוש ההכנסות מזהב (Gold Monetization Scheme) היתה לשחרר את הזהב שנמצא בבעלות משקי בית ומוסדות בהודו, כך שישמש תמריץ למגזר אבני החן והתכשיטים המקומי.רעיון הוא שהזהב יהפוך זמין כחומר גלם שישמש כהלוואה מהבנקים, וכך אפשר יהיה להפחית בהדרגה את התלות ביבוא זהב ולספק את הביקוש המקומי.

על פי טיוטת הקווים המנחים, לקוח יוכל ללכת לבנק ולהפקיד זהב (לפחות 30 גרם) בחשבון מתכות. לאחר שהעריכו את טוהר וערך הזהב שלו, הבנקים יעניקו לבעל החשבון נקודות המייצגות את ערכו של הזהב הפיזי. חשבון הפקדת הזהב מוצע להיות פטור ממס ריווחי הון, מס עושר ומס הכנסה.

הציבור הוזמן להגיב ולהעיר על טיוטת התוכנית והנוסח הסופי צפוי בקרוב.

אחת השאלות הקריטיות נוגעת לרמת התיעוד הנדרשת על מנת להוכיח את ״מקור״ הזהב, משום שבמספר משקי בית הזהב נשמר מזה שנים רבות ויתכן שתיעוד מתאים – שרשויות המס עשויות לדרוש – לא יהיה זמין.

טיוטת התוכנית מציעה, שהנורמות התקפות לגבי "הכרת הספק" יהיו רלוונטיות גם במקרה של זהב. ניתן לצפות, שאם רשויות המס ינקטו בגישה פרגמטית ויסתפקו בתיעוד אישי להפקדות של זהב במשקל של עד 500 גרם לאדם, תהיה היענות רחבה לתוכנית.

הצעת חובה ליצירת חשבון בנק מיוחד (PAN-Primary Account Number)  לרכישות מעל 1,000 רופי, נכון להיום הרף עומד על 5,000 רופי. חובה לקבל את מספר החשבון המיוחד – PAN של הלקוח בעת מכירה בודדת של תכשיטים ומטילי זהב בשווי 5,000 רופי או יותר. בנאומו על תקציב 2015-16 הציע שר האוצר לחייב הצגת PAN לכל קניה או מכירה בסכום של יותר מ-1,000 רופי. עם זאת, לעת עתה לא הוכנסו שום תיקונים לסעיף 139A של חוק מס ההכנסה מ-1961 ולכלל 114B הנוגע ל-PAN.

גופים מהענף הציגו לממשלה את האתגרים המנהליים והאחרים שכרוכים ביישום השינוי, שלו עשויה להיות השפעה מהותית על הביקוש למטילי זהב, זהב ותכשיטי יהלומים.


תוכנית להפחית את שיעור מס החברות מ-30% ל-25% בתוך ארבע שנים

במהלך הצגת התקציב לשנה הקרובה, הכריזה הממשלה על תוכניתה להפחית את שיעור מס החברות מ-30% ל-25% בתוך ארבע שנים, החל משנת הכספים הקרובה. צעד זה צפוי להוביל להגדלת ההשקעות וצמיחה במגזר.

rupees_s_19397567-444965
צילום:Akhilesh Sharma | Dreamstime.com

השפעה על פעילויות עיסקיות בינלאומיות

ישנן לא מעט חברות יהלומים ותכשיטים שפועלות בארה״ב, בלגיה, הונג קונג, איחוד האמירויות, ישראל ומדינות אחרות. עד כה, חברה זרה היתה נחשבת כחברה הפועלת בהודו ונדרשת לשלם מס על הכנסות בינלאומיות רק אם במהלך השנה התבצעו כלל פעילויות הפיקוח והניהול של ענייניה בהודו.

חוק המימון 2015 שינה את תנאי התושבות הנ״ל באמצעות הצגת הקונספט המוכר בעולם, של מקום הניהול בפועל. במסגרת החוק המתוקן, חברה זרה תיחשב ככזו הפועלת בהודו אם באותה שנה היא נוהלה בפועל מהודו. ״מקום הניהול בפועל״ הוגדר כך שיתייחס למקום שבו מתקבלות החלטות ניהוליות ומסחריות מהותיות, אשר חיוניות לניהול עסקיה של אותה ישות עיסקית.

 

קטעים מתוך כתבה שהופיעה ב-Solitaire ביולי 2015. למאמר המלא, לחצו כאן.

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן