מכרה יהלומים אורפה בוצוואנה

שרשרת אספקה אחראית – תנאי הכרחי לעתיד ענף היהלומים

תהליך קימברלי (KP), שהוקם על ידי המדינות מפיקות היהלומים בדרום יבשת אפריקה בשנת 2000, נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2003, בניסיון לחסל את המסחר ביהלומי מריבה לשם מימון מאבקים מזוינים. התכנית, שבראשה עומד כעת האיחוד האירופי, נועדה גם להגן על תעשיית היהלומים הלגיטימית, שמדינות רבות תלויות בה.

 

תהליך קימברלי, שאושר גם על ידי העצרת הכללית של האו"ם, תרם במהלך הקמתו תרומה עצומה ליישום הסכמי השלום, השבריריים באותה עת, באנגולה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בליבריה, ובסיירה לאון, לאחר שחסם משאבים בפני גורמים שעלולים היו לחבל במאמצי השלום. החברים בתהליך קימברלי אחראים נכון להיום לחיסול כ-99.8% מהמסחר ביהלומי מריבה בעולם.

 

"ביטחון שקרי" בנוגע ליהלומים?

 

ועם זאת, כמה ארגונים אזרחיים אינם משוכנעים כי תהליך קימברלי ביצע התקדמות כה מרשימה.

 

ארגון IMPACT, שנקרא בעבר שותפות אפריקה קנדה (PAC), עזב לאחרונה את קימברלי, בטענה כי התהליך מעניק לצרכנים "ביטחון שקרי" בנוגע למקור היהלומים שלהם. מנהלת הארגון, ג'ואן לברט (Joanne Lebert), אמרה כי "אין ערובה משמעותית לכך שהיהלום פטור מעימות", כך דווח ב-Financial Times.

 

יהלומי גלם DTC קימברלי
צילום: Kimberley Process

 

ארגון IMPACT קרא בעבר, לצד ארגונים אזרחיים אחרים, לבצע רפורמות לחיזוק אמצעי הפיקוח הפנימיים, ברמה המקומית והאזורית, במטרה לחזק את המעקב ולצמצם למינימום את הסחר הלא חוקי ביהלומים. לטענת הארגון, תהליך קימברלי לא ביצע התקדמות מספקת באף אחת מהרפורמות. "הגענו למסקנה כי תהליך קימברלי איבד את רצונו להיות מנגנון יעיל של מנהל יהלומים תקין", אמרה לברט בדצמבר 2017.

 

ארגון Human Rights Watch (להלן HRW) מסר אף הוא ב-2016 כי האמינות והרלוונטיות לטווח ארוך של תהליך קימברלי נפגעו, בשל התמקדותו הצרה בפעילות של קבוצות מורדים אנטי-ממשלתיות, ואי מוכנותו לשלב בתקנות ובפעילויות הארגון גם אמצעים להגנה על זכויות אדם.

 

הארגון טען כי תהליך קימברלי אמנם ביצע "התקדמות חשובה" בצמצום המסחר ביהלומי מריבה, אולם עליו להרחיב את הדגש, כך שיעסוק במלוא הטווח של הפרות זכויות אדם הקשורות לכריית יהלומים, בין אם אותן הפרות מתבצעות על ידי ממשלות, קבוצות מורדים או גורמים פרטיים.

 

"HRW הבחין גם בכשלים מוסדיים של תהליך קימברלי, הן בזיהוי הפרות של תקנות הארגון, והן בהטלת אחריות על מדינות חברות בגין אי-ציות", כך מסר הארגון. "הפיקוח העצמאי על ציות לתקנות קימברלי עדיין מועט, ומוטלים מעט עונשים בגין הפרות".

 

איתות ממותגי התכשיטים המובילים

 

תהליך קימברלי קיבל הכרה כארגון המאגד בעלי עניין רבים, עם 50 נציגים מהתעשייה, החברה האזרחית וממשלות, שנפגשו בפריז באפריל 2013, לאור מאמצי הארגון לקדם נהלים להשגת יהלומי גלם ממקורות אחראיים.

 

בעלי העניין שנפגשו במשרדי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) במטרה לדון בשרשרות אספקה אחראיות של אבני חן, הדגישו את הצורך בשיפור מתמשך ומתמיד של הנהלים להשגת מקורות באופן אחראי, לאור הסיכונים הגוברים כי המסחר באבנים יקרות עלול לתרום דווקא לעימותים והפרות זכויות אדם.

 

HRW חקר את שרשרות האספקה של 13 מותגי תכשיטים מובילים, שאחראים יחד לכ-10% ממכירות התכשיטים בעולם. לדברי הארגון, 13 החברות הללו מייצרות על פי ההערכות הכנסה שנתית משותפת של למעלה מ-30 מיליארד דולר.

 

מותג השעונים רולקס
צילום: Gisling

 

ברמה העולמית, נכרים עבור תעשיית התכשיטים מדי שנה כ-90 מיליון קרט יהלומי גלם, וכ-1,600 טון זהב, המייצרים הכנסות של למעלה מ-300 מיליארד דולר.

 

מבין החברות שנבחנו במחקר, בודלס (Boodles), בולגרי (Bulgari), קרטייה (Cartier), שופארד (Chopard), כריסט (Christ), הארי ווינסטון (Harry Winston), פנדורה (Pandora), תכשיטי סיגנט (Signet Jewelers), טאנישק (Tanishq) וטיפאני ושות' (Tiffany & Co.) נענו לבקשת הארגון לקבלת מידע, ואילו קאילאן (Kalyan), רולקס (Rolex) ו-TBZ התעלמו מהבקשות.

 

בדו"ח שפורסם מוקדם יותר השנה, מסר HRW כי רוב החברות אינן עוקבות אחר מלוא המסלול שעוברים היהלומים והזהב שלהן. "כל חברות התכשיטים צריכות לקבוע אמצעי זהירות חזקים בנושא זכויות אדם – אחרת, הן מסתכנות בתרומה להפרת זכויות אדם", כך נמסר בחלק ההמלצות שמופיע באותו דו"ח.

 

מ-HRW נמסר כי חלק מהחברות שהארגון בחן לעומק לטובת הדו"ח, ביצעו צעדים חשובים על מנת לטפל בסיכונים להפרות זכרויות אדם בשרשרת האספקה של זהב ויהלומים.

 

"טיפאני ושות', לדוגמא, יכולה להתחקות אחר מקור הזהב שלה עד למכרה שבו הופק, ולבצע הערכות קבועות של מצב זכויות האדם של עובדי המכרה", כך נכתב בדו"ח. "לקרטייה ולשופארד יש שרשרת משמורת מלאה עבור חלק מהזהב שלהן. בולגרי עורכת ביקורים במכרות כדי לבחון את תנאי זכויות האדם בהם".

 

עוד נכתב בדו"ח כי "פנדורה פרסמה מידע מפורט בנושא בדיקות הנאותות של זכויות אדם, כולל הפרות שהתגלו במהלך ביקורות של ספקיה, וצעדים שבהם נקטה כדי לטפל בהם". כמו כן, דווח כי בודלס התחייבה לפתח קוד התנהגות מקיף עבור ספקי הזהב והיהלומים שלה, ולפרסמו פומבית. החברה גם התחייבה לדווח באופן פומבי על תוצאות בדיקות הנאותות בנושא זכויות אדם, החל משנת 2019, ולבצע הערכות קפדניות יותר בנושא זכויות אדם.

 

כריסט, כך נמסר, התחייבה אף היא לפרסם בשנה הקרובה את קוד ההתנהגות הנדרש מספקיה, לצד מידע נוסף בנוגע למאמצי בדיקות הנאותות שהיא מבצעת בנושא זכויות אדם.

 

"מדובר אמנם בסימנים מבטיחים, אך גילינו שרוב החברות עדיין לא עומדות בתקנים הבינלאומיים", נמסר מ-HRW. "בשעה שכמה חברות פועלות מיוזמתן כדי לזהות ולטפל בסכנות לזכויות אדם בשרשרת האספקה שלהם, אחרות מסתמכות פשוט על הבטחות הספקים שלהן, לפיהן הזהב והיהלומים שלהן אינם קשורים להפרות זכויות אדם, וזאת מבלי לאמת באופן קפדני את הטענות הללו".

 

התקווה

 

למרות הפגמים שעליהם הצביע הדו"ח של HRW, היה מעודד לראות שכמה מפיקות יהלומים עושות כמיטב יכולתן כדי לקדם שקיפות, באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין (blockchain).

 

טכנולוגיית בלוקצ'יין
צילום: Zapp2Photo / shutterstock.com

 

מנכ"ל דה בירס (De Beers), ברוס קליבר (Bruce Cleaver), אמר כי החברה משקיעה בפלטפורמה חדשה שתספק "תיעוד יחיד ובלתי ניתן לשינוי, שיעקוב אחר מסלולו של כל יהלום לאורך שרשרת הערך".

 

"פלטפורמת מעקב היהלומים הזו מבוססת על טכנולוגיית בלוקצ’יין, המאפשרת רישום דיגיטלי מאובטח ביותר, אשר יוצר תיעוד קבוע ומוגן מזיופים של עסקאות – ובמקרה זה, תיעוד של מסלול היהלום לאורך שרשרת הערך", הוסיף קליבר. "בבלוקצ’יין, כל אירוע או עסקה נרשמים במאגר נתונים המגובה על ידי טכנולוגיית אבטחת מידע מתקדמת. שרשרת זו מתעדת את הפעילויות שבוצעו, הסדר שבו אירעו, בין מי למי נרשמו, ומה הן כללו”.

 

המלצה נוספת היא כי המועצה לנהלים אחראיים בענף התכשיטים (RJC) תהפוך לגוף המשלב בעלי עניין רבים, ותעניק לארגונים אזרחיים ונציגים מהתעשייה כוח זהה בקבלת החלטות בכל הרמות, וכמו כן תחזק את התקנות ונהלי הביקורת שלה, כדי לקבוע רף גבוה יותר לנהלים להשגת מקורות אחראיים בתעשייה.

 

השגת מקורות אחראית של אבנים יקרות היא הכרח, במיוחד בימים שבהם מפיקות יהלומי המעבדה אומרות לבני דור המילניום כי עליהן להתרחק מיהלומים טבעיים, מפני שהם נכרים באופן לא אתי.

 

מת'יו ניאונגווה (Mathew Nyaungwa), עורך ראשי של חטיבת אפריקה, Rough&Polished

 

 

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן