כרייה ידנית אלוביאלית

בדרך להגדרה חדשה של "יהלומי מריבה"

המשתתפים בפגישת מליאת קימברלי, שאירח לאחרונה האיחוד האירופי בבריסל, השלימו את עבודתם ב-16 בנובמבר 2018, אך נותרו עם שיעור בית לוועידה הבאה, שתתקיים תחת הודו כיושבת ראש. מועצת היהלומים העולמית (WDC), המייצגת את תעשיית היהלומים כאחת משלוש הזרועות שמהן מורכב תהליך קימברלי, הביעה חשש מכך שהמליאה לא ביצעה התקדמות נוספת לרפורמה בהגדרה של "יהלומי מריבה", שאותה הציעו המועצה לצד קואליציית החברה האזרחית (CSC), המשמשת אף היא כמשקיפה בקימברלי.

 

בריאיון ל-Rough&Polished, מתייחס נשיא מועצת היהלומים העולמית, סטפן פישלר (Stephane Fischler), לצורך לפעול כדי לפתור את הבעיות של כורים ידנית ובקנה מידה קטן, הפגיעים במיוחד מבחינה חברתית וכלכלית, ובכך לחזק את כוחו של תהליך קימברלי להגן על האינטרסים שלהם.

 

פגישת המליאה של תהליך קימברלי בנובמבר האחרון לא הצליחה לשנות את ההגדרה של "יהלומי מריבה". מהו המכשול העיקרי להרחבת ההגדרה הזו?

 

לא הייתה כל ציפייה להגיע להסכמה על הגדרה חדשה בפגישת המליאה בנובמבר. ההצעה הרשמית שהגישה קנדה, ונתמכה על ידי מועצת היהלומים העולמית וקואליציית החברה האזרחית, תועדה באופן רשמי בפגישת המליאה. היא תהווה מעתה הבסיס, אלא אם תתקבל הצעה אחרת, לדיונים במהלך כהונתה של הודו בראשות קימברלי.

 

לפני פגישת קימברלי בבירסל, ג'ואנה לברט (Joanne Lebert), המנהלת של IMPACT, אמרה כי תעשיית היהלומים "ממשיכה להיות נגועה בהפרות זכויות אדם כגון העסקת ילדים ועבודת כפייה, כמו גם עימותים, נזק לסביבה ושחיתות". מהי תגובתך?

 

קואליציית החברה האזרחית, המורכבת כעת מארגונים לא-ממשלתיים מאפריקה ונתמכת על ידי IPIS בבלגיה (שירות המידע לשלום הבינלאומי – International Peace Information Service), הבהירה במהלך הדיונים הרבים שניהלנו בנושא כי המוקד העיקרי מבחינתה הן הקהילות באזורים שבהם נכרים יהלומים.

החששות העיקריים, הקשורים שניהם להשגת מקורות יהלומי גלם, הם:

1. אלימות חמורה ושיטתית, ו-

2. התעללות מצד גופי ביטחון ציבוריים ופרטיים.

יש חששות גם בנושא איכות הסביבה, במיוחד כשהפעילות משפיעה על איכות החיים הבסיסית בקהילות הללו.

שיחות אלו הובילו להצעה המשותפת שלנו להגדרה חדשה.

 

בניין האו"ם בניו יורק
צילום: travelview / shutterstock.com

 

על פי הדיווחים, כמה מדינות באפריקה מתנגדות להרחבת ההגדרה של "יהלומי מריבה", מחשש כי זה ישפיע על יהלומים מאפריקה, מאחר שלכמה ממשלות יש היסטוריה של פגיעה בזכויות אדם בענף הכרייה. האם אתה חושב שהחששות הללו חסרי בסיס?

 

הטיעון העיקרי, שאנחנו חלק ממנו, הוא שכל הגדרה מורחבת תצטרך לכלול אחריות ברורה להיעדר משוא-פנים. כלומר, כל פעולה שתהליך קימברלי יבצע כתוצאה מהפרת ההגדרה, תתבצע באופן ניטרלי ואובייקטיבי. תנאים הוגנים יובטחו לכולם. למועצת היהלומים העולמית ולקואליציית החברה האזרחית אין עם זה בעיה, וכולנו מבינים את החששות שעלו. הם יהיו חלק עיקרי בדיונים שיובילו להגדרה חדשה.

 

טיעונים אחרים מתמקדים בצדק ביכולת המוגבלת של מזכירות קימברלי הנוכחית, לא רק לאכוף את ההגדרה החדשה והרחבה יותר, אלא גם להוביל את תהליכי הבדיקה והמעקב מצד תהליך קימברלי. זו הסיבה לכך שמועצת היהלומים העולמית העלתה הצעה להקים מזכירות קבועה, בעלת יכולות מחוזקות. על העקרונות סוכם רשמית בנובמבר, במהלך פגישת המליאה בבריסל.

 

אני לא מבטל את האפשרות כי יעלו טיעונים חדשים כנגד הרחבת ההגדרה .אנחנו יכולים רק לקוות שהחברים בקימברלי יבינו שאמינותו העתידית של התהליך מונחת על הכף כאן.

 

מהו המוקד ברפורמות שמציעה מועצת היהלומים העולמית ביחס לשיפור מערכת האחריות? האם קידום זכויות אדם וזכויות עובדים במסגרת הרפורמות הללו יורחב ויכלול גם את ייצור היהלומים והקמעונות בתעשייה?

 

המוקד מבחינתנו הוא חיזוק המועדות, והאחריות של כל חבר בתעשייה לדאוג ולכבד את עקרונות "אי הפגיעה" (do no harm).

 

ואכן, העקרונות שהוזכרו בשאלה שלך, נכללו כעת באופן ספציפי. הנחיות SoW, מעבר להדגשת העובדה כי חברים בתעשייה חייבים לעקוב אחר יישום עקרונות התהליך, מסמך היסוד של קימברלי וההחלטות המנהלתיות של קימברלי, ומסמכי ההנחיות של קימברלי, עליהם גם להבין וליישם מרצונם עקרונות מקובלים אוניברסלית בנושא זכויות אדם וזכויות עבודה. הנושאים של מניעת הלבנות הון ומלחמה בשחיתות באים כעת לידי ביטוי במסמכים הבינלאומיים הבאים: העקרונות המנחים של האו"ם בנושא עסקים וזכויות אדם; הצהרת ILO בנוגע לעקרונות וזכויות העבודה הבסיסיות; ועידת המאבק לשחיתות של האו"ם; ההנחיות למניעת הלבנות הון בהתאם לחוקים הלאומיים ובהתאם להמלצות FATF 40 הנוגעות להלבנות הון של סוחרים במתכות ואבנים יקרות.

 

מועצת היהלומים העולמית מאמינה כי אחד הצרכים הבוערים הוא שילוב מדינות וקולות נוספות ממדינות באפריקה. מה נעשה כדי להשיג זאת, ומה טרם נעשה?

 

אכן, אנו מאמינים כי אין די מחויבות דיפלומטית, לא רק אבל בעיקר מצד מדינות באפריקה.

 

יצרנו כבר קשר עם ארגונים אזוריים רבים, ל מנת להגביר את הרגישות שלהם לצורך במעורבות נמשכת וחזקה יותר. רוב המדינות סובלות ממה שאני מכנה "נציגות טכנית", ומעטות מדי מהן מגלות מעורבות דיפלומטית. אולם כתהליך של האו"ם, אנחנו מאמינים שזה צריך להשתנות.

 

יהלומי גלם דרום אפריקה
צילום: Diamcor Mining

 

תהליך קימברלי קיבל על עצמו תפקיד פרואקטיבי יותר, להגן על האינטרסים של כורי יהלומים ידנית ובקנה מידה קטן, ומתכוון לסייע לכניסתם הלגיטימית לשוק היהלומים העולמי. איך ניתן לעשות זאת? האם התהליך הזה מערב גם חברות כריית יהלומים גדולות יותר?

 

תהליך קימברלי אכן ממוקד יותר מבעבר בענף הכרייה הידנית. אך גם כאן, שוב, אנחנו צריכים להדגיש כי מדובר בכ-18% מנפח הפקת היהלומים העולמי, ובכ-5% במונחי ערך.

 

לרוב המזל, ללא הגדרה חדשה, זה לא יוביל לשינוי משמעותי בכל הנוגע למניעת אלימות. לכן יש "רצון טוב" וקבוצת עבודה ייעודית, אך עד כה נרשמה אך מעט התקדמות.

 

הפתרון קיים וניתן ליישם אותו: הפיכת הענף לרשמי, ויישום תקני מאנדלאו (Maendaleo), שפותחו על ידי יוזמת פיתוח היהלומים (DDI) בכל סקטור כריית היהלומים הידנית.

 

כיצד מועצת היהלומים העולמית מתכננת לשפר את מנגנון בדיקת העמיתים, כדי לסייע לחברים בקימברלי להעריך האחד את מידת הציות של האחר לעקרונות קימברלי (KPCS)?

 

זה פשוט מאוד: כל משתתף חייב ליישם לעמוד בתקנים באותו אופן, וביחס לכל משתתף אחר.

 

לרוב המזל, אלו הם לא פני הדברים כיום. לכן אנחנו תומכים מאוד בשפה מדויקת יותר, שתימנע כל אפשרות ל"פרצה" או "חוסר מעש".

 

מליאת קימברלי החליטה להשתמש במערכת מינוחים וטרמינולוגיה אחידים של יהלומים, כנוהל עסקי מיטבי. האם תוכל להרחיב על כך?

 

מסמך זה תוכנן ונחתם עלי די 9 נציגי ארגונים בתעשייה, כולל מועצת היהלומים העולמית. ברור וחשוב ביותר מבחינת כולנו שהשפה שבה אנחנו מתארים יהלומים, יהלומים סינתטיים, חיקויים ואבני חן תהיה אוניברסלית, וברורה לצרכנים בכל רחבי העולם.

 

שפה ברורה היא קו ההגנה הראשון מפני פגיעה בצרכנים. צרכנים חייבים להבין באופן קל וברור מהו המוצר שהם מעוניינים לקנות.

 

מהי דעתך על המהלך של דה בירס לבידול בין יהלומים טבעיים ליהלומים סינתטיים באמצעות תמחור? לאיזה צד במאבק הזה זה יסייע בסופו של דבר?

 

אני מבין לחלוטין את עניין התמחור באסטרטגיה, אבל כידוע כבר תהיתי בנוגע למהלך הזה מצד דה בירס. ברור כי אופן היישום של האסטרטגיה הזו לאורך זמן יגדיר את מידת ההשפעה שלה. יש כאן גם יסוד תרבותי חזק מאוד. בנוסף, אסטרטגיית "תוצרת ארה"ב" תהיה לדעתי גורם מבדל חזק בשוק הצרכנים הגדול ביותר, ועד כה כמעט היחיד של יהלומים סינתטיים – ארה"ב.

 

יהלומים סינתטיים יהלומי מעבדה
צילום: Scio Diamond Technology Corporation

 

כפי שאמרתי קודם, אשמח לגלות שטעיתי, אך אני עדיין חושב שהאסטרטגיה של דה בירס תשפיע באופן רציני על תעשיית היהלומים, ובמיוחד על יהלומים באיכויות נמוכות יותר. היא תשפיע, קרוב לוודאי, גם על מפיקות יהלומים מאפריקה, שיש להן ענף כרייה ידנית גדול, והנהלים האתיים שלהם מוטלים כיום בספק.

 

אם הצעת הערך הייחודית של יהלומים טבעיים מול יהלומים סינתטיים תתפשט באופן עקבי ואמין, בעזרת הדרכה ושיווק גנרי מתמשך לטווח ארוך, אני מאמין שיהלומים לא יאבדו מהניצוץ הייחודי שלהם, כמינרל הייחודי והאהוב ביותר שהטבע חולק עמנו.

 

הרשה לי לאחל לקוראים שנת בריאות, שלום והצלחה ב-2019.

 

מאת ולדימיר מלכוב (Vladimir Malakhov), אתר Rough&Polished

 

 

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן