חמש שנים בלבד מאז שתעשיית היהלומים נתקלה לראשונה ביהלום מעבדה באיכות נוי שמשקלו מעל 1 קרט, מיוצרים כיום יהלומי מעבדה במשקל 10 קרט ומעלה, באיכויות טובות יותר, ובצבעים כמו ורוד וכחול. כיום, מיוצרים מדי שנה יותר מ-1.5 מיליון קרט יהלומי מעבדה באיכות נוי, המיועדים לשיבוץ בתכשיטים.
בחישוב יחסי, מחיריהם של יהלומי מעבדה באיכות נוי, המשובצים בתכשיטים, ירדו בשנתיים וחצי האחרונות ב-30-40%. בנוסף, בסוף חודש מאי הודיעה דה בירס (De Beers) על כניסתה לתחום התכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה, וכי החל מספטמבר 2018 תציע את המוצר לצרכנים במחיר הזול ע"פ ההערכות בכ-65-80% מהמחירים הנהוגים בשוק יהלומי המעבדה שמשקלם מעל 1 קרט.
שוק התכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה, המוערך כיום ב-1.9 מיליארד דולר, צפוי לצמוח מדי שנה ב-22% לכ-5.2 מיליארד דולר ב-2023, ולרשום בטווח הארוך שיעור צמיחה שנתי של כ-9%, לכ-14.9 מיליארד דולר ב-2035. את הצמיחה צפויה להוביל ההתקדמות המתמדת בטכנולוגיות הייצור של יהלומי מעבדה, שתשפר את ההיתכנות הכלכלית של הייצור, ובכך תוביל לירידת מחירים נוספת, ועם הזמן אף תנגוס בנתח שוק, הן מתעשיית היהלומים הטבעיים, והן מתעשיית תכשיטי האופנה ותכשיטי היוקרה שאינם משובצים ביהלומים.
להוציא שעונים, ניתן לחלק את תעשיית התכשיטים העולמית המוערכת בכ-270 מיליארד דולר (על בסיס נתון מכירות שנתי) לתכשיטי יהלומים, תכשיטי אופנה ותכשיטי יוקרה שאינם משובצים ביהלומים.
לטובת ניתוח זה, "תכשיטי יהלומים" מוגדרים כתכשיטי יהלומים הנמכרים תמורת סכום של מעל 250 דולר, ולרוב עשויים מזהב או פלטינה ומשובצים ביהלומים באיכות נוי. יהלומי מעבדה מהווים כיום כ-2.0% משוק זה, המוערך בכ-87 מיליארד דולר. יהלומים טבעיים צפויים להמשיך ולהרכיב את רוב השוק הזה בעתיד, עם זאת, נתח השוק של יהלומי מעבדה צפוי לצמוח ל-3.4% ב-2023, ול-4.5% בשנת 2035. על פי התחזיות, בטווח הארוך רוב התכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה יימכרו בטווח המחירים שבין 250 ל-1,000 דולר.
שוק "תכשיטי האופנה" כולל תכשיטים העשויים לרוב מכסף סטרלינג או מתכת באיכות נמוכה יותר, כולל אבני חן לא יקרות, אבני חן שיוצרו במעבדה כמו אבני רובי, אמרלד וספיר, פנינים מתורבתות גנריות, ותכשיטי יהלומים באיכות נמוכה מאוד (יהלומים טבעיים או יהלומי מעבדה), שנמכרים תמורת עד 250 דולר. שוק זה מוערך בקרוב ל-40 מיליארד דולר, ונתח השוק של יהלומי מעבדה בו מסתכם בכ-1%. עם זאת, נתח השוק של תכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה צפוי לעמוד על 3.0% ב-2023, ועל קרוב ל-7% בשנת 2035. על פי ניתוח זה, אם כן, כל התכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה משתייכים לקטגוריית תכשיטי האופנה, ומחיריהם יעמדו על עד 250 דולר.
שוק "תכשיטי היוקרה שאינם משובצים ביהלומים", כולל תכשיטי זהב או פלטינה המשובצים באבנים טבעיות יקרות, וכן תכשיטי יוקרה אחרים. שוק זה אינו כולל יהלומי מעבדה.
יהלומים לבנים טבעיים מהווים כיום פחות מ-95% משוק תכשיטי היהלומים, ההיצע השנתי של יהלומים טבעיים צפוי לרדת ב-4 השנים הקרובות, ויש סיבה להאמין כי מגמה זו לא תשתנה משמעותית בטווח הארוך. מרבצי היהלומים העולמיים ממשיכים להתרוקן, וסביר להניח כי נותרו רק מעט מרבצים בעלי שווי כלכלי גבוה. לטווח ארוך יותר, תעשיית יהלומי המעבדה מצויה בעמדה נוחה למלא את פער ההיצע של יהלומים טבעיים, שכנראה יורגש בעתיד.
המחירים הגבוהים של יהלומים טבעיים אמנם עשויים להגביר את הכדאיות של מרבצי יהלומים שכעת אינם משתלמים כלכלית, ובכך למלא את פער ההיצע במונחי נפח בקרט, אולם רוב המקורות הלא מפותחים מכילים יהלומים קטנים יותר, באיכות נמוכה יותר יחסית לסטנדרטים ההיסטוריים – כלומר, קטגוריית היהלומים שצפויה יותר להתחרות ישירות עם יהלומי מעבדה, לאור המחירים הנמוכים יותר. מצד שני, יהלומים טבעיים באיכות גבוהה יותר, שניתן לטעון כי משתייכים לקטגוריית מוצרים נפרדת לחלוטין מיהלומי מעבדה, עשויים לרשום ביצועים טובים, כי ההיצע החדש בשוק נדיר, ולאור העובדה שסין והודו – שווקי הצרכנות הגדלים במהירות רבה ביותר בתעשייה – אינם רואים ביהלומי מעבדה תחליף ליהלומים טבעיים.
עם זאת, בסופו של דבר חוסנה הכללי ארוך-הטווח של תעשיית היהלומים הטבעיים – במיוחד בנוגע לצרכנים בארה"ב, השוק הגדול ביותר של התעשייה – יהיה תלוי בהצלחתם של מאמצי השיווק להחדיר את הערך הלא מוחשי והמסורת המקושרים ליהלומים טבעיים, ולהזכיר לצרכנים את הערך הפנימי הטמון במקורות הנדירים שאינם ניתנים לחידוש – מאפיין המבדל את המוצר שלה מיהלומי המעבדה המתחרים. את המאמצים מוביל כעת איגוד מפיקות היהלומים (DPA), הפועל במימון חברות הכרייה הגדולות בתעשייה, ונועד לקדם מחדש את שיווק היהלומים הגנרי, בעידן שאחרי "יהלום הוא לנצח" ("A Diamond is Forever").
ייצור יהלומי מעבדה איכותיים יותר עדיין מצוי בשלביו המוקדמים, אך מתבצעת השקעה משמעותית בשיפור איכות הייצור, והיתכנותו הכלכלית. יצרניות חדשות של יהלומי מעבדה מתחזקות, ורובן מתמקדות בשיפור יכולות הייצור בשיטת CVD, שנועדה לספק לטווח ארוך יהלומים באיכות גבוהה, ובכמויות גדולות מספיק לשימוש ביישומי הייטק בתעשייה, כמו למשל מוליכים למחצה, מרכיבי מחשוב קוונטיים, לייזר וציוד אופטי – יישומים ששווים יסתכם בסופו של דבר במאות מיליארדי דולרים. חברות אחרות נותנות עדיפות להגברת קצב הייצור בהווה, על מנת לנצל את שולי הרווח הגבוהים שמציע בימינו שוק התכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה; כאנקדוטה, הספקית הגדולה ביותר של ציוד לייצור יהלומי מעבדה בשיטת CVD מספקת כעת הזמנות ציוד באיחור של קרוב לשנה.
יצרניות יהלומים סינתטיים הנעזרות בשיטת הייצור המקורית, HPHT, משפרות אף הן את יכולות הייצור שלהן. בסין לבדה, הייצור השנתי בשיטת HPHT מסתכם על פי ההערכות ביותר מ-10 מיליארד קרט יהלומי מעבדה באיכות תעשייה, כאשר חלק מהיצרניות משדרגות את הציוד שברשותן כדי לייצר יהלומים גדולים יותר, באיכות כמעט נוי ומעלה. תנאי לחץ של HPHT משמשים גם לשיפור איכותם של יהלומי מעבדה שיוצרו בשיטת CVD, פעולה שלרוב נחשבת ללא מקובלת כשמדובר ביהלומים טבעיים.
לאור נפח יכולות הייצור, סביר להניח כי בטווח הארוך, היצע יהלומי המעבדה יהיה בלתי מוגבל, ומחירה של סחורה גנרית ייקבע על פי היצרנית הזולה ביותר, בהתאם לנהוג בשוק תכשיטי האופנה. יהלומי מעבדה יקרים יותר, שצפויים להתחרות בתעשיית תכשיטי היהלומים הטבעיים, יהיו היהלומים שיצליחו לבנות מותגים מצליחים או עיצובי תכשיטים ייחודיים
מאת פול זימניסקי
