מלחמה, מכל סוג וסיבה, פוגעת קשות בכל המעורבים. זה נכון גם לעימות באוקראינה, והעולם הביע בבירור את אהדתו העמוקה לתושבי המדינה. מלחמה פוגעת גם בעסקים, ובאסטרטגיות שלהם, ברמה המקומית והגלובלית כאחד. העימות באוקראינה צפוי כנראה להשפיע כך על עסקי היהלומים.
תעשיית היהלומים פתחה את 2022, אחרי שרשמה ביצועים יוצאים מן הכלל ב-2021. התעשייה רשמה רווחים משמעותיים לכל אורך שרשרת הערך, לאחר שהביקוש שהוביל הצרכן האמריקאי זינק לרמות לא צפויות. גם ללא העימות באוקראינה, 2022 הייתה צפויה להיות חלשה בהרבה, כי התעשייה נדרשה להתמודד שוב עם האתגרים שעמם התמודדה במהלך רוב העשור החולף. בנוסף, כוח הקנייה של הצרכן האמריקאי עומד למבחן בשל האינפלציה חסרת התקדים, במחירי המזון והנפט במיוחד, ומהעלייה הצפויה בשיעורי הריבית, שנועדה להיאבק באינפלציה. העלייה בשיעורי הריבית צפויה גם לחזק את הדולר, מה שתמיד משפיע לרעה על תעשיית היהלומים.
תחילת 2022 הביאה עמה גל של רכישות ספקולטיביות, הן של יהלומים מלוטשים והן של יהלומי גלם, שלא עלו בקנה אחד עם היסודות הכלכליים של התעשייה. חברות רבות שפרחו בזכות הרווחים של 2021, רצו לחדש מלאי או לסחור ביהלומי גלם ויהלומים מלוטשים, מתוך ציפייה לשנה חזקה נוספת ב-2022. פרוץ העימות באוקראינה זעזע את כל התכניות הללו.
המלחמה, והפעולות שממשלת ביצעו כתוצאה ממנה, התחילו ליצור גלי הדף בקהילה העסקית, כולל בתעשיית היהלומים, כאשר הנשק שהפעילו מדינות גדולות רבות היה סנקציות. רוסיה מפיקה כ-25-30% מאספקת יהלומי הגלם העולמית, והפגישה בה צפויה לפגוע קשות בשרשרת האספקה כולה.
בשלב הראשון, היעדר היצע של גלם מרוסיה דווקא סייע בחודשים הראשונים לאמצע הערוץ (לוטשים וסיטונאים) להיפטר מחלק מהרכישות העודפות שביצעו בחודשיים הראשונים של השנה. נראה כי השוק יוכל להסתדר בלי אספקה נוספת כמה חודשים נוספים. עם זאת, התעשייה מודאגת מאוד מהשפעתן ארוכת-הטווח של הסנקציות על יהלומי גלם מרוסיה, מבחינת שרשרת האספקה כולה.
פעולות של ממשלות והסקטור הפרטי
מבחינת התעשייה, יש כאן שני נושאים שצריך להפריד ביניהם. הנושא הראשון הוא הסנקציות שהטילה ממשלת ארה"ב. סבב הסנקציות הראשוני היה על רכישות ישירות ולכן לא הייתה לו השפעה משמעותית, כי היקף הרכישות הישירות של ארה"ב מאלרוסה (Alrosa) היה קטן מאוד.
הכנסתה של מפיקת היהלומים הרוסית לרשימת SDN (הגופים המעורבים בטרור) של המשרד לבקרת נכסי חוץ (OFAC) בארה"ב, הייתה צעד הרבה יותר רציני. הוא גרם לכך שבנקים לא יוכלו לקבל תשלומים כלשהם שיועדו לאלרוסה, ובכך מנעו מלקוחות לרכוש גלם מהחברה הרוסית. גם עסקאות במטבעות אחרים – שלא עברו דרך ארה"ב (ולכן לא היו כפופות לסנקציות) – הפסיקו, כי הבנקים החליטו שאינם יכולים להסתכן בקנסות ועונשים מצד ממשלת ארה"ב.
רוב יהלומי הגלם מלוטשים בהודו. זה נכון במיוחד ליהלומים מרוסיה, שהם קטנים יותר ומעט פחות איכותיים מהממוצע העולמי. עם סגירתו של מכרה היהלומים האוסטרלי ארגייל (Argyle) ב-2020, עלה באופן משמעותי הנתח של אלרוסה בחלק מן הקטגוריות. במקרים רבים, הערך המוסף של העבודה בסחורה מהסוג הזה, הוא מעל 30% ממחיר המלוטש.
בהודו לבדה, 35 מיליון קרט יהלומי גלם מרוסיה מספקים תעסוקה ישירה לכ-200-250 אלף לוטשי יהלומים (ולכמיליון בני משפחותיהם), שרובם הרוויחו פחות מ-4,000 דולר בשנה. כלומר, יותר מ-35% מלוטשי היהלומים בהודו. אם כוללים בחישוב גם עובדים שלא מועסקים ישירות בתעשייה, ואת בני משפחותיהם, מגיעים לכ-2-3 מיליון בני אדם שיושפעו מהמצב.
מעניין לציין כי מדינות עשירות אחרות החריגו חלק מהסנקציות על רוסיה, בסחורות כמו נפט, גז, אורניום, טיטניום ועוד, כשזה איים על התעשיות המקומיות שלהן. מעניין לראות אם ממשלת הודו, כמו ממשלות אחרות, תחליט לנסות ולסייע בהבטחת גלם מרוסיה, במיוחד עם כניסתה של המדינה שהכי נפגעת מהמצב, לתקופת בחירות בקרוב.
הנושא השני הוא החלטה של חברות (קמעונאים ומותגים), כי אינן מעוניינות לרכוש יהלומים מלוטשים שמקורם בגלם רוסי, משיקולים מוסריים, חברתיים או פוליטיים.
זה לא דומה לשום דבר שראינו בעבר, בטח לאור מספר החברות שאימצו את הסנקציות. בעבר, היו מאמצים להטיל סנקציות כאלו במדינות אחרות, אך הן לא השפיעו רבות על שרשרת האספקה. הפעם, זה עשוי להיות אחרת.
אפשרויות לסגרגציה בשרשרת האספקה
סגרגציה של שרשרת האספקה היא אפשרית, תיאורטית, אך ניהול תהליך כזה יהיה יקר, והנטל לא יתחלק באופן שווה. ברור למדי שיש פתרונות רבים ליהלומים גדולים יותר, שלרוב מלווים בתעודות, ומתועדים ברמת היהלום הבודד לאורך שרשרת הערך, בבלוקצ'יין או במעבדות. היהלומים האלו גם אחראים לחלק גדול מהערך של הפקת היהלומים.
האתגר הוא בתחום של יהלומים קטנים יותר, המעורבבים ומעורבבים מחדש פעמים רבות, לפני שהם מלוטשים. כמעט בלתי אפשרי כלכלית לעקוב אחר היהלומים הקטנים האלו לאורך שרשרת האספקה. ההפקה הרוסית נוטה יותר לכיוון היהלומים הקטנים יותר.
בעבר, הצרכנים האמריקאים לא הפגינו נכונות לשאת בעלויות הסגרגציה הזו, אבל אולי זה ישתנה הפעם, במיוחד לאור המכירות הקמעונאיות החזקות, ואינפלציה כללית במחירים של מוצרים אחרים. עבודתנו בנושא בעבר, הראתה כי העלות עבור שרשרת האספקה כולה היא קרוב ל-1 מיליארד דולר, בעלויות נוספות באמצע הערוץ, או בהתייקרות של קרוב ל-5% במחיר המלוטש.
חוץ מנושא העלויות, אם חלק גדול מאספקת היהלומים לא יהיה זמין, קמעונאים ומותגים ייאלצו להתמודד עם חוסרים במלאי, במיוחד לקראת עונת החגים החשובה.
הפרופיל של סחורה מרוסיה מצביע על אפשרות לירידה של עד 50% בהיצע של סוגים מסוימים של יהלומים מלוטשים, אם ההיצע הרוסי לא יהיה זמין בשוק. מפיקות גלם אחרות עשויות ליהנות מכך מאוד. אבל אם הן לא יגבירו את קצב הפקת היהלומים, ייתכן שיהיה צריך לייקר את מחירי המלוטש ומחירי התכשיטים, כדי שיתאימו לחוסר הזמינות של חומרי הגלם. זה עלול להשפיע משמעותית על כלל הביקוש לתכשיטים בשווקים האלו.
קמעונאים ומותגים יכולים גם לחפש דרכים להגדיל את הנתח של יהלומי מעבדה (LGD), וחלק מהחברות הגדולות כבר בוחנות את החלופות הללו. למעשה, יצרניות יהלומי המעבדה לא יכלו לחלום על תסריט טוב יותר למוצר שלהן, לאחר 2021 המצוינת. עם זאת, גם היצע יהלומי המעבדה מוגבל, במיוחד כשמדובר ביהלומים קטנים, שלרוב מופקים בשיטת HPHT (תנאי לחץ וחום גבוהים). בכל מקרה, מחירי יהלומי המעבדה ללא ספק ייהנו מהמחסור.
העימות באוקראינה מוביל לכך שכמעט כל שרשרת אספקת היהלומים נקלעה לעמדה לא נוחה, ואין לאף אחד פתרונות קלים למצב. עימות ארוך וממושך רק יוביל לביצוע התאמות כואבות בשרשרת האספקה כולה, ולעלייה משמעותית במחירי התכשיטים לצרכן. כמו תמיד, הצרכנים יצביעו עם הארנק, ויקבעו כיצד ישפיע המצב על כל חברה בשרשרת האספקה.
מאת פרנאי נארווקר (Pranay Narvekar), נכתב עבור מועצת היהלומים העולמית (WDC)
