סין תכשיטים טבעת יהלומים

סין מניעה את הביקוש העולמי ליהלומים

חברת התכשיטים הגדולה בסין, צ'או טאי פוק (Chow Tai Fook), מדווחת על עלייה שנתית של 70% במכירות התכשיטים ברבעון השני, בזכות "סנטימנט צרכני חזק" במדינה, ו"התאוששות נמשכת" בשווקים של הונג קונג ומקאו. הצהרה חשובה יותר מצד ההנהלה, הייתה כי החברה פתחה 259 חנויות תכשיטים חדשות, בעיקר בסין, ובכך הגיע מספרן ל-4,850.

 

מספר חנויות התכשיטים של צ'או טאי פוק זינק בשנים האחרונות, והחברה מפעילה מודל של זיכיונות, כדי למנף "ידע מקומי" בשווקים חדשים בסין. האסטרטגיה הזו מאפשרת לה לחדור לערים קטנות יותר, אך כאלו שצומחות במהירות, וקרויות לעיתים קרובות ערים ממעגל שלישי, רביעי וחמישי.

 

חנות תכשיטים הונג קונג
צילום: איריס הורטמן

ערי "מעגל ראשון" הן ארבע-חמש הערים הגדולות בסין, כלומר בייג'ין, שנחאי, גואנגג'ואו ושנזן. "המעגל השני" כולל כ-30 ערים "גדולות יותר", "המעגל השלישי" כולל כ-70 ערים מתפתחות, וכן הלאה. ההערכה היא שיש כיום מעל 170 ערים בסין, שבהן מתגוררים מעל מיליון תושבים, וערים רבות נוספות בדרכן לשם, כפי שעולה מנתוני הגידול הדמוגרפי.

 

צ'או טאי פוק כמעט הכפילה את מספר החנויות בחמש השנים האחרונות, והגדילה אותן כמעט פי ארבעה בעשור האחרון. חברות תכשיטים גדולות אחרות בסין, כולל לוק פוק (Luk Fook) וצ'או סנג סנג (Chow Sang Sang), ממשיכות לפתוח חנויות חדשות באגרסיביות. לוק פוק, למשל, מתכננת לפתוח 360 חנויות תכשיטים חדשות של הרשת בשנת הכספים שתסתיים במרץ 2022, ובכך להגדיל את מספר החנויות במעל 15%, ל-2,322 חנויות תכשיטים. 

 

חנות תכשיטים של צ'אי טאי פוק הונג קונג
צילום: איריס הורטמן

בשנים האחרונות, סין הוכיחה עצמה כשוק הצרכנות החזק ביותר של תעשיית תכשיטי היהלומים, בזכות צמיחה מקומית חזקה בצריכת מוצרי היוקרה, שקיבלה דחיפה נוספת בשל הסגרים של תקופת הקורונה, וההגבלות על טיסות ונסיעות, שעצרו את הוצאות הסינים על תיירות, במיוחד בשווקים מרכזיים כמו יפן, מערב אירופה ואמריקה.

 

עם זאת, גם אחרי המגיפה, הנהלת צ'או טאי פוק צופה שמגמת הגידול בצריכה מקומית תמשיך, ואפילו תתחזק בזכות מדיניות ממשלתית לתמיכה בצרכנות מהבית. בעדכון שפרסמה, מסרה החברה כי היא צופה ש"המכירות בשוק הצרכנות הסיני יגדלו במהירות בשנים הקרובות", בשל "אסטרטגיית המחזור הכפול" ו"תכנית החומש ה-14", של ממשלת סין.

 

"אסטרטגיית המחזור הכפול" היא מדיניות כלכלית שסין יישמה בתחילת שנות ה-2000, ומטרתה העיקרית להגדיל את הצריכה וההשקעות המקומיות. "תכנית החומש ה-14" היא האחרונה בסדרת יוזמות פיתוח חברתיות וכלכליות, שהממשלה יישמה לראשונה בשנת 1953.

 

סין קורונה תכשיטים יהלומים
צילום: IHOR SULYATYTSKYY / shutterstock.com

ב"תכנית החומש" האחרונה, שתנוהל בין השנים 2021-2025, המטרה הכלכלית היא "לתמרץ צריכה בכל הסקטורים", בין היתר על בסיס צמיחת מעמד הביניים. התוכנית כוללת יוזמות להגדיל את התמ"ג בסין לכ-30 אלף דולר בשנת 2035, כך שיגדל כמעט פי 3 מהתמ"ג ב-2020.

 

התמ"ג בארה"ב, יפן והודו (שלושה מהשווקים הגדולים ביותר של התעשייה) עומד על 65 אלף דולר, 40 אלף דולר, ו-2,100 דולר, בהתאמה, כך עולה מנתוני הבנק העולמי. בסין יש אוכלוסייה של כ-1.4 מיליארד בני אדם; בארה"ב, יפן והודו, האוכלוסייה מונה 330 מיליון, 125 מיליון ו-1.4 מיליארד בני אדם, בהתאמה. 

 

מאת פול זימניסקי 

 

 

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן