diamonds art 744182

האם ענף היהלומים בדרך לצמיחה ב-2018?

האם תעשיית היהלומים נעה קדימה? האם היא על מסלול צמיחה? האם היא נוקטת בצעדים שיובילו אותה לנגוס בנתח שוק מיתר מוצרי היוקרה, בחלק גדול יותר מהוצאות הצרכנים, או לפחות לשפר את שולי הרווח שלה? 2017 הייתה שנה קצת יותר טובה מ-2016, שגם בה נרשם שיפור לעומת 2015. ועם זאת, מורגשת תחושה לא נוחה, המזכירה לנו שההגדרה "טובה יותר" היא על תנאי, במקרה הטוב.

 

המכירות הקמעונאיות של תכשיטי יהלומים בארה"ב אמנם לא היו טובות במיוחד במהלך רוב 2017, אך שיפור נרשם בסין ובהודו, שווקי הצרכנות השני והשלישי בגודלם של תכשיטי יהלומים. היצרנים וסוחרי המלוטש סבלו משנה קשה, אך לא רעה כמו זו שקדמה לה. חברות הכרייה גילו כי גם הן צריכות לגלות חדשנות, וביצעו צעדים בכיוון.

 

יהלומים מלוטשים

 

ממחקר השוק המתמשך שלנו, עולה כי התיאבון הצרכני ליהלומים אינו גובר – לא במונחי ערך ולא במונחי נפח, וזה מוביל לקיפאון במחירים – ולכן אמצע ערוץ היהלומים מצוי תחת לחץ מזה כמה שנים. אמריקאים רבים שואלים את עצמם מדוע עליהם לרכוש יהלומים, ושואלים את עצמם עד כמה הם אתיים. רובם פשוט לוקחים חלק בחיפוש האמריקאי הישן והטוב, אחר מחיר נמוך יותר.

 

לפני שנעמיק בשאלה מה ניתן לעשות בנוגע לבעיה הזו, נבחן להיכן היא מובילה. מחירי היהלומים המלוטשים מצויים בירידה מזה כמה שנים, להוציא את התפנית החיובית ב-2014, שהייתה שנה טובה לסיטונאי יהלומים מלוטשים.

 

יהלומים עגולים מלוטשים כסף
צילום: allstars / shutterstock.com

 

בשלוש השנים מאז 2014, מחירי היהלומים המלוטשים מצויים לרוב בירידה. קצב הירידה היה מהיר ב-2015, ולאחר מכן קצב ירידות המחירים התמתן לאטו. באמצע 2017, המחירים היו חלשים במיוחד במשך ארבעה חודשים. בין החודשים מאי לאוגוסט המחירים ירדו בכל הקטגוריות, להוציא מעט מאוד חריגות. זו לא הייתה רק תקופה של חופשות, אלא גם של האטה במכירות ובביקוש, אשר פגעה בתעשיית היהלומים עד כדי כך שכמה חברות נאלצו להיסגר.

 

בסופו של דבר, בדצמבר 2017 נרשמו עליות מחירים בכמה קטגוריות, כגון יהלומים עגולים במשקל 1 קרט, ובמידה מסוימת התמונה השתנתה.

 

שלוש השנים הללו היו קשות מאוד לאמצע ערוץ היהלומים; עם זאת, נרשם שיפור קל – כפי שניתן ללמוד מהמחירים הסיטונאיים של יהלומים מלוטשים. ובאופן מפתיע, זה קשור רק במידה מועטה לצרכנים, ובמידה רבה למה שקורה בחלק זה של ערוץ היהלומים.

 

שינויים אלו הם חלק מתהליך התפתחותי שמשפיע על תעשיית היהלומים. התקופה הממושכת של שחיקת הערך הובילה להתרחשותם של כמה תהליכים, ונגעה בכמה נושאים מרכזיים: עודף אנשים, מימון והיצע עודף.

 

עודף אנשים: תעשיית היהלומים זכתה להילה של עסק משתלם מאוד, שבו כל אחד יכול להתעשר כסוחר יהלומים. כתוצאה מכך, נרשמה הייתה של אנשים לתעשייה, עד לנקודה שבה יש בה יותר מדי אנשים. הצהרה זו עלולה להישמע מוזרה, אבל איכשהו התעשייה הצליחה לכלכל יותר ויותר שחקנים, מבלי להוסיף ערך למסחר בכללותו. המחיר היה ששכבת החמאה (ככל שהייתה כזו) הייתה כה דקה, עד כי לא הייתה דרך שהיא תוכל לכלכל את כולם.

 

סוחרים וברוקרים קטנים רבים, אנשים שתפקידם היחיד היה להעביר יהלומים מלוטשים ממשרד אחד לשני, מבלי להוסיף ערך אך להוסיף עלות בבירור, גילו בהדרגה כי אינם יכולים יותר להתפרנס. הם סגרו ועזבו את העסקים באנטוורפן, עוד יותר מכך ברמת גן, ובמיוחד במומביי. זה יצר מרחב נשימה לשאר השחקנים, אך מדובר בתהליך מתמשך, שצריך להימשך עוד.

 

התייעלות נרשמת גם בחלק אחר של אמצע הערוץ: הייצור. התעשייה סובלת מיכולת ייצור עודפת, והירידה בביקוש ליהלומים מלוטשים מובילה לירידה בצרכי הייצור. פיטורי עובדים היו בלתי נמנעים.

 

חשוב לציין כי אמצע ערוץ היהלומים לא עובר תהליך של מיזוגים, אלא תהליך של התכווצות. אנחנו לא רואים חברות מתמזגות, אלא חברות נסגרות, ואנשים שעוזבים את התעשייה.

 

מימון: עם עזיבתם של בנקים את התעשייה, קרו שני דברים – המינוף של חברות הצטמצם והן הסתמכו יותר על מימון עצמי, ואפשרויות מימון חדשות נכנסו לשוק.

 

מטבע הדברים, מינוף-היתר של חברות רבות בתעשייה, בעיקר בהודו, פגעה ביכולתה של התעשייה לפעול בתקופה של האטה. בנקים עזבו את התעשייה כמו שנוטשים אוניה טובעת בים סוער. מקורות מימון חלופיים תפסו את מקומם באופן חלקי. הגופים המלווים החדשים הללו מתוחכמים יותר. הם למדו מהשגיאות שביצעו הבנקים, וכמה מהם כבר הכירו היטב את מצבן הפיננסי והפעילויות של חברות, לפני שהחלו לספק להן אשראי. בגופים מלווים אחרים עובדים אנשים שהשתייכו בעבר לתעשיית היהלומים, ועל כן מכירים לעומק את האופן שבו פועל תזרים המזומנים של חברות בענף.

 

זו התפתחות מצוינת מבחינת התעשייה, שצריכה להיות זהירה יותר מבחינה כספית. אספקת מימון איטית יותר, פיקוח ערני יותר, והבנה כי החברה נאלצת לשרוף את כספה, ולא את כספי הבנקים, הן כולן התפתחויות חשובות, שנרשמו באיחור.

 

היצע עודף: המסורת בתעשיית היהלומים היא שחברות הכרייה מכתיבות את קצב אספקות יהלומי הגלם, היצרנים קונים את הגלם כמעט בכל מחיר, ואז כולם מתפללים יחד שהשוק הצרכני יספוג הכל. ימים אלו חלפו, אם כי לא לחלוטין.

 

חברות הכרייה עדיין מנסות למכור את כל התפוקה שלהן, אך הלקוחות שלהן הרבה יותר נבונים בהחלטה מה לקחת. אם המחיר של חבילת יהלומי הגלם גבוה מדי, הם עשויים לסרב לקנות את הסחורה במכרזים. השילוב בין שינוי בביקוש הצרכני למלאי גבוה באופן עקבי של יהלומים מלוטשים, המכביד על ההון החוזר של סיטונאים, הובילו להתנגדות מצד יצרנים.

 

מכרה סנפ לייק של דה בירס קנדה תמונה אווירית
צילום: De Beers

 

זה האט את אספקת יהלומי הגלם בשנה האחרונה. ייבוא יהלומי הגלם להודו רשם ביולי ירידה חודשית של 25.8%, וירידה נוספת של 26.5% באוגוסט. הסייט השמיני של דה בירס רשם ירידה של 26% לעומת הסייט השביעי, וההיצע של אלרוסה ירד ביולי ב-19%, ובאוגוסט ב-11% נוספים.

 

ההיצע העודף לא היה נחלתם של יהלומי גלם בלבד, והורחב מטבעו גם ליהלומים המלוטשים. המלאי הגדול היה בעיה לכל אורך 2017. רק בסוף דצמבר נרשמה ירידה במלאי, לאחר שאספקת הסחורה החדשה של היצרנים ירדה לבסוף מספיק, בעקבות ירידה בהיקף הרכישות של יהלומי גלם במהלך הקיץ, ולאחר שנרשם ביקוש של הרגע האחרון בקרב צרכנים.

 

מדוע מדובר בהתפתחות? כי היה ברור מזה זמן שהתעשייה חייבת להסתגל לשוק המשתנה. זה לא קל לתעשייה מאוד מסורתית. עם זאת, אנחנו מבחינים בתהליך איטי שבו נרשמים שינויים חשובים. הירידה במספר השחקנים היא חיובית, אפשרויות המימון החלופיות הן חיוביות, ריסון ההיצע כך שיתאים לצרכן הוא חשוב. כל אלו שינויים שייטיבו עם התעשייה לטווח ארוך.

 

חלק מהסוגיות נותרו בעינן. בעבר, העונה של הסיטונאים החלה בספטמבר, כאשר קמעונאי תכשיטים רצו לבחור ראשונים ביהלומים שישמרו במלאי. במהלך השנים, העונה החלה יותר ויותר מאוחר. ב-2017, זה הגיע לשפל – והעונה לא התחילה עד המחצית השנייה של דצמבר.

 

החדשות הטובות עבור סיטונאים בדצמבר – התאוששות במכירות המלוטש, ירידה במלאי עם תזרים מזומנים בהתאם, והון פנוי – יצרו חשש. כעת, תחזית הסיטונאים אופטימית, וכשזה קורה, בצירוף מזומן זמין ורמות מלאי נמוכות יותר – ניתן לצפות כי הם יזדרזו לרכוש יהלומי גלם.

 

סוחר אחד אמר לי שליצרנים אין איפוק. אני חושב שזה קצת מוגזם, אך ידוע שהיה ביקוש ער לקראת הסייט הראשון של השנה. כמה בעלי סייט אפילו ביקשו תוספת להקצאות, ונדחו ברובם על ידי דה בירס. על פי הערכה מוקדמת, הסייט הראשון של דה בירס הסתכם לבסוף בלמעלה מ-655 מיליון דולר.

 

יהלומי גלם

 

במקביל לצלילה במחירי היהלומים המלוטשים, גם מחירי הגלם ירדו באמצע השנה, יחד עם הירידה בהיצע, לפני שרשמו התאוששות קלה בסוף השנה. יצרנים מצהירים בלב שלם שכאשר מחירי הגלם ירדו, זה לא קרה מספיק מהר, וכי בשום שלב הם לא הדביקו את המחירים הסיטונאיים של יהלומים מלוטשים. בממוצע, מחירי יהלומי הגלם עלו בסופו של דבר על פי ההערכות בכ-2% במהלך 2017.

 

נתון התומך בהערכה זו מגיע מחברת סטורנווי, שהשלימה שנת הפקה מלאה ראשונה במכרה רנארד. החברה תיעדה את מדד המחירים ליהלומים שהיא מפיקה, המראה כי המחירים עלו ב-1.6% במהלך השנה (ינואר עד דצמבר), וב-3.1% ברבעון הרביעי, לאחר ירידת מחירים באוגוסט.

 

תפזורת יהלומים יהלומי גלם
צילום: איריס הורטמן

 

מנכ"ל חברת היהלומים אוקבנגו, מרקוס טר האר, דיווח על עלייה של 3% במחירי היהלומים, במכירות שערכה החברה במכרזים.

 

למרות עליית המחירים בסופו של דבר, ההיצע ירד. ב-2017, מכירות יהלומי הגלם של דה בירס הסתכמו על פי ההערכות בכ-5.3 מיליארד דולר, ירידה שנתית של 5%. מכירות יהלומי הגלם של אלרוסה הסתכמו ב-4.17 מיליארד דולר, ורשמו ירידה שנתית דומה של כ-5%. מנגד, ריו טינטו, מפיקת היהלומים השלישית בגודלה, דיווחה כי נפח הפקת היהלומים עלה ב-20.5% ל-21.6 מיליון קרט. ריו טינטו עתידה להפחית את נפח הפקת היהלומים ב-2018 לכ-17-20 מיליון קרט.

 

מחירים

 

כסחורה, מחירי היהלומים רשמו ביצועים ממוצעים ב-2017. הם לא זינקו כמו מחירי הזהב או העץ, אך גם לא צללו כמו מחירי מיץ התפוזים או הגומי. מחירי הגלם רשמו עלייה קלה, ומחירי המלוטש רשמו ירידה קלה. לא ביצועים מבריקים, אבל זה לא מפתיע.

 

לסיכום, יהלומים רשמו תנודתיות מחירים קלה מאוד; המחירים שלהם שמרו על יציבות יחסית.

 

מחירי סחורות 2017
צילום:Edahn Golan

 

מאת עידן גולן. לקריאת המאמר המלא באנגלית לחצו כאן

 

 

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן