לגליון 219 המלא של מגזין היהלום
בחודש יולי פורסם תקן בין לאומי חדש, המגדיר את המונחים המדויקים בהם מותר או אסור להשתמש בנוגע ליהלומים סינתטיים ואחרים. התקן משקף את הרגולציה הוולונטרית שקבעו הארגונים הענפיים המקצועיים – CIBJO, IDC הוא מחייב מעתה כל עוסק ביהלומים ותכשיטים.
ארגון התקינה הבין לאומי – ISO – International Organization for Standardization) ) פרסם תקן בשם ISO International Standard 18323 שכותרתו: ״תכשיטים – אמון הצרכן בענף היהלומים.״ התקן קובע מערך של הגדרות שנכתבו ב'גובה העיניים', באופן שיהיה מובן לא רק לבעלי המקצוע בענף אלא גם לכל הצרכנים המבקשים לקנות תכשיטי יהלומים.
מעתה מותר להשתמש אך ורק במונחים הקבועים בתקן ואסור להשתמש במונחים לגביהם מצוין במפורש איסור שימוש. מדוע אנחנו מתרשמים מהעובדה שארגון התקינה הבין לאומי קבע תקן, והלא כבר קדמו לו ארגונים ענפיים שקבעו כללים משל עצמם?
הסיבה היא כוחו של ארגון התקינה הבין לאומי. ISO הוא בא כוחם של גופי תקינה לאומיים ברחבי העולם והוא מגדיר תקנים תעשייתיים ומסחריים בין לאומיים. ISO הוא ארגון לא ממשלתי, אך תקניו הופכים לעתים מזומנות לחוקים, ולמעשה הוא חזק יותר מרוב הארגונים הלא ממשלתיים.
ולפני שנמשיך, קוריוז קטן – רבים טועים לחשוב, ש- ISO אלה ראשי התיבות של הארגון, ולא הוא. השם בא מהמלה היוונית ISOS שמשמעותה – שווה. אילו היה השם ראשי תיבות של שם הארגון היה צריך לכתוב IOS ולאISO .
ועוד על התקן החדש בכתבה המלאה.
מאת: שירה עמי
