נציבות הסחר הפדרלית (FTC) שלחה החודש מכתבי התראה לשמונה חברות אמריקאיות, ובהם דרשה כי יבחינו בפרסומים שלהן בין יהלומים טבעיים ויהלומי מעבדה. אחת משמונה החברות הללו היא דיאמונד פאונדרי (Diamond Foundry), יצרנית יהלומי מעבדה מקליפורניה, שאחד ממשקיעיה הוא דמות מוכרת מאוד מהוליווד, ובעל היסטוריה ארוכה ומורכבת עם ענף היהלומים: השחקן ליאונרדו דיקפריו.
עניין של שקיפות
נציבות הסחר טענה כי התגלו לאחרונה מקרים שבהם שמונה החברות פרסמו תכשיטי יהלומים "מבלי לחשוף באופן ברור ובולט כי מדובר ביהלומי מעבדה". הנציבות אף ביקשה מהחברות לבחון מחדש את השימוש במונחים כמו "ידידותיים לסביבה" (eco-friendly) ומונחים דומים לתיאור יהלומי מעבדה, מאחר שלדבריה מדובר בטענות שיהיה קשה מאוד לבסס.
על פי דיווח ב-Mining Weekly, מנכ"ל דיאמונד פאונדרי, מרטין רושייזן (Martin Roscheisen), אמר בתגובה למכתב ההתראה כי החברה מתגאה בהיותה יצרנית של יהלומי מעבדה, וכי הצלחתה מבוססת על הבידול הזה. יצרנית נוספת של יהלומי מעבדה, חברת היהלומים אדה (Ada), שקיבלה אף היא מכתב התראה, מסרה ל-Yahoo Finance כי זה "נהדר שנציבות הסחר הפדרלית הבהירה את עמדתה".
מנגד, איגוד מפיקות היהלומים (DPA), המייצג את חברות כריית היהלומים הגדולות בעולם – ובהן דה בירס (De Beers), ריו טינטו (Rio Tinto) ואלרוסה (Alrosa) – בירך על התעקשותה של הנציבות להבחין בין שני סוגי היהלומים. מנכ"ל הארגון, ז’אן-מארק ליברהר (Jean-Marc Lieberherr), אמר כי "איגוד מפיקות היהלומים הביע בחודשים האחרונים חששות חמורים בנוגע למסרים שיווקיים מטעים וטענות סביבתיות לא מבוססות מצד חברות רבות המשווקות יהלומי מעבדה". על פי הדיווח האחרון ב-Mining Weekly, דה בירס הביעה אף היא שביעות רצון מהמהלך, ומסרה כי יהלומים טבעיים ויהלומי מעבדה הם "שתי קטגוריות נפרדות".
היסטוריה של עימותים
היחסים של ענף היהלומים ודיקפריו הם, כאמור, ארוכים ומורכבים למדי. תחילתם בשנת 2006, אז יצא לאקרנים סרטו של דיקפריו, "יהלום הדמים" (Blood Diamond), שעסק בתופעת יהלומי המריבה בסיירה לאון, וצייר את תעשיית היהלומים באור שלילי למדי. הסרט עורר זעם מצד תהליך קימברלי (KP), שהוקם כמה שנים לפני כן, בדיוק למטרה זו: לחסל את תופעת יהלומי המריבה.
בשנת 2016, דרכיהם של דיקפריו וענף היהלומים הצטלבו שוב. השחקן המצליח השקיע באותה שנה בדיאמונד פאונדרי, שטענה כי הגיעה לפריצת דרך בייצור יהלומי מעבדה. דיאמונד פאונדרי הוקמה ב-2013 על ידי מרטין רושייזן (Martin Roscheisen),יזם סדרתי מעמק הסיליקון, שרצה לגדל יהלומים "אמיתיים" במעבדה. החברה הצליחה למשוך כמה משקיעים מעמק הסיליקון, וכן משקיעים מפורסמים אחרים ובהם דיקפריו. השחקן טען אז כי רכישת יהלומי מעבדה "מפחיתה את המחיר האנושי והסביבתי שגובה תעשיית היהלומים, על ידי טיפוח בר קיימא של יהלומים ללא כרייה הרסנית".
דבריו אלו נתקלו בביקורת, שהתרכזה בנקודה שממנה יצרניות יהלומי מעבדה בוחרות להתעלם: העובדה שאם יצרניות של יהלומי מעבדה יחליפו את תעשיית כריית היהלומים, הדבר ייפגע אנושות בחייהם של מיליוני אנשים אנשים באפריקה, שגורלם ופרנסתם תלויים בענף הכרייה.
עדכון ההנחיות בנושא יהלומי מעבדה
ביולי 2018, פרסמה נציבות הסחר הפדרלית הנחיות מעודכנות לתעשיות התכשיטים, המתכות היקרות והפיוטר. ההנחיות העבירו למשווקים מידע מפורט כיצד לא להטעות צרכנים בנוגע למוצרים כגון תכשיטים המשובצים ביהלומים טבעיים, יהלומי מעבדה, וחיקויי יהלומים.
למשל, נציבות הסחר מסרה כי אין להשתמש במילים כגון "רובי", "ספיר", "אמרלד", "טופז" או בשם של כל אבן יקרה או יקרה למחצה אחרת, או במילים "אבן" (stone), "אבן הולדת" (birthstone) "אבן חן" (gem, gemstone), כדי לתאר יהלומי מעבדה – וזאת אלא אם המילה מלווה במילים "גודל במעבדה" (laboratory-grown), "יוצר במעבדה" (laboratory-created) וכן הלאה.
נציבות הסחר הפדרלית מסרה כי ההנחיות המעודכנות בנושא תכשיטים חלות גם על פרסום במדיה החברתית, וכי כמה מהמכתבים ששלחה "מצטטים במפורש טענות של החברות בנוגע למוצרים שלהן באינסטגרם, פייסבוק, טוויטר וכו'". כמה פרסומות אף הציגו, לטענת הנציבות, תמונות של תכשיטי יהלומים והשתמשו במילה "יהלום" מבלי לחשוף כי מדובר ביהלום מעבדה.
