בינואר 2017, שאלתי את מנהלת יחסי הציבור של דה בירס (De Beers) באותם ימים, לינט גולד (Lynette Gould), האם מפיקות היהלומים הטבעיים חוששות לאבד נתח שוק לטובתן של יצרניות יהלומים סינתטיים.
גולד התייחסה לנושא בביטול, וטענה כי יהלומים טבעיים וסינתטיים הן שתי הצעות שונות לצרכן. "המחקר שלנו מראה באופן עקבי שצרכנים לא רואים יהלומים סינתטיים כתחליף אפשרי ליהלומים טבעיים", אמרה מי ששימשה כדוברת של ענקית היהלומים.
גולד אמרה, עם זאת, כי האתגר שצריך להתמקד בו הוא להבטיח כי לא יוטל ספק במוניטין של התעשייה, וביושרת המוצר שאנו מוכרים. "אתגרים ליושרת המוצר, כמו הסיכון של חדירת יהלומים סינתטיים לשרשרת אספקת היהלומים, הם משהו שאנחנו לוקחים ברצינות רבה", אמרה. "האופן שבו צרכנים יגיבו לרכישת יהלום סינתטי, כשהאמינו כי רכשו יהלום טבעי, עלול לייצר בעיה רצינית של אמון בתעשייה, לכן יש לנקוט בצעדים הנכונים בכל שלבי שרשרת האספקה – ובמיוחד באמצע הערוץ – על מנת לטפל בנושא".
אמת ושקר בשיווק
בתוך כך, יצרניות היהלומים הסינתטיים מואשמות כי הן מתבססות על אסטרטגיות שיווק לא הוגנות. "חברות רבות של יהלומי מעבדה מתארות את היהלומים שלהן כירוקים או ידידותיים לסביבה, ונעזרות במונחים כגון 'חממה' (greenhouse) או 'יציקה' (foundry), כדי לנסות ולהשפיע על הדעה בנושא", כך אמר סהאג ארסלניאן (Sahag Arslanian), מנהל קבוצת ארסלניאן בכנס כרייה שנערך בפברואר בקייפ טאון.
"נאמר להם [לדור המילניום] כי יהלומים [סינתטיים] הם יהלומים אמיתיים, שאינם גורמים לפגיעה באדם או בסביבה. זהו מצג שווא", אמר ארסלניאן. "הן מטעות את הצרכן, מפני שליהלום סינתטי אין ערך קמעונאי גבוה. מלעיטים את דור המילניום בשקרים, כי הפער בין המציאות לבין השיווק עצום. קמעונאי יהלומים סינתטיים מנצחים בקרב השיווק".
להכיר באיום הסינתטי
איגוד מפיקות היהלומים (DPA) – שאולי הבין כי הוא מפסיד בקרב השיווק, כטענתו של ארסלניאן – החליט לצאת בקמפיין שיווק מסיבי לדורות הצעירים, תחת הכותרת "real is rare, real is a diamond".
"קמפיין real is rare, real is a diamond קושר בין אותנטיות העיתוי לרכישת המוצר, לאותנטיות של מערכות היחסים המובעת באמצעותו", הסביר מנכ"ל ה-DPA, ז'אן-מארק ליברהר (Jean-Marc Lieberherr), בוועידת יהלומים שנערכה בבוצוואנה בנובמבר האחרון. "כעת זה יותר מכך. מדובר גם במחויבות של כולנו בענף היהלומים לפעול באופן ישר ואמיתי. זוהי הבטחה לשקיפות ואותנטיות".
שר המינרלים והאנרגיה לשעבר של בוצוואנה, דיווויד מגאנג (David Magang), אמר בעבר כי יהלומים סינתטיים הם אחד האיומים הגדולים על שגשוגה של כלכלת בוצוואנה. לדבריו, אפילו אם מכרות היהלומים במדינה ימשיכו לפעול ב-100 שנים הבאות, איש לא ירכוש ממנה יהלומים טבעיים אם יהלומים סינתטיים יהיו באופנה.
מגאנג צדק בדאגה מפני האיום הפוטנציאלי שמציבים יהלומים סינתטיים, בניגוד לגולד שהתייחסה לאיום בביטול. העובדה שיהלומים סינתטיים זולים יותר מיהלומים טבעיים, לצד הקמפיין המשמיץ לפיו יהלומים טבעיים נכרים באופן לא אתי, מגבירים את האטרקטיביות של יהלומים סינתטיים עבור הדור הצעיר יותר.
בנוסף, קיבולת הייצור של יהלומים סינתטיים ממשיכה לגדול. הייצור השנתי של יהלומים סינתטיים מסתכם ב-8-10 מיליון קרט, מהם 4.5 מיליון קרט יהלומים סינתיטיים באיכות נוי, כך קבע מחקר של Diamond Intelligence Briefs. הפקת היהלומים הטבעיים השנתית, לעומת זאת, מסתכמת ב-124 מיליון קרט, מהם 85-90 מיליון קרט יהלומים באיכות נוי.
ערבוב לא חוקי
איום נוסף הינו יהלומים סינתטיים המוצגים כיהלומים טבעיים, על ידי סוחרים חסרי מצפון. כחלק מההתמודדות עם האיום, דה בירס משקיעה משמעותית מזה כמה עשורים בטכנולוגיה לזיהוי יהלומים סינתטיים. "היכולת שלנו לייצר סוגים שונים של חומרי גלם מעמידה לרשותנו חומרים אידיאלים לבדיקה, באמצעות כלי הזיהוי שלנו, המתפתחים בהתמדה", אמרה גולד בינואר 2017.
"אנו משקיעים רבות במחקר בתחום היהלומים הסינתטיים, ולרשותנו עומדת שרשרת פיתוח חזקה מאוד לטיפול בסיכונים הללו. הצגנו גם שירות מורחב לבדיקת אבני מלס (Melee) במרכז של המכון הבינלאומי לדירוג ומחקר יהלומים (IIDGR) בסוראט, על מנת לסייע עוד לאמצע הערוץ לזהות יהלומים סינתטיים לא מדווחים בשרשרת האספקה, ולספק ביטחון ללקוחות". במקביל לדה בירס, גם ענקית היהלומים הרוסית אלרוסה (Alrosa) פיתחה טכנולוגיה לזיהוי יהלומים סיתנטיים לא מדווחים.
אמריקה לפני הכל
התעשייה לא יכולה להסתפק בסינון יהלומים מזויפים, ולא לעשות דבר בשעה שיצרניות של יהלומים סינתטיים דוחפות באגרסיביות את המוצרים שלהן, באמצעים כשרים ואסורים כאחד.
הדיווחים שלפיהם איגוד מפיקות היהלומים ישקיע השנה 70 מיליון דולר בקמפיין גנרי, על מנת להגדיל את מאמצי השיווק בארה"ב ולהרחיבם ליעדים אחרים בעולם, היו מעודדים. הדגש העיקרי הוא על ארה"ב, שאחראית על מחצית מהביקוש העולמי ליהלומים מלוטשים, עם נתח של 47% מכלל הביקוש ב-2016.
מפיקות יהלומים לא יכולות להרשות לעצמן לנוח על זרי הדפנה, רק משום שהן אחראיות לכריית נס טבע בן מיליארד שנים, שאין לו מקבילה בעולם. עליהן להוכיח לדור המילניום כי היהלומים הללו נכרו באופן בר-קיימא ואתי, כדי לשמור על נתח השוק שלהן.
מאת מת’יו ניאונגווה (Mathew Nyaungwa), עורך מחלקת אפריקה באתר Rough & Polished. למאמר באנגלית לחצו כאן
