הפקת היהלומים העולמית עלתה ב-11.9% ל-120 מיליון קרט בשנת 2021. כשהפקת היהלומים עולה, זה לרוב מצביע על שיפור בפעילות של תעשיית היהלומים. אך כריית היהלומים אשתקד ירדה לעומת שנת 2019, והייתה אחת הנמוכות מזה יותר מעשור.
מנתונים עדכניים של תהליך קימברלי (KP), עולה כי שווי הייצוא הכולל שעליו הצהירו מדינות המפיקות יהלומים עמד על 13.99 מיליארד דולר. תהליך קימברלי תיעד הפקת יהלומים ב-22 מדינות, ירידה לעומת 24 מדינות ב-2020 ו-2019.
להוציא את שנת 2020, נפח כריית היהלומים אשתקד היה הנמוך ביותר מאז 2009.
מצד שני, השווי המוצהר הכולל של הפקת היהלומים העולמית היה גבוה יחסית, לאחר שמחירי הגלם נסקו בשנה האחרונה, ומחירם הממוצע של יהלומים שנכרו בעולם הגיע לשיא של 116.53 דולר לקרט.
הפקת היהלומים העולמית במונחי משקל
העלייה בנפח הפקת היהלומים העולמית נרשמה למרות הפסקת הכרייה במכרה ארגייל (Argyle). בשנת 2020, האחרונה לפעילות המכרה, הופקו בארגייל כ-10% מכלל היהלומים שנכרו בעולם באותה שנה.
העלייה בשיעור 12% בנפח הפקת היהלומים העולמית אשתקד, מצביעה על התאוששות מהירידה החריגה בנפח הפקת היהלומים ב-2020, שנגרמה בשל מגפת הקורונה והריחוק החברתי, שהובילו לסגירת מכרות. עם זאת, הפקת היהלומים ב-2021 עדיין נמוכה ב-13% מנפח הכרייה שתועד בשנת 2019.
זה חלק ממגמה ארוכת טווח של ירידה איטית ומתמשכת בנפח כריית היהלומים העולמית. קשה לגלות מקורות חדשים עשירים ביהלומים, למרות פרויקטים רבים לחיפוש יהלומים ברחבי העולם.
הפקת יהלומים עולמית במונחי שווי
שווי הפקת היהלומים הסתכם אשתקד ב-13.99 מיליארד דולר, לאחר שרשם זינוק של 51% לעומת 2020, ועלייה של 3.1% לעומת 2019.
זה נראה כמו חדשות טובות עבור תעשיית היהלומים. אבל זה לא כזה פשוט. העלייה בשווי היהלומים הממוצע אמנם נבעה בעיקר משיאי הביקוש, אך לא רק. עלויות האנרגיה – נפט וגז – הרקיעו שחקים ב-2021, והשפיעו על העלות של הפקת יהלומים. אפשר לראות זאת בעלייה החדה במחיר הממוצע לקרט, שהגיע לשיא של 117 דולר.
למרות העלייה במחיר הממוצע, ניתוח מגמות ארוכות-טווח מראה כי ייתכן שהשווי הכולל של הפקת היהלומים העולמית מצטמצם. הסיבה העיקרית לכך היא הירידה בנפח הפקת היהלומים.
האם זה יכול להשתנות? כמובן. ירידה בהיצע יכולה להוביל לעליות מחירים, ולייקר גם את שווי היהלומים הממוצע. יש לסייג כי זה תלוי במגמות הביקוש בעידן של חלופות. עבור תעשיית היהלומים, החלופה היא יהלומי מעבדה.
אם שוק הצרכנים יעדיף יהלומי מעבדה על פני יהלומים טבעיים, קרוב לוודאי שהשווי הכולל של הפקת היהלומים העולמית יירד.
המדינות המובילות בהפקת יהלומים עולמית במונחי משקל
בשנת 2021, רוסיה הייתה מפיקת היהלומים המובילה בעולם במונחי משקל, תואר שבו היא אוחזת מאז 2014. המדינה אמנם נותרה מפיקת יהלומים מובילה, המספקת כשליש מהתפוקה העולמית השנתית, אך בשנת 2022 היא צפויה לאבד את התואר הזה, בגלל הסנקציות מצד ארה"ב, בעקבות הפלישה לאוקראינה בפברואר.
דרום אפריקה חזרה לרשימה, בזכות עלייה חדה בנפח הפקת היהלומים אשתקד. אוסטרליה, שהייתה מפיקת יהלומים מובילה במונחי משקל, יצאה מרשימת חמש המדינות המובילות, לאחר שהפקת היהלומים בשטחה ירדה לכמעט אפס ב-2021. הסיבה העיקרית לכך היא סגירתו של מכרה ארגייל.
חוץ מדרום אפריקה, יתר המדינות המובילות בהפקת יהלומים סובלות מירידה ארוכת טווח בנפח הכרייה. עם זאת, החלק שלהן מתוך כלל הפקת היהלומים העולמית עלה ל-86%, מאחר שרוב המדינות שמפיקות יהלומים סובלות מירידה חדה אף יותר בנפח הכרייה.
המדינות המובילות בהפקת יהלומים עולמית במונחי שווי
בוצוואנה ממשיכה להוביל את רשימת מפיקות היהלומים במונחי שווי, עם שליש מההפקה העולמית.
עם הדחיפה של מחירי הגלם, השווי הכולל של הפקת היהלומים בחמש המדינות המובילות במונחי שווי רשם עלייה לעומת 2019. השווי של הפקת היהלומים ברוסיה התכווץ משמעותית בשנתיים האחרונות, ורשם ירידה של 23% לעומת 2019.
הירידה נובעת בעיקר משינוי בתמהיל היהלומים שנכרים במדינה.
חמש המדינות המובילות את הפקת היהלומים במונחי שווי, סיפקו יחד כ-84% מהיהלומים בשוק, ירידה קלה לעומת 2019.
בעיות שעולות מהנתונים
נתוני קימברלי מכסים רק פעילויות לגיטימיות לכריית יהלומים. רובה המכריע של פעילות הכרייה אמנם מדווח, אך לצערנו לא כולה. ישנם דיווחים אמינים על הברחת יהלומי גלם מכמה מדינות שבהן נכרים יהלומים.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC) היא אחת המדינות שבהן זה נפוץ יחסית. זו בעיה מתמשכת. בשלב כלשהו, החשד היה כי רק חמישית מהפקת היהלומים השנתית ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו מדווחת לתהליך קימברלי.
נתוני קימברלי מראים כי זימבבואה הפיקה ב-2021 כ-4.2 מיליון קרט יהלומים. עם זאת, המדינה ייצאה רק 1.8 מיליון קרט יהלומים. בהיעדר פעילות ליטוש משמעותית במדינה, 58% מהיהלומים שהופקו בזימבבואה אינם חלק מהחישוב.
תמיד יש הפרשים בין נתוני ההפקה והייצוא. הם נובעים בעיקר מפרק הזמן החולף בין כריית היהלומים מהקרקע, ועד שהם מופרדים, עוברים ניקיון, ממוינים ונארזים. זה נורמלי – אבל האם זה המקרה כאן? לא כשההפרש עומד על 2.5 מיליון קרט.
ונצואלה העשירה במחצבים פרשה באופן רשמי מיוזמתה מתהליך קימברלי, ודיווחה כי הפיקה אשתקד רק 457 קרט יהלומים. חלק מן המומחים חושדים כי המדינה כרתה הרבה יותר יהלומים, ורובם, אם לא כולם, הוברחו ממנה.
השורה התחתונה
הפקת היהלומים העולמית התאוששה ב-2021, אחרי ההאטה שכפו עליה האמצעים למאבק בקורונה ב-2020. עם זאת, ההתאוששות אשתקד לא מספרת את הסיפור האמיתי לטווח ארוך, והוא כי הפקת היהלומים הולכת ומצטמצמת בהדרגה.
התחזית החוזרת ונשמעת (ולעיתים קרובות נדחית) – לפיה הפקת היהלומים תרד והביקוש הצרכני יעלה – מתחילה להתממש. אך האם הביקוש ימשיך לצמוח? זה באמת בידיה של תעשיית היהלומים, ותלוי במאמציה לשווק יהלומים לדור של צרכנים הדואגים לאיכות הסביבה.
המחיר הממוצע של יהלומי גלם שמפיקות היהלומים ייצאו, זינק אשתקד לשיא, בזכות העלייה בביקוש ועלויות האנרגיה. האם זה בר-קיימא? לאור הירידה במחירי היהלומים המלוטשים, ייתכן כי חברות הכרייה ייאלצו להוריד מחירים.
הברחת יהלומים עדיין מהווה בעיה. לעיתים קרובות מאשימים בכך את התעשייה, אבל האצבע לרוב מופנית בטעות למפיקות היהלומים ולקמעונאיות הגדולות. זה באמת לא קשור אליהן.
האחריות להברחות יהלומים הן חברות בשוליים, כאשר מדינות המפיקות יהלומים הן אלו שמאפשרות לזה לקרות, לרוב בשל היעדר טיפול או שחיתות. אפשר וצריך לעשות יותר כדי למנוע את התופעה הזו.
מאת עידן גולן
