Diamond 256 Medium

האם שוק היהלומים נקלע לכאוס?

תקופה יוצאת דופן עוברת על שוק היהלומים. לפני קרוב לחודשיים, הכל נראה הפוך. ייבוא יהלומי הגלם לא היה מסונכרן: המחירים עלו, אך לא נפח המסחר. ייצוא היהלומים המלוטשים לקראת JCK לא היה מאוזן. מחירי היהלומים המלוטשים ירדו במקום לעלות, אך מחירי הגלם עלו. האם אלו סימנים של שוק נורמלי, או של שוק יהלומים המצוי בכאוס?

 

מזה תקופה, הצרכנים האמריקאים מגלים עניין בתכשיטים בעלויות מחיר הולכות ויורדות. כשהעיצוב של אותם תכשיטים כולל שיבוץ יהלומים, והמחיר שלהם נמוך יותר, הרי שמשקלם של היהלומים המשובצים חייב להיות נמוך יותר.

 

השוק הקמעונאי

 

נתוני המכירות של יהלומים משובצים לקמעונאי תכשיטים בארבעת החודשים הראשונים של השנה, מצביעים על עלייה שנתית של קרוב ל-10% במכירות של יהלומים במשקל 0.10-0.19 קרט, ועל ירידה של קרוב ל-20% במכירות של יהלומים במשקל 1.00-1.04 קרט – כך עולה מנתוני Diamond Tracker service של חברת NPD.

 

כמו כן, נרשמה עלייה שנתית של יותר מ-23% בנתח המכירות של יהלומים לא משובצים שמשקלם 0.10-0.19 קרט, לעומת ירידה בנתח המכירות של יהלומים בכל טווח משקל אחר. יוצאי הדופן היחידים היו יהלומים במשקל 0.80-0.89 קרט. יהלומים לא משובצים, בהקשר זה, הם יהלומים שקמעונאים רוכשים כדי לייצר תכשיטים בהתאמה אישית, או על מנת לשבץ בתכשיטים משובצים למחצה.

 

חנות תכשיטים
צילום:Syda Productions

 

לאור השינויים בשוק הצרכנים של תכשיטי יהלומים, בטוח לומר כי המגמה של העדפת יהלומים קטנים תימשך זמן מה. מגמה זו מורידה את ערכם הכולל של היהלומים שהשוק הסיטונאי מוכר לקמעונאים אמריקאים המתמחים בתכשיטים .

 

השוק הסיטונאי

 

מחירי היהלומים המלוטשים יציבים למדי, אך מגמת הירידה האיטית נמשכת. IDEX כי המחירים המבוקשים של יהלומים עגולים במשקל 1 קרט ירדו ב-0.8% בחודש מאי, רפפורט מדווח על ירידה של 0.3%, ומדד MDGT של מרקורי (Mercury) קובע כי מחירי המכירה ירדו ב-0.2%. כשמדובר בסחורה בכללותה, מדד המחירים המבוקשים של IDEX רשם ירידה חודשית של 0.7%, ומדד MDGT ירד ב-0.2%. אלו נתונים סיטונאיים, המשקפים את מצב השוק העולמי. בארה"ב, קמעונאי תכשיטים מתמקדים בטווח צר יותר של סחורה, בעיקר בצבעי GHI ובדרגות ניקיון SI-I, אולם המגמה בכללותה אינה שונה במיוחד – המחירים הסיטונאיים ממשיכים לרדת.

 

בבלגיה, אנטוורפן סוחרת ביהלומים מלוטשים יקרים. בחודש מאי, ייצוא היהלומים המלוטשים רשם מחיר ממוצע של 2,658 דולר לקרט, עלייה של 28.4% לעומת אפריל. המחירים בשוק לא זינקו באותה מידה. העליות החדות משקפות את השינוי בתמהיל הסחורה שיוצאה מבלגיה.

 

מסחר היהלומים המלוטשים בבלגיה בחודש מאי
מקור:AWDC

 

בכדי להבין את המסחר טוב יותר, עלינו לבחון את סך הערך והמשקל: במונחי ערך, נרשם זינוק של יותר מ-44% ל-1.12 מיליארד דולר, ובמונחי משקל נרשמה עלייה של יותר מ-12% ל-422,711 קרט. ייתכן כי הייצוא כלל מספר מכובד של יהלומים יקרים מאוד, שגרמו לעלייה בשווי הכולל של הייצוא, אך לא השפיעו באותה מידע על נפח הייצוא.

 

מורגשת כאן ההשפעה של JCK. לרוב, הייצוא בחודש מאי עולה לעומת אפריל, בזכות התערוכה. השנה, נשלחו מאנטוורפן ללאס וגאס פחות יהלומים, אך אלו שנשלחו היו יקרים יותר: בחישוב שנתי, נרשמה עלייה של 1.4% בשווי הכולל, לצד ירידה של 12% בנפח.

 

בתוך כך, ייבוא היהלומים המלוטשים עלה לעומת אפריל, אולי בשל ציפיות למפנה בשוק. בחישוב שנתי, השינוי פחות בלט.

 

בהודו, המסחר ביהלומים מלוטשים תאם את מחזורי המסחר הקמעונאי בארה"ב: הייצוא רשם עלייה דו-ספרתית, אך המחיר הממוצע ירד ב-17.3% ל-609 דולר לקרט, לאור התכווצות הייצוא במונחי נפח, ועלייה במונחי ערך. לעומת מאי 2016, נרשמה אמנם עלייה בייצוא, אך איטית יותר – למרות שכאמור נרשמה ירידה במחיר הממוצע.

 

מסחר היהלומים המלוטשים בהודו בחודש מאי 2017
מקור:GJEPC

 

מדובר במגמה שמשקפת טוב יותר את השינויים בשוק הצרכנים – מעבר לסחורה פחות יקרה.

 

הגלם עדיין יקר

 

מתי מתחיל האי-סדר? כמו תמיד, בשוק יהלומי הגלם. עוד לפני הסייט של דה בירס (De Beers) בחודש יוני, כמה בעלי סייט הציעו למכירה חבילות שהחליטו מראש לא לייצר. זה לא יוצא דופן. לפעמים לא מתבצעת הזמנה רגילה, ולפעמים היצרנית מחליטה כי ייצרה מספיק יהלומים מלוטשים כדי לתת מענה לביקוש. לפעמים, היצרנים צופים שהביקוש יאט, או מעדיפים מסיבה פיננסית אחרת למכור מאשר לייצר.

 

בחבילות שהוצעו למכירה לקראת הסייט של יוני, הפרמיות המבוקשות עמדו על 6-13% – סכום גבוה מעלות הגלם בסייט, שלא הייתה ידועה עדיין. העסקים היו ערניים, וסחורות נחטפו בפרמיות שנעו מ-3% עד 10%, כפי שעולה מנתוני Bluedax ונתונים אחרים.

 

בשוק שבו מחירי המלוטש יורדים בעקביות, מחירי הגלם אמורים לרדת בעקבותיהם, או כך לפחות על פי התיאוריה, בשוק של משחק נקי. למוכנות לשלם יותר עבור הגלם, צריך לחפש הסברים מתחומים אחרים. מה מניע את הירידה הזו?

 

יהלום גלם לא מלוטש
צילום:De Beers

 

חלקית, רמות ההיצע של דה בירס. חברת היהלומים שמרה על רמות היצע של כ-548 מיליון דולר בממוצע בארבעת מחזורי המכירות הראשונים של השנה. בחודש יוני, ההיצע הסתכם בכ-530 מיליון דולר, סכום נמוך מהממוצע.

דה בירס לא "משחקת" עם השוק

 

ההיצע המוגבל הוביל לכך שיצרנים, בהודו בעיקר, נקלעו ללחץ תפעולי (מפעלים חייבים לעבוד, ובתפוקה לפחות כמעט מלאה) ופסיכולוגי. מרעיבים את קדחת הביקוש, במקום להזין אותה. חברה גדולה מנהלת שורה של פעילויות, ומחסור בגלם משבש אותן וגורם לה לחפש סחורה, אפילו במחיר גבוה יותר. כמו תמיד, היכן שיש ביקוש, יש היצע, ובעלי סייט אחרים שמחים לעזור תמורת תזרים מזומנים נאה ומהיר.

 

דה בירס לא "משחקת" עם השוק. שר המחצבים של דרום אפריקה, מוסבנזי זוואנה (Mosebenzi Zwane), החליט לבטל פטור ממס שניתן לדה בירס במסגרת חוק מיסוי ייצוא היהלומים (Diamond Export Levy Act). הסיבה לצעד אינה ברורה לחלוטין. על פי הדיווחים בעיתונות של דרום אפריקה, דה בירס מילאה את המחויבויות שלה לעמידה בפטור, ואף למעלה מכך.

 

דה בירס פנתה לכן לבית המשפט בנוגע לביטול הפטור, אולם בינתיים יהלומי גלם מהמכרות שלה בדרום אפריקה לא מעורבבים בתמהיל הרגיל, על פי דיווחים בעיתונות המקומית, ולכן בתמהיל חסרה הסחורה הזולה יחסית. התוצאה – חברות מהודו הן אלו שבעיקר סובלות מן המחסור.

 

לאור הדגש הזה, ייבוא יהלומי הגלם להודו עלה בחודש מאי ב-7% לעומת אפריל. באנטוורפן, הייבוא רשם עלייה חודשית של יותר מ-50%.

 

מסחר יהלומי הגלם בבלגיה בחודש מאי 2017
מקור:AWDC
מסחר יהלומי הגלם בהודו בחודש מאי 2017
מקור:GJEPC

 

סיכום

 

המסחר בין הסיטונאים לקמעונאים חלש. מדובר בבירור בשוק של קונים, וזה משפיע על העלויות. הסיטונאים מחזיקים במלאי מגוון ועשיר, ולעיתים נדירות סובלים מחוסרים. בתוך כך, ישנם הרבה פריטים שקמעונאים פחות מתעניינים בהם, וסיטונאים צריכים למצוא דרך למכור אותם. מתקיים כאן משחק מעניין של איזונים: קמעונאים יקנו פריטים שנהנים מביקוש, אך לא ישלמו עבורם יותר, וזה מוביל ליציבות מחירים. כשמדובר בסחורה שאין לה ביקוש, סיטונאים לא מוכנים להוריד מחירים, כי עלות התחליפים, בשוק שבו מחירי הגלם עולים, אינה מאפשרת להם להתפשר.

 

הקמעונאים מסתמכים על מערכת ביקושים מאוד ספציפית מצד הצרכנים. הצרכנים האמריקאים רוצים עיצובים מאוד ספציפיים, באיכויות מסוימות, בטווח מחירים מוגדר. אם תכשיטי היהלומים אינם עונים להגדרות הנכונות, הצרכנים פשוט עוברים לתכשיטים אחרים, כדי לא לחרוג מטווח המחירים הנמוך שקבעו.

 

הקשיים במורד הערוץ לא מרתיעים יצרנים מלרכוש פחות גלם, במחירים גבוהים יותר. זהו צוואר בקבוק. פתרון המצב בדרום אפריקה יפחית חלק מהלחצים הללו.

 

מאת עידן גולן

 

למאמר המלא באנגלית לחצו כאן

 

 

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן