סקר מחירים מקיף מראה כי הפרש המחירים בין יהלומי מעבדה באיכות נוי, המיועדים לשיבוץ בתכשיטים, לבין יהלומים טבעיים, הוכפל. ההפרש, שעמד לפני שנה על 11%-20%, עומד כעת על 28%-40%.
לדוגמא, יהלום עגול לבן במשקל 1 קרט, בדרגת ניקיון VS ובדרגות צבע F-H (כמעט חסר צבע עד חסר צבע), בליטוש טוב מאוד (VG) אידיאלי, עם מעט פלורוצנטיות או ללא פלורוצנטיות, נמכר במרץ 2017 תמורת כ-4,850 דולר, ובמרץ 2018 ירד מחירו ב-10% ל-4,350 דולר.
באותה תקופה, המחיר של יהלום טבעי בעל אותם מאפיינים עלה ב-5%, מ-5,850 דולר לפני שנה ל-6,150 דולר כיום. הפרש המחירים בין השניים, אם כן, עמד במרץ 2017 על כ-17%, ובמרץ 2018 זינק ל-29% – עלייה שנתית של 71% בהפרש בין המחירים.
דוגמאות נוספות מופיעות בטבלה שלפניכם:
יהלומי מעבדה הולכים ונעשה זולים יותר, לעומת יהלומים טבעיים בעלי אותם מאפיינים, בזכות ההשקעה בטכנולוגיה לייצור יהלומי מעבדה, המובילה לשיפור מהיר בכלכלת הייצור של יהלומי מעבדה בשנים האחרונות. התפתחות זו מובילה לגידול יחסית מהיר בהיצע, ולסביבת מחירים תחרותית יותר מבחינת יצרניות של יהלומי מעבדה.
עם זאת, קשה לאמוד במדויק את הגידול בהיצע של יהלומי הגלם הסינתטיים. העלייה במספר המעבדות לייצור יהלומים בשנים האחרונות, מסין ורוסיה עד ארה"ב, הפכה את המעקב אחר נתוני הייצור למשימה מאתגרת, במיוחד לאור העובדה שהחברות הפעילות בתחום הן פרטיות וקנייניות. גורם נוסף המקשה על התהליך הוא טווח רחב של איכויות ונפחי ייצור של יהלומי מעבדה.
את נפח הפקת היהלומים הטבעיים ניתן לחלק לכ-40% יהלומים באיכות נוי, כ-20% יהלומים באיכות כמעט נוי, וכ-40% באיכות תעשייה. יהלומים באיכות נוי משובצים בתכשיטים, יהלומים באיכות תעשייה נועדו ליישומים תעשייתיים שונים, ויהלומים באיכות כמעט נוי משמשים הן לשיבוץ בתכשיטים, והן ליישומים תעשייתיים מורכבים יותר, כשהתפלגות השימוש תלויה במחירי השוק ובביקוש.
יש לציין כי יהלומי תעשייה טבעיים נתפסים כמוצר לוואי, כי הימצאם של יהלומים באיכות נוי במרבץ הוא המניע את כלכלת הייצור, ואת קבלת ההחלטות בנוגע לכריית יהלומים טבעיים.
כשמדובר ביהלומי מעבדה, היכולת לייצר יהלומים באיכות נוי גבוהה יותר, ובאופן משתלם כלכלית, היא חדשה יחסית – ונרשמה רק בעשור האחרון. אפילו לאור הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים, הייצור של יהלומי מעבדה באיכות נוי מהווה פחות מ-10% מהתפוקה העולמית, ומסתכם על פי ההערכות בכ-5 מיליון קרט, לעומת תפוקת היהלומים הטבעיים באיכות נוי, המסתכמת בכ-60 מיליון קרט (כ-40% מכלל תפוקת היהלומים טבעיים העולמית, שצפויה להסתכם ב-2018 בכ-147 מיליון קרט).
עסקי הייצור של יהלומי מעבדה לשימושים תעשייתיים (אשר לרוב מכונים יהלומים סינתטיים) פועלים מזה עשרות שנים, והתעשייה מספקת למעלה מ-99% מיהלומי התעשייה בעולם, כחומרי מירוק וליטוש.
ניתוח ההיצע של יהלומי מעבדה באיכות כמעט נוי, הוא משימה מאתגרת במיוחד. יצרניות של יהלומים סינתטיים באיכות תעשייה מקדמות את יכולות הייצור שלהן, באמצעות טכנולוגיה משופרת, שאפשרה להם לשפר את איכות המוצר שלהם, מאיכות תעשייה לאיכות כמעט נוי. לאור העובדה כי מדי שנה מיוצרים מיליארדי קרט של יהלומי מעבדה באיכות תעשייה, מתברר כי ייצור יהלומי מעבדה באיכות כמעט נוי עשוי להגיע למאות מיליוני קרט בשנה; וחלק מהיהלומים הללו עוברים לשיבוץ בתכשיטים – ומשמשים בעיקר להדגשת יהלומים גדולים יותר, או לשיבוצי pavé.
תעשיית היהלומים הטבעיים מפתחת באופן פרואקטיבי טכנולוגיית סריקה במחירים סבירים, כך שניתן למכור יהלומים סינתטיים המיועדים לשיבוץ בתכשיטים, מכל האיכויות והגדלים, תוך גילוי נאות.
ייצור היהלומים הסינתטיים ממשיך להגביר קצב, ונראה בלתי נמנע כי הפרשי המחירים בין יהלומי מעבדה ליהלומים טבעיים ימשיכו להתרחב, בכל הגדלים והאיכויות – במיוחד כשמדובר ביהלומי מעבדה גנריים, כלומר יהלומים שאינם שייכים למותג של היצרן או הקמעונאי.
בטווח הבינוני עד הארוך, העיסוק ביהלומי מעבדה צפוי לעבור מתכשיטים ליישומים בפיתוחי הייטק כמו עיבוד שבבים, אופטיקה, מכשירי לייזר, וציוד הולכה תרמית. איכויותיו הייחודיות של יהלום מרחיבה את אפשרויות היישום, וקהילת המדע והטכנולוגיה רק התחילה לגרד את פני הקרקע בכל הנוגע לפוטנציאל שלהם.
תעשיית ההייטק ממתינה בקוצר רוח לייצור המוני ומשתלם כלכלית של יהלומים באיכות גבוהה, ויצרניות יהלומי המעבדה יודעות זאת, ורובן פשוט נעזרות בתכשיטים כקרש קפיצה.
מאת פול זימניסקי. למאמר המקורי לחצו כאן
