תעשיית אבני החן והתכשיטים בהודו התמודדה עם סערות רבות בעבר, אך אף אחת מהן לא דמתה למשבר הנוכחי שנגרם בשל נגיף הקורונה. השפעתו חסרת תקדים, וקשה לדמיין את היקף התנודות שיירשמו, או אף את עצם התרחיש שעומד בפנינו.
נגיף הקורונה, שהפך למגיפה בחודש מרץ, עצר לחלוטין את המסחר באבני חן ותכשיטים בהודו. סגן יו"ר המועצה לקידום ייצוא אבני החן והתכשיטים בהודו (GJEPC), קולין שאה (Colin Shah), סבור כי "התעשייה יצאה מכל משבר עמידה יותר, והפעם ייקח יותר זמן להגיע למצב הרגיל החדש, שהיקף המסחר בו עלול להיות נמוך בכ-20% מזה שקדם לקורונה, במונחי ערך".
כאשר הוכרז על הקורונה כמגיפה, זמן רב לאחר שהמחלה התגלתה בסין, השפעתה כבר החלה להתברר. הביקוש במרכזי הצרכנות נחלש, והותיר יהלומנים עם מלאים עצומים והכנסות נמוכות. להודו יש מונופול על ליטוש יהלומים, ו-14 מ-15 יהלומים בעולם מלוטשים במדינה. אך תעשיית ליטוש היהלומים בהודו צפויה לצנוח בשנת הכספים 2021 לשפל של 13-15 מיליארד דולר, לעומת 24 מיליארד דולר בשנת הכספים 2019, וכ-19 מיליארד דולר, על פי ההערכות, בשנת הכספים 2020.
המעבר של מוקד מגפת הקורונה, מסין לארה"ב והאיחוד האירופי, הוסיף לחששות התעשייה, מאחר ששני אזורים אלו הם יעד הייצוא של מעל 45% מהיהלומים המלוטשים בהודו.
ייצוא היהלומים המלוטשים מהודו לשני אזורים אלו רשם בפברואר ירידה שנתית של כ-41%. מאז, הוא ממשיך לרדת, במיוחד לאור ההסגר הארצי שהוטל על הודו באמצע מרץ. בנוסף, הביקוש מהונג קונג וסין, היעד ל-45% מייצוא היהלומים מהודו, ירד בפברואר ב-79%, ואף יותר מאז. בשעה שרמות המלאי עלו ברבעון הראשון של מרץ ב-15-20%, המחירים ירדו בשיעור ממוצע של 7% בקטגוריות הליטוש השונות, במהלך מרץ 2020, בעוד המגיפה מכה בשווקים העולמיים המרכזיים, וגורמת להפסדים בשווי המלאי. במקביל, מאז חודש מרץ התשלומים שהתקבלו מהאזורים הגאוגרפיים השונים ירדו לכ-25-30% מהחיובים בפועל, נתון שהגביר את הלחצים הכספיים על יצרניות יהלומים.
לאחרונה, ארגוני סחר קראו ללוטשי יהלומים להפסיק את ייבוא הגלם למשך חודש, בין ה-15 במאי ל-15 ביוני. השאיפה היא כי צעד זה יסייע לתעשייה להיפטר ממלאי ולשפר את מצב ההון החוזר שלה. זה צפוי לסייע ליצרני היהלומים בניהול המשבר הנוכחי, שנגרם בשל ההסגר, ובהתנהלות מול הבנקים, וחוסר רצונם כעת לממן את פעילות הענף.
ארגוני סחר כגון המועצה לקידום ייצוא אבני החן והתכשיטים מהודו, בורסת היהלומים בהראט (BDB) ואחרים, נפגשו עם חברי התעשייה, והדגישו כי הפסקת ייבוא הגלם להודו יסייע לתעשייה להתמודד עם האתגרים הנובעים מהירידה בביקוש העולמי לאבני חן ותכשיטים. בנוסף, הם ציינו כי מהלך זה ישלח איתות למערכת הבנקאות, ירגיע את הבנקאים, וידרבן אותם שלא לצמצם את חשיפת האשראי לתעשייה.
עם זאת, האם הקפאה למשך חודש של ייבוא הגלם להודו תסייע לתעשייה, לאור העובדה שהיא כבר מחזיקה בידיה מלאי עודף של יהלומי גלם? דיליפ מהטה (Dilip Mehta), שותף בחברת Star Rays, משוכנע כי עצירת ייבוא הגלם להודו תסייע לתעשייה, וציין כי "עצירה זמנית של הייבוא לבטח תסייע להחזיר איזון מסוים בין ההיצע לביקוש. אם נמשיך לייצר יהלומים ברמות שקדמו לנגיף הקורונה, זה עלול להוביל להוביל להצפת השוק ולהגביר את הלחצים להורדת מחירים".
כצפוי, בכירים רבים בתעשייה תומכים בעצירת ייבוא הגלם לכמה חודשים לפחות, עד לחזרת המצב לקדמותו. יו"ר לשעבר של המועצה לקידום ייצוא אבני החן והתכשיטים בהודו, סנג'אי קוטהרי (Sanjay Kothari), המכהן כיום כיו"ר מועצת מלאכות אבני החן והתכשיטים בהודו (GJSCI) וכדירקטור בחברת Diatrends Jewellery Pvt Ltd, מסר כי "אנחנו עוסקים בתכשיטים, לכן לא נוכל להחריג עצמנו, כשתורגש ההשפעה על תחום זה ברחבי העולם. בנושא ייבוא הגלם… כן, יש להקפיא את הייבוא לכמה חודשים, כדי לנהל תזרים מזומנים ראוי, וכדי שמחירי היהלומים המלוטשים לא ירשמו צניחה דרסטית".
מדי חודש, מיובאים להודו יהלומי גלם בשווי ממוצע של מעל מיליארד דולר, לכן עצירת הייבוא למשך חודש תאפשר למפעלי הליטוש להפחית את רמות המלאי, ולצלוח לפחות חלקית את המצב הנוכחי. רוב העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים (MSME) סובלים כעת מלחצים כספיים חמורים. למעשה, הם לא יכולים לחדש פעילות גם אם יותר להם לעשות זאת. זה יוצר בעיה גדולה נוספת, של מתן עזרה כספית לעובדים שאינם מועסקים כעת, ודורשים לשוב לבתיהם – דרישה שיוצרת בעיות של חוק וסדר במרכזי הליטוש.
בהודו אמנם הוקמה קרן סיוע לנגיף הקורונה, בהיקף כחצי מיליארד רופי (כ-6.58 מיליון דולר), אולם יו"ר ה-GJEPC פראמוד אגרוואל (Pramod Agrawal) מציין כי תעשיית אבני החן והתכשיטים ספגה מכה חמורה, אך אלו שספגו את המכה הקשה ביותר הם עובדים בשכר יומי. הוא הוסיף כי "התעשייה מעסיקה מעל חמישה מיליון עובדים, ובזמני מצוקה כאלו, חשוב עבורנו לטפל כראוי בעובדים שלנו".
חברים בתעשיית היהלומים ההודית צופים כי עצירת ייבוא הגלם תאותת לבנקאים כי המסחר לא יגדיל את החובות שלו, ויגביר את ביטחון הבנקאים להמשיך ולתמוך בענף. חובותיו הבנקאיים של ענף היהלומים נכון ל-1 באפריל, תחילת שנת הכספים הנוכחית, עומדים על 9.5 מיליארד דולר.
המהלך לעצירת ייבוא יהלומי הגלם להודו למשך חודש, יקטין את מספר היהלומים הנכנסים לשרשרת האספקה, ויצרניות היהלומים יתמודדו עם פחות לחצים כספיים. זה יאפשר לחזור מהר יותר לפעילות רגילה, בעסק הבריא מטבעו, כל עוד המגיפה תחת שליטה.
דיליפ מהטה מחברת Star Rays הוסיף כי "כשלוקחים בחשבון את המלאי הרב בשרשרת האספקה, שיכול בקלות להספיק לחודשים הקרובים, מבינים שייצור אינו הנושא הבוער ביותר. כשבוחנים את המצב הנוכחי, קשה מאוד לקבוע מתי הייצור יוכל להתחדש. עם קבלת האישור הנדרש מהממשלה, נוכל להתחיל בהקדם. עד כה הצלחנו לתת מענה לדרישות של לקוחותינו בעולם באמצעות המלאי שלנו אונליין, ומשרדינו בארצות אחרות".
לאחרונה, לאחר קבלת אישור מטעם הרשויות, כמה יחידות לליטוש אבני חן ותכשיטים באזור הכלכלי המיוחד (SEZ) בסוראט, ובאזורים הכלכליים המיוחדים בג'איפור ובפארק התעשייתי לקידום הייצוא (EPIP), חזרו לעבוד בהיקף מוגבל ב-27 באפריל, תוך שמירה על כל אמצעי הזהירות וכללי ההתנהגות שנקבעו.
באופן דומה, גם באזור הכלכלי המיוחד בסוראט חזרו לפעול שמונה מפעלי ליטוש, ו-10 משלוחים ראשונים יוצאו מבורסת הירה (Hira) בסוראט ב-29 באפריל, בטיסה למומביי. מה-29 באפריל, יוצאו מסוראט להונג קונג יהלומים מלוטשים בשווי כ-90 מיליון דולר – סכום זעום בהשוואה למלאי בשווי מעל 2.3 מיליארד דולר שיש כיום בסוראט. עם זאת, תעשיית היהלומים בסוראט השמיעה אנחת רווחה עם חידוש הייצוא, גם אם בהיקפים קטנים.
בעוד מומביי, וכל מדינת מהרשטרה (Maharashtra), מצויות תחת הסגר מחמיר, המועצה לקידום ייצוא אבני החן והתכשיטים בהודו, בשיתוף פעולה עם איגוד יצרני אבני החן והתכשיטים, פועלים מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, על מנת לאפשר ליחידות הליטוש באזור הכלכלי המיוחד במומביי לחדש פעילותן ולייצא יהלומים מהאזור, תוך ציות להנחיות המחייבות של משרד ביטחון הפנים (MHA) וממשלת מהרשטרה. יצרני היהלומים ממתינים כעת לאישור מהרשויות לחדש את הפעילות בעסקים שלהם.ההערכה היא כי כ-30% מהייצוא השנתי של הודו עדיין ממתין להישלח למדינות אחרות.
גורמים בכירים רבים בתעשייה מאמינים שאם הענף יצליח להתמודד עם עצירת ייבוא הגלם בשלושת החודשים הבאים, ניתן יהיה להשתלט על המצב, וכן צופים כי הביקוש ישתקם ב-2021. נכון לעכשיו, אחרי שקראו ליבואנים להפסיק את ייבוא הגלם למשך חודש (בין ה-15 במאי ל-15 ביוני), הגורמים בעולם המסחר החליטו לבחון את המצב ולשקול את התנהלותם העתידית בשבוע השני של יוני.
ארונה גאיטונד (Aruna Gaitonde), עורך ראשי של חטיבת אסיה, Rough&Polished
