תעשיית תכשיטים של סין, אחת האומות העתיקות על פני כדור הארץ, היא אחת מהוותיקות בעולם. עם זאת, סין עודנה מרכז חדש יחסית ליהלומים ולתעשיית היהלומים.
על פניו, יש לה הכל: ציבור צרכנים הולך וגדל, המפגין רצון גובר לכל היבט בענף היהלומים – תכשיטים, ייצור יהלומים ותכשיטים, מסחר ביהלומים בתפזורת, בורסת יהלומים, ואפילו כריית יהלומים.
בעבר, המסחר התכשיטים בסין הוגבל לזהב ולאבני חן בעיקר לאבן החן ג'ייד. אפילו בימינו, זהב לעיתים קרובות נקנה כדי לשמור על ערך, ולא כפריט נוי. ככזה, עיצוב תכשיטים לא תמיד זכה לחשיבות. רכישה ומתן מתנות עשויות אבני ג'ייד שמה דגש על יופי, וחשיבה כלכלית מעמיק
סין ויהלומים
יחסיה של סין עם יהלומים אמנם קצרים, אך משמעותיים. המפעלים הראשונים לייצור יהלומים במדינה הוקמו בשנות השמונים של המאה הקודמת. היו אלה בעיקר פעילויות שעברו מהונג קונג לסין, על מנת לנצל את עלויות העבודה הנמוכות יותר.
בשנות התשעים, עם המשך התפתחותה של סין, יותר ויותר חברות יהלומים הקימו מפעלי ליטוש באזורים תעשייתיים מתפתחים, כגון גואנגז'ו בדרום-מזרח המדינה, בסמוך להונג קונג. טווח המוצרים התרחב בהדרגה, ואיכות העבודה השתפרה.
במקביל, ממשלת סין הציעה יתרונות ותמריצים פיננסיים, במטרה למשוך יותר מפעלי יהלומים ותכשיטים.
בתקופה המדוברת, רשמה כלכלת סין התרבות עצומה, ויותר אנשים צברו הון אישי בזכות עלייה במשכורות וצעדים שאפשרו בעלות על נכסים. בדרך זו, התפתח מעמד ביניים גדול ואמיד, שהתחיל להימשך לפרטי יוקרה מהמערב, ובהם תכשיטי יהלומים.
שוק הצרכנים
כדי לתת מענה למגמה, יצאה דה בירס (De Beers) ב-1993 בקמפיינים גדולים של שיווק יהלומים גנרי, תחת הסלוגן "יהלומים הם לנצח". המגמה, שזכתה לפופולאריות תחילה בבייג'ין ושנחאי, התפשטה לערים מרכזיות אחרות ברחבי סין. הקמפיין הנמשך זכה להצלחה יוצאת דופן, וקידם תכשיטי יהלומים כמתנה 'הכרחית' לחתונה. לפני הקמפיין, טבעות אירוסין ונישואין לא היו חלק מן המסורת הסינית.
בעשור שלאחר מכן, טבעות נישואין התבררו כמנוע חשוב של שוק היהלומים הסיני. בשנת 2000 הוערך שוק התכשיטים של סין בכ-9.2 מיליארד דולר. ב-2005, נתונים רשמיים של ממשלת סין הראו כי הביקוש לתכשיטי יהלומים הגיע ל-1.1 מיליארד דולר. באותן שנים, עלתה צריכת התכשיטים בשיעור שנתי משוער של 10%-15%.
נכון ל-2008, סין הייתה שוק צרכנות היהלומים השלישי בגודלו בעולם, עם נתח שוק גלובלי של 8%, מייד אחרי ארה"ב ויפן. שנה לאחר מכן, סין כבר הייתה שוק צרכנות היהלומים השני בגודלו בעולם, לאחר שהמכירות הקמעונאיות של תכשיטי יהלומים הסתכמו על פי נתונים רשמיים ב-1.2-1.3 מיליארד דולר.
ב-2009, הייבוא לבורסת היהלומים של שנחאי (SDE) עלה ב-16.4%, והסתכם ביותר מ-1.5 מיליארד דולר. סך מכירות התכשיטים בסין הסתכמו ב-2010 ביותר מ-21 מיליארד דולר – עלייה של פי 2 תוך עשור של צמיחה כלכלית מהירה. בשלב זה, כבר הושרש היטב המנהג להעניק טבעת יהלומים לרגל נישואין, שאחראי על פי ההערכות לכ-50% מכלל מכירות התכשיטים. המנהג התפשט מהערים הגדולות של סין למרכזי מטרופולין ממעגל שני ושלישי; על פי ההערכות, כ-80% מהכלות בערים מהמעגל השני חגגו עם טבעת יהלומים, וכמוהן 65% מהכלות בערים מהמעגל השלישי. עלותה הממוצעת של טבעת יהלומים מגיעה לכ-10% מכלל עלות החתונה.
ייצור
בעקבות ההכרה בצורך במסחר יהלומים מאורגן, הוקמה ב-2000 בורסת היהלומים של שנחאי, הפועלת כערוץ היחיד לייצוא וייבוא יהלומים לסין.
עם פתיחתה, היו בבורסת היהלומים של שנחאי 41 חברים. נכון ל-2015, צמח מספרם ל-368 חברים, ובהם 248 חברות זרות מהודו, ישראל, בלגיה, דרום אפריקה, ארה"ב, יפן, הונג קונג וטייוואן. כ-50 מן החברים בבורסת היהלומים של שנחאי הם בעלים של מותגי תכשיטים מקומיים; לחברים רבים בבורסה יש מפעלי עיבוד בסין.
מגזר ייצור היהלומים של סין עבר מסלול דומה. הוא החל בעיבוד סחורות קטנות וזולות יותר, וככל שהליטוש השתפר, התרחבו גם היקף וטווח היהלומים המלוטשים במדינה. המגמה הובילה את בלגיה וישראל לוותר בהדרגה על ליטוש סחורות זולות יותר, ולהתמקד בפריטים היקרים ביותר.
על פי רוב ההערכות, תעשיית ליטוש היהלומים של סין היא השנייה בגודלה בעולם. מנתוני חברת ביין (Bain) עולה כי ייצור התכשיטים בסין עקף את הודו ב-2011. סך ייצור התכשיטים הסתכם ב-2012 בכ-127 מיליארד דולר, מהם תכשיטי יהלומים בשווי משוער של כ-47 מיליארד דולר.
עיקר ייצור התכשיטים והיהלומים של סין מתבצע בשנזן, בה פועלים אלפי מפעלי תכשיטי ויהלומים. באזור פניו אשר בגואנגז'ו פועלים כמה מאות מפעלים לייצור תכשיטים ויהלומים. היהלומים המלוטשים בסין אמנם פונים לשוק העולמי, אך המפעלים הללו מתמקדים קודם כל בסחורה שנמכרת לשוק המקומי – יהלומים במשקל 0.30-2 קרט, בצבעי G-J ובאיכות VS-VVS.
כרייה
לסין יש גם תעשייה קטנה לכריית יהלומים. רוב המכרות ממוקמים במחוז שאנדונג. החשוב שבהם הוא מכרה היהלומים צ'אנגמה (Changma 701) שהפיק עד כה יותר ממיליון קרט יהלומים. יכולת ההפקה השנתית שלו הוערכה בכ-50,000 קרט, אולם מנתוני תהליך קימברלי (Kimberley Process) עולה כי כלל ההפקה של סין ירדה מתחת לרמה הזו.
בשנת 2014, סין ייבאה יהלומים בשווי כולל של 5 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 30%. יבוא יהלומי הגלם למדינה הסתכם באותה שנה ב-3 מיליארד דולר, עלייה של 9% לעומת 2013.
העמדות שמובעות כאן הם על דעת המחבר בלבד. אין לראות בשום אופן במידע זה הצעה, הזמנה או קריאה לקנות ולמכור יהלומים בסין. אין לפעול על בסיס דעה או מידע שמופיע במאמר זה (כולל אלו הנוגעים לשווי היהלומים), מבלי לקבל חוות דעת של יועץ מקצועי ומוסמך.
פורסם ב-ehudlaniado.com
