יורם דבש נשיא בורסת היהלומים

נשיא חדש לבורסת היהלומים – יורם דבש

ב-16.12.15 נפלה ההכרעה, ועתה יוצא יורם דבש, נשיא בורסת היהלומים החדש, להפגיש בין חלומות ותכניות.
בערב הוא עוד הספיק לעוף על החיבוקים, הנשיקות ואיחולי ההצלחה, ובבוקר כבר נחת על הקרקע הקשה של מלאכת ההרכבה המורכבת של ״ממשלת בורסת היהלומים״ על ועדותיה.
ועל אף כל הקושי בניווט בין הרצונות הרבים, זה כאין וכאפס לעומת מה שמחכה ליורם דבש עם תחילתה של ההתמודדות עם הקשיים האמיתיים של הענף.
המסלול שעשה עד כה בחיים הציבוריים בבורסה התחיל רק תמול שלשום: לפני ארבע שנים (2011) עשה צעדים ראשונים בפעילות ציבורית כחבר הוועד הפועל של ההתאחדות. להנהלת הבורסה נכנס לפני שנתיים בלבד בעקבות בקשותיו של שמואל שניצר. הוא הסכים, חזר בו, שוב הסכים, ורק בשלב מאוחר למדיי החליט ליהסתער׳ על ׳פרויקט הבחירות׳, אותו סיים במקום הראשון.
בשתי שנות כהונתו כחבר נשיאות, יו״ר ועדת תעשייה ויו״ר ועדת שיווק וקשרי חוץ, יזם ו'הרים' כמה פרויקטים. פעילות הדגל הייתה, ללא ספק, הקמת בית לקבלני ליטוש – מרכז ייצור מודרני. כהמשך לתכנית הגדולה לחיזוק ייצור היהלומים בישראל כבר יצא לדרך המיזם להקמת מפעל לליטוש גדולות, ועבור תכנית להקמת מפעל נוסף כבר אותר שטח מתאים. בנוסף, הוציא לפועל תכנית להכשרת לוטשים, תכנית לאספקת גלם ליצרנים צעירים (שעדיין לא יצאה לפועל) ושיתופי פעולה עם אי ביי וגוגל לקידום השיווק המקוון.
תעודת זהות
יורם דבש (1964, נ+3) נולד בנתניה, וכבר יום לאחר השחרור מהצבא החל ללטוש יהלומים במפעל של דודו. תוך שלוש שנים היה למנהל העבודה במפעל. בהיותו כבן 25 החליט לצאת לדרך עצמאית. בהסכמה וברוח טובה צירף אליו שלושה מעובדי המפעל, והתחיל לעבד יהלומים בשכר עבודה.
ב-1996 החל לעבוד כיהלומן עצמאי, כשהוא בונה את העסק בדרך שונה מהמקובל – קודם מצא את יעדי השיווק, בעיקר בארצות הברית, ורק לאחר מכן הקים את בסיס החברה והתחיל לשווק בארץ. בעשר השנים הראשונות גדלה החברה ב-30-40 אחוזים בשנה. הוא צירף את אחותו מירב, בעלת תואר שני במינהל עסקים, את הגיס, הדוד והאחיינים, ופיתח עבודת צוות, המהווה ציר מרכזי בתפיסת עולמו.
הייצור של החברה, המתמקד במרובעות ועגולות, בעיקר סחורות יקרות, עד חמישה קרט, מבוצע בישראל. את המלוטש הוא משווק באמצעות משרדים בארצות הברית ובדרום מזרח אסיה.
לראיון המלא עם נשיא בורסת היהלומים החדש, יורם דבש

 

מאת: שירה עמי

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן