נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB), ארני בלום, מכהן זו הקדנציה השלישית בתפקיד, לאחר שכיהן בעבר כיו"ר ומנהל בשורה ארוכה של גופים בתעשיית היהלומים. בריאיון שהעניק לאחרונה ל-Rough & Polished, דיבר בלום על סוגיות שונות המטרידות את תעשיית היהלומים העולמית.
האם אפשר לומר כי שוק היהלומים סופסוף התאושש, לאחר הצלילה ב-2014-15?
אני מאמין שהמצב בהחלט השתפר לעומת אותה תקופה. עם זאת, חברי התעשייה עדיין מתמודדים עם תנאים מאוד קשים. כמו שאני תמיד אומר, עלינו להיות אופטימיים ולצפות לימים טובים יותר. החברים בתעשיית היהלומים צריכים להישאר כל הזמן עם אצבע על הדופק, ולחפש נישות חדשות שיאפשרו להם להתרחב.
האם אתה חושב שייתכן מחסור עתידי ביהלומי גלם?
על פי הגרפים שאנו רואים אצל מפיקות היהלומים הגדולות, זה צפוי לקרות מתישהו ב-5-10 השנים הבאות. אני זוכר שלפני המשבר הכלכלי של 2008, צפו שזה יקרה בערך עכשיו, אך תאריך היעד נדחה בשל ירידה בביקוש, שנגרמה בשל המצב הכלכלי, שגרם לירידה אמיתית.
מכרות גדולים לא נכנסים למחזור, וזה תומך בטיעון בדבר מחסור. עם זאת, פועלים מכרות בעלי תפוקת יהלומים משמעותית למדי, כמו רנארד (Renard) וגאצ'ו קיו (Gahcho Kue) בקנדה. כמו כן מתבצעות פעולות הרחבה במכרות, כמו למשל ג'וואננג (Jwaneng) בבוצוואנה ומכרה ונשיה (Venetia) בדרום אפריקה.
אני מאמין שבסופו של דבר יירשם מחסור, אבל איני רוצה להעריך מתי הוא יתחיל או מה יהיה היקפו.
מהי הדרך הטובה ביותר לשמור על האיזון הקיים בין ביקוש להיצע?
זה נובע פשוט מהביקוש בצד הקמעונאי. אם יש ביקוש, יהיה צורך בסחורה. אם יש פחות ביקוש, המפיקות צריכות לצמצם את האספקה. לרוע המזל, אנחנו יודעים שזה לא תמיד קורה, כי היצרניות צריכות להמשיך ולפעול – מפני שלעיתים קרובות מדובר במפעלים ענקיים המייצרים כמויות גדולות מאוד של יהלומים מלוטשים. אנחנו צריכים שחברי התעשייה יעבדו בזהירות ובשיקול דעת.
האם אתה מסכים עם הדעה כי מאחר שיהלומים מלוטשים אינם צורך יומיומי, סביר להניח שאנשים יעדיפו לקנות מוצרים חיוניים או פריטי יוקרה פופולאריים אחרים, אם הכנסתם הפנויה תשתפר ולו במעט?
אני לא מאמין שמישהו יכול לטעון ברצינות שיהלומים הם צורך יומיומי – ברור שהם אינם. עם זאת, יהלומים מסמלים רגשות אנושיים מאוד עזים, במיוחד רגושת הקשורים למערכות יחסים, אהבה ומחויבות ארוכי טווח.
אנו יודעים שאנשים צעירים יותר להוטים במיוחד לרכוש גאדג'ט עדכני או תיק אופנתי, אבל התעשייה צריכה להראות שחיי המדף של המוצרים הללו מוגבלים. יהלומים, מנגד, שומרים על ערכם, וניתן להעביר אותם מדור לדור. לא מדובר בפריטים שרוכשים מדי שנה, אלא בפריטים שבמידה רבה נרכשים כדי לסמל נקודות ציון בחיים.
מה דרוש כדי לתמוך במוניטין של היהלומים?
כפי שאתה יודע, תעשיית היהלומים היא קרוב לוודאי הדוגמא הטובה ביותר לתעשייה המפקחת על עצמה. בעשור וחצי החולפים, ביצענו צעדים גדולים מאוד כדי להבטיח שהמסחר ביהלומי מריבה ייפסק.
כמו כן הראינו – ואנחנו ממשיכים להראות – אפס סובלנות לערבוב לא חוקי של יהלומים סינתטיים עם יהלומים טבעיים, או לאירועים בכמה מרכזי מסחר ביהלומים, שבהם ציפו יהלומים, במטרה לקבל דירוג גבוה יותר ממעבדות גמולוגיות.
כולנו צריכים לפעול במלוא הכוח במקרים שבהם נעשות עוולות, כדי להבטיח לא רק את הרחקתם של עבריינים מהמסחר בבורסות המסונפות ב-WFDB, אלא גם כי ייענשו במלוא החומרה בהתאם לחוק.
האם אתה שותף לעמדה כי תעשיית היהלומים מתמודדת עם אתגר גובר מצדם של יהלומים ממוחזרים?
הנושא של יהלומים ממוחזרים מעניין, אך קשה להעריכו, מכיוון שאין לאף אחד הערכה חזקה ומבוססת בנוגע לערכם בענף. אנחנו יודעים מעדויות אנקדוטיות ודיווחים במדיה כי אחרי המשבר הכלכלי של 2008, אנשים מכרו תכשיטי יהלומים, במיוחד בארה"ב, כדי לגייס כסף לתשלום חשבונות והוצאות.
האם זה נמשך? ההיגיון הבריא אומר שהמגמה רשמה מאז צניחה חדה, מאחר שהמצב הכלכלי כבר אינו נואש כפי שהיה ב-2008-2009.
האם אפשר לומר שעסקי אבני החן והתכשיטים הגלובליים מתמודדים עם בעיות נזילות?
המצב בכל הנוגע למימון ואשראי נותר מאתגר מאוד. בנקים עזבו את ענף היהלומים, וזה היה מאוד מאכזב כי אנחנו לא תעשייה בסיכון גבוה, כפי שציירו אותנו. חברינו למדו – במיוחד מאז המשבר הכלכלי של 2008 – לעבוד יותר בזהירות, רק עם מלאי שהם צריכים מיידית, ולחתוך את מערכת הממו בקונסיגנציה.
מאת אלכס שישלו (Alex Shishlo), חטיבת אירופה ב-Rough&Polished
