נתוני החציון הראשון של שנת 2015 בענף היהלומים משקפים את השפל שכולנו חשים בו על בשרנו. המצב לא מזהיר, וסביר להניח שהחציון השני לא צופן בחובו גדולות ונצורות. אבל יש לזכור – ענף היהלומים עבר תקופות גרועות וכבר יצאנו מהן. זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי. אנו מקווים ומאמינים ששנת 2016 נושאת אתה התגשמותן של תקוות.
כאשר אני בוחן את נתוני המקרו בכלכלת העולם ובענף היהלומים העולמי, אני רואה מצבור גדול למדיי של בעיות לאורך כל ערוץ היהלומים – אספקת הגלם, מימון הייצור ושיווק היהלומים המלוטשים. אם נתבונן בגרף המציג את
התפתחות יצוא היהלומים המלוטשים בעשור האחרון נמצא, שבשנת 2014 אנחנו נמצאים בדיוק במקום בו נמצאנו בשנת 2004, רק חבולים יותר ומצולקים יותר אחרי המשבר הגלובלי של 2008-9, ומאוכזבים יותר אחרי התאוששות קצרת מועד בשנת 2011.
כשאני מתבונן בנתוני החציון של ענף היהלומים שפרסם משרד הכלכלה אני רואה ירידה בשיעור של כ-20% בכל הפרמטרים: ־19.7% ביבוא יהלומי הגלם במונחי קרטים ו-22.1% ביבוא יהלומי הגלם בערכים כספיים, 18.4% ביבוא היהלומים המלוטשים במונחי קרטים ו-15.5% ביבוא המלוטש בערכים כספיים, 18.5% ביצוא המלוטש במונחי קרטים ו-15.1% ביצוא המלוטש בערכים כספיים, 36.7% ביצוא הגלם בקרטים, ו-22.4% במונחים כספיים.
כל מי שחזר באחרונה מהתערוכות התכשיטים הבין לאומיות – באזל, הונג קונג ווגאס – יודע, שתנועת הקנייה אטית למדיי. בנקודת הזמן הנוכחית נמצאים בנסיגה כמעט כל יעדי השיווק שלנו, בעיקר הונג קונג, סין ורוסיה, כשארצות הברית מצליחה לשמור על רמה יציבה. הקנייה של כל הטווח, ובעיקר של יהלומים גדולים המשמשים להשקעה, נפגעה. נראה, שהדור הצעיר מגלה עניין רב יותר בגאדגיטים ובחופשות בקריביים על פני רכישת יהלומים.
אין ספק, שנתונים אלה הם זעקה לפרסום ולשיווק, והם מחייבים התגייסות כוללת של ענף היהלומים העולמי על כל מרכיביו, לרבות מפיקות הגלם וקמעונאיות התכשיטים. העובדה, שמפיקות הגלם התאגדו באחרונה והחליטו לטפל בנושאים ענפיים, לרבות בקידום שיווק היהלומים – מעודדת, אולם התקציב עליו החליטו, בסדר גודל של 6 מיליון דולר, שיוקדש לנושאים שונים ובהם פרסום יהלומים, אינו אלא פסיק קטן ביחס להשקעה שנתית בסך של 200 מיליון דולר שהשקיעה דה בירס בפרסום גנרי עד שנת 2000.
אין ספק, שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, והשאלה היא אם צריך לשאוף להחזרתו לאחור, ואם הפרסום הגנרי כפי שהיה נהוג באותם הימים, הוא הפרסום הגנרי הדרוש לנו עתה, שהרי העולם השתנה, השוק השתנה, ואין דומה דור המילניום בשנת 2015 לדור שנות התשעים. אבל עדיין עלינו לזכור, שטבעת האירוסין היא פריט הרכישה הפופולארי מכל התכשיטים. יש להתקדם ולהשתנות, אבל במקביל – הרגלים מסורתיים עדיין לא פסו מהעולם. כדי לספק את הביקוש ליהלומים אנחנו זקוקים לגלם. כיצרן, המפעיל בישראל, בעקשנות ובהתמדה, מפעל המעסיק ארבעים איש, אני קונה גלם. אולם לצערי, אני צריך לבצע את הקניות בשוק גלם בעייתי מאוד שפעלו בו עד לאחרונה מפיקות גלם שנתנו דעתן על שורת הרווח שלהן בלבד, ושכחו שאם הן פוגעות בשורת הרווח שלנו, גם שלהן תיפגע בסופו של דבר. לשמחתנו, הדברים התחילו לחלחל, ואני מקווה שהשינוי שהורגש באחרונה יימשך, ויאפשר לכולנו לנשום קצת.
הבעיות כפי שהדגמתי לעיל אינן ספציפיות לישראל. המצב במרכזי יהלומים אחרים אינו קל יותר ממצבנו. להיפך -נראה שדווקא אנחנו מצליחים לעבור את המשבר בצורה המכובדת ביותר האפשרית, כשאנחנו לוקחים אחריות על החובות שלנו, פועלים ביעילות ומנסים, כל אחד בחברה הפרטית שלו וכולנו ביחד באמצעות המוסדות הענפיים, לעשות את הטוב ביותר האפשרי. אין ספק, שהירידה בפרמטרים הענפיים תשפיע גם על הפעילות במוסדות הענף. ציינתי לעיל, כי בחציון הראשון של 2015 חלה ירידה בשיעור של 15.5% ביבוא המלוטש לישראל בערכים כספיים. מכיוון שהמימון של מכון היהלומים נגזר מיבוא המלוטש, צפויה פגיעה בתקציב המכון, המשמש אותנו למיזמים ענפיים חשובים כמו הקמת מרכז ייצור מודרני, השתתפות בתערוכות בין לאומיות, פורטל, כתב עת ענפי, מרכז מידענות ועוד. אם נביא בחשבון את הירידה שחלה בהכנסות המכון עקב שינוי ההיטל מ-1.35 פרומיל לפרומיל אחד, נראה שניאלץ להתמודד עם קיצוצים מכאיבים, תוך שאנחנו מתעדפים מחדש את הפעילויות שלנו.
כשהדו"חות מצביעים על ירידה בפרמטרים כאלה ואחרים אין בזה עניין אקדמי עבורי, אלא מאבק יומיומי. כשאני מדבר על קשיים ובעיות מצד אחד ועל אמונה, אופטימיות וביטחון בעתיד מצד אחר, אני אומר את הדברים האלה רק כאשר אני משוכנע שהם תקפים לגביי, ושגם אני פועל ואפעל לאורם.
כיהלומן, אני מתנהל בתקופה זו בשיא הזהירות. אני לא קונה על סמך אשליות. אני קונה רק מה שאני צריך ורק מה שאני יודע בוודאות שאוכל ׳להזיז׳. אני לא יכול לקנות תמיד ללקוח קצה מובטח מראש, אבל אני יכול לבדוק היטב אילו ביקושים צפויים ולהשתדל לקנות לפי הזמנות. כללי הזהב להתמודדות עם המצב הם – לא להיתקע עם מלאי מת, לא להגדיל חוב לבנקים. אין ספק שנצא מזה. הדבר ברור. השאלה היא – מתי. אני מקווה ומאמין, ש-2016 נושאת אתה את הבשורה המקווה.
מאת: נשיא ההתאחדות – קובי קורן
