כריית היהלומים העולמית רשמה אשתקד עלייה שנתית של 19% ל-150.9 מיליון קרט, לעומת 126.4 מיליון קרט ב-2016, כך עולה מדו"ח שפרסם לאחרונה תהליך קימברלי (KP) לסיכום שנת 2017 בענף היהלומים העולמי. מדובר בנפח הכרייה הגבוה ביותר מאז 2008.
במונחי ערך, תפוקת היהלומים עלתה אשתקד בשיעור של 29% והסתכמה ב-15.87 מיליארד דולר. כמו כן, נרשמה עלייה של 8% במחיר הממוצע, שעמד על 105 דולר לקרט.
קנדה עקפה את בוצוואנה
במהלך השנה שעברה, רוסיה שמרה על מעמדה כמפיקת היהלומים הגדולה בעולם, לאחר שנכרו בה יהלומי גלם בשווי של 4.11 מיליארד דולר. גם במונחי ערך נרשמה עלייה של 6% בנפח הכרייה ברוסיה, שהסתכם ב-42.6 מיליון קרט.
קנדה עקפה במהלך 2017 את בוצוואנה, והפכה למפיקת היהלומים השנייה בגודלה בעולם במונחי נפח, לאחר עלייה שנתית חדה של 78% בנפח הכרייה, שהסתכם ב-23.2 מיליון קרט יהלומי גלם. כריית היהלומים בקנדה צמחה גם במונחי ערך ב-47% והסתכמה ב-2.06 מיליארד דולר, נתון שהפך אותה למפיקת היהלומים הרביעית בגודלה בעולם במונחי ערך. המכרות גאצ'ו קיו (Gahcho Kué) ורנארד (Renard) תרמו לכך במיוחד, לאחר שהגיעו לתפוקה מלאה לקראת סוף 2016.
מפיקת היהלומים השלישית בגודלה במונחי נפח, בוצוואנה, הפיקה אשתקד 23 מיליון קרט יהלומים. בוצוואנה נותרה מפיקת הגלם השנייה בגודלה בעולם במונחי ערך, לאחר שהפיקה יהלומי גלם בשווי 3.33 מיליארד דולר. את המקום השלישי במונחי ערך תפסה דרום אפריקה, שהפקת יהלומי הגלם בתחומה זינקה ב-147% ל-3.09 מיליארד דולר, בזכות עלייה חדה של 113% במחיר היהלומים הממוצע, שעמד על 319 דולר לקרט.
יבואניות הגלם המובילות
נתוני קימברלי מצביעים גם על עלייה של 3% בייבוא יהלומי הגלם בעולם, שהסתכם אשתקד בכ-50 מיליארד דולר. בראש הרשימה נותרה הודו, שייבוא הגלם לתחומה זינק ב-31% ל-18.98 מיליארד דולר. במונחי ערך, הודו אחראית לכ-40% מייבוא יהלומי הגלם בעולם. במקום השני ברשימת יבואניות הגלם התייצב האיחוד האירופי, בעיקר בזכות בלגיה, עם כ-32% מכלל יבוא הגלם העולמי במונחי נפח. למקום השלישי ברשימה הגיע איחוד האמירויות הערביות, שייבא כ-18% מכלל יבוא הגלם העולמי במונחי נפח.
עלייה נרשמה גם בייצוא יהלומי הגלם העולמי, שעלה ב-3% ל-49.94 מיליארד דולר. יצוא יהלומי הגלם עלה ב-18% גם במונחי נפח, והסתכם ב-453.6 מיליון קרט.
מחיר ממוצע לפי מדינות
מחירם הממוצע הכולל של יהלומי גלם שיוצאו אשתקד ירד ב-13% ל-110 דולר לקרט. להוציא את קמרון, שהשיגה אמנם מחיר ממוצע של 522 דולר לקרט אך הפיקה רק 1,757 קרט, בראש הרשימה התייצבה נמיביה, שהשיגה את המחיר הממוצע הגבוה ביותר, שעמד על 519 דולר לקרט.
את המחיר הממוצע השני בגובהו השיגה סיירה לאון, שהפיקה 289,141 קרט במחיר ממוצע של 423 דולר לקרט. אחריה ברשימה דרום אפריקה, שהשיגה 319 דולר לקרט, ולסוטו, שירדה מהמקום הראשון ב-2016 למקום הרביעי אשתקד, עם מחיר ממוצע של 304 דולר לקרט, וזאת לאחר שהגדילה פי ארבעה את תפוקת היהלומים, שהסתכמה אשתקד ב-1.13 מיליון קרט.
