תעשיית היהלומים השתתקה השבוע, לאחר שמרכז היהלומים בהודו יצא לחופשה לרגל דיוואלי (Diwali). דיוואלי, אחד החגים הפופולאריים ביותר בהודו, מציין את ניצחון האור על החושך, הטוב על האור, הידע על הבורות, והתקווה על הייאוש. זהו חג חשוב, ובמהלכו העסקים נסגרים לחמישה ימים לפחות.
סגירות העסקים הללו משמעותיות עבור תעשיית היהלומים. בשבועות הקודמים לחג, מפעלים מתחילים להוריד קצב. מנהלים מהמשרדים הראשיים במומביי יוצאים למפעלים בסוראט כדי לפקח אחר תהליך הסגירה. נפח הרכישות של יהלומי גלם רושם בתקופה זו ירידה חדה, כפי שרואים במחזורי המכירות האחרונים. דה בירס (De Beers) דיווחה כי מכירות הגלם ירדו במחזור המכירות האחרון ב-27% ל-370 מיליון דולר, לעומת מחזור מכירות יהלומי גלם בשווי 507 מיליון דולר, לפני חמישה שבועות בלבד. זה נובע חלקית מהמחזוריות העונתית של תעשיית היהלומים (המכירות של דה בירס ירדו באותה תקופה אשתקד ב-23%).
התעשייה ההודית כה דומיננטית בענף היהלומים, עד שכאשר הודו בחופשה, יש לכך השלכות על אמצע ערוץ היהלומים בכללותו. תשאלו כל סוחר יהלומים, בכל מקום בעולם, מה קרה בתעשייה השבוע, והוא ככל הנראה יגיד שלא הרבה – הכל רדום במהלך דיוואלי.
באופן מעט משונה, דיוואלי משמש גם כמדד למצבו של מרכז היהלומים ההודי. בתקופות טובות – כשהכול כשורה, הרווחיות נאה, הזמנות גדולות נכנסות, והציפיות לעונת החגים של נובמבר-דצמבר גבוהות – עסקי הגלם נותרים פעילים למדי במהלך החג, נרשמות תנודות מחירים, והמשרדים נסגרים לפרק זמן קצר יותר. כשיש שפע הזדמנויות עסקית, סוחרי יהלומים רוצים לנצלן, וחוזרים לעבודה בהקדם האפשרי.
לעומת זאת, כשרכישות יהלומי הגלם כמעט נעצרות, מכירות היהלומים המלוטשים שמורות לישראלים ולבלגים, המחירים עומדים במקום, והמשרדים והמפעלים סגורים לחופשות ארוכות יותר, יודעים כי מצב העניינים לא טוב. אין לאיש תחושת בהילות או תיאבון לשוב למצב לא נוח במיוחד. בנוסף, סגירת המפעלים לפרק זמן ארוך יותר מסייעת לצמצם את הוצאות התקורה, וכשהמצב הכספי לחוץ, כל אגורה חשובה.
עוד נותר לראות כמה זמן המפעלים והמשרדים יישארו סגורים השנה. לבטח יותר משבוע. אך מה אז? האם התכווצות המימון, הירידה באספקת יהלומי הגלם, המלאי הגדול יחסית, הביקוש המחודש ליהלומים מלוטשים, יגבירו מחדש את הרצון לרכוש גלם? אנחנו יודעים שכאשר התעשייה מזדרזת לרכוש גלם, נרשמות עליות מחירים מיידיות. האם הזמן הרחק מהמשרד יוקדש להרהור על האופן שבו עשינו עסקים? אולי הזמן לצד חברים ומשפחה יספק הזדמנות לחשוב על נהלי העבודה בעבר, ויוביל לגישה מרוסנת יותר?
וכך עשויה להתבטא גישה מרוסנת מסוג זה: להמשיך ולספק ללקוחות יהלומים מלוטשים ברמות המחירים המוזלות הנוכחיות, להאט קצת את קצב הייצור, להיעזר בתזרים המזומנים כדי לצמצם חובות לבנקים, לצמצם את רמות המלאי ולשחרר את ההון הקשור בו, ולדחות ככל האפשר רכישות של גלם נוסף. אם תאומץ, גישה זו תעניק ליצרני יהלומים הזדמנות רבת ערך להזריק קצת שפיות לשוק. זה יאפשר להגביר את ההתאמה בין מחירי הגלם למחירי המלוטש, להגן על שולי הרווח התפעולי, ולהכניס קצת רווחיות נחוצה מאוד, למגזר הזקוק לו נואשות.
לבחירה בנתיב זה יש יתרונות ברורים, במיוחד בזמנים הסוערים שאנו מצויים בהם. אך האם זה יקרה? דיוואלי מציין את ניצחון האור על החושך, הטוב על הרע, הידע על הבורות, והתקווה על הייאוש. אנו יכולים להיעזר בכל אלו בתעשיית היהלומים. נהלי מסחר טובים, החלטות חכמות ותחזיות חיוביות.
חג דיוואלי שמח, ומי ייתן שהשנה הבאה תהיה שנת שגשוג לכולנו.
מאת אהוד לניאדו
