diamonds art 6712792

ניתוח שוק: היצע הגלם עולה, מכירות המלוטש יורדות – והמלאי מצטבר

הפער בין יהלומי הגלם לבין היהלומים המלוטשים הולך וגדל. בעוד היצע הגלם גדל, מחירי המלוטש ורמות הביקוש מצויים בירידה.

 

דה בירס דיווחה לאחרונה כי הפיקה ברבעון השני של השנה כ-8.7 מיליון קרט, עלייה שנתית של 36%. מדד המחירים MDGT של חברת המחקר מרקורי (Mercury), העוקב אחר מחירי היהלומים המלוטשים, רשם בחודש יוני ירידה שנתית של 0.6%. היה זה החודש ה-31 ברציפות שבו נרשמות ירידות, כלומר למעלה משנתיים וחצי של ירידת ערך מתמשכת. הפער, עם זאת, קשור פחות לתנודות המחירים, ויותר לביקוש: אם יש ביקוש, יש היגיון בהיצע.

 

לפני קרוב לשבועיים, דה בירס פרסמה את תוצאות מחזור מכירות הגלם השישי השנה. בהודעה לעיתונות, מסרה דה בירס כי מכרה בערוצי המכירות השונים יהלומי גלם בשווי 572 מיליון דולר במהלך מחזור המכירות השישי. זוהי עלייה של 31 מיליון דולר לעומת 541 מיליון דולר במחזור המכירות החמישי השנה, וכן עלייה של 44 מיליון דולר לעומת 528 מיליון דולר במחזור המכירות השישי של 2016. לא רק שמכירות הגלם עלו במחצית הראשונה של 2017, אלא גם שמגמת העלייה במכירות המשיכה לתוך הרבעון השלישי.

 

הביקוש בתעשיית היהלומים פועל בשתי רמות: ביקוש ליהלומי גלם מצד יצרניות שמלטשות יהלומים, וביקוש ליהלומים מלוטשים מצד צרכנים, קמעונאים ויצרני תכשיטים. באופן כללי, היצרנים משיגים סחורה מהמפיקות, שהן המקור ליהלומי גלם. מצד שני, אותם יצרנים הם גם המקור למלוטש, ונותנים מענה לביקוש ליהלומים מלוטשים. היצרנים נמצאים באמצע, בין היצע הגלם לבין הביקוש למלוטש. יש חשיבות קריטית לכך שבנקודת החיבור הזו יירשם איזון בין ההיצע לבין הביקוש. לרוע המזל, אין כעת מספיק איזון – וזה פוגע בערוץ היהלומים בכללותו.

 

הסתכלו בבקשה בשינויים הבאים במלאי הסיטונאי של יהלומים מלוטשים בערוץ היהלומים, בחודש יולי לעומת יוני, כפי שעולה ממחקר של מרקורי.

 

מחירי יהלומים מלאי יולי
צילום: אהוד לניאדו

 

כל היהלומים המדוברים הם מלוטשים, עגולים, בליווי תעודה של GIA, דירוג triple excellent, וללא פלורוצנטיות. בואו נתמקד ביהלומים שמשקלם בין 0.18 קרט ל-2 קרט, כי זה התחום שבו נרשמות רוב העסקאות, וקל יותר לזהותם במדויק, כי הם מגיעים לעיתים הקרובות ביותר עם תעודות, במיוחד יהלומים במשקל שליש קרט ומעלה. האזורים האדומים מצביעים על עלייה ברמות המלאי. בקטגוריות שבין חצי קרט ועד שני קרט, נרשמה עלייה ברמת המלאי, להוציא כמה יוצאי דופן.

 

חריג ברור אחד הוא יהלומים עגולים בטווח משקל של בין 0.40-0.49 קרט. כמעט בכל קטגוריה בטווח הגדלים הזה, נרשמה ירידה ברמות המלאי (מסומנת בירוק). זהו החודש השני ברציפות שבו נרשמת ירידה במלאי של יהלומים במשקל 0.40-0.49 קרט. עם זאת, זהו הטווח היחיד שבו נרשמה ירידה במלאי.

 

חוץ מהחריגה הזו, רואים כי מרכז ערוץ היהלומים למעשה אוגר מלאי של יהלומים מלוטשים. בכמה קטגוריות המלאי לא גדל, ובכמה קטגוריות הוא ירד במקצת, אך בראייה רחבה המלאי עלה כמעט בכל קטגוריה.

 

שולי הרווח של יצרני יהלומים

 

יש לכך השלכות רבות. חשבו למשל על תזרים מזומנים: בשוק שבו נרכשים יותר ויותר יהלומי גלם, גם ההוצאות עולות. בשוק שבו המכירות יורדות, גם ההכנסות יורדות. לעסק עם עלייה בהוצאות וירידה בהכנסות יש בעיה בטווח המיידי. צריך להקל על המצב. תעשייה שסובלת מהסוגיות הללו מתמודדת עם בעיה אף גדולה יותר, כי היא משפיעה על כולם, כולל על עסקים שכן דואגים לאזן בין ההוצאות להכנסות שלהם.

 

סוגיה נוספת היא סוגיית העלות: כשהביקוש ליהלומי גלם עולה, עולה גם המחיר שלהם. היצרניות קונות את אותה סחורה, רק יותר ממנה, ותמורת יותר כסף. זה מכניס את התעשייה למעגל סגור, כי מחיר היהלומים המלוטשים יורד, וזה מצמצם אף יותר את שולי הרווח. גם כאן, עסק שפועל כך פוגע בעצמו. תעשייה שפועלת כך, עלולה לפגוע בעסקים אחרים הקשורים אליה.

 

אנו מתמודדים, אם כן, עם תזרים מזומנים הולך ופוחת, למול הוצאות הולכות וגדלות, והעלויות תופחות בזמן שהמחירים יורדים. יש להוסיף לכך עלייה בסיכוני החבות, כי החוב מסתמך על שווי המלאי. המימון הבנקאי ניתן לתעשיית היהלומים בעיקר על סמך מכירות. שמירה על מלאי כאן אינה יתרון, להבדיל מנכסים אחרים. בדומה לרוב המגזרים היצרניים האחרים, הבנקים רוצים לראות יצרנים רוכשים חומרי גלם, מייצרים מוצר ומוכרים אותו, ולא רק קונים, מייצרים ושומרים על המוצר.

 

העלייה האחרונה ברכישות הגלם הושפעה מכוחות חיצוניים. דה בירס זיהתה כי חלק גדול מהעלייה בביקוש נרשמה בקרב בעלי סייט שמשרדיהם הראשיים במומביי, וברצונם להגביר את קצב הייצור לפני דיוואלי (Diwali) שנחגג באמצע אוקטובר. מטרתם היא להעניק לעובדים הזדמנות לעבוד ולהרוויח יותר, לפני שהם יוצאים לחופשה של כמה שבועות. זה קורה מדי שנה, כמסורת גדולה של התעשייה, המציבה את טובת העובדים לפני שיקולים רבים אחרים.

 

לאור העובדה שהסוגיות הללו נוגעות לכלל התעשייה, ואינן ספציפיות מעסק-לעסק, השאלה שצריך לשאול היא לאיזה סוג של שוק אנחנו הולכים? האם תעשיית היהלומים יכולה לספוג כמות גדלה של יהלומי גלם? האם היא יכולה לשלם יותר עבור הגלם? בשוק שבו נרשמת ירידה במכירות, מי מבטיח מימון? אילו צעדים יידרשו כדי לחדש את הביקוש ליהלומים מלוטשים בשוק הצרכני, ואיך התעשייה מתכננת להוביל לעליית מחירים בכדי לשמור על שולי הרווח? מדובר בבעיות כבדות משקל, וצריך לטפל בכולן – ומוטב מוקדם ממאוחר.

 

מאת אהוד לניאדו 

 

למאמר המקורי באנגלית לחצו כאן

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן