דיאפוניט

מיהלומי תעשייה לכלי יהלום

האבא – מוטי גנץ, עוסק מזה 29 שנים ביהלומי תעשייה. הבן – הראל גנץ ושותפו -אורון גולקרוב, מייצרים כלי יהלום. ביחד הם מייצגים היבט נרחב, מגוון, מתוחכם ומתקדם שאנחנו, במגזר יהלומי הנוי, ממעטים – אולי בטעות – להתייחס אליו: השימושים המדעיים, התעשייתיים והטכנולוגיים של היהלום.

 
כבר בשנת 2009, בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי, שפגע מסיבית בצריכת יהלומי הנוי, המליץ פרופ׳ ישעיהו ירניצקי – מנדבכי הפיתוחים הטכנולוגיים בתעשיית היהלומים לדורותיה – לשלב בענף שלנו ייצור יהלומים לצרכים מדעיים ותעשייתיים. אלא, שלמרות שאנחנו מחפשים באינטנסיביות דרכים להתמודד עם קשיי התקופה ולגבור על כל המכשולים העומדים בדרכו של יהלום הנוי, נותר תחום ייצור יהלומי התעשייה נישתי לחלוטין, למרות שאיש לא אמר שהוא רווחי פחות (אולי יותר) ומעניין פחות.

 
אפשר להסתפק פחות או יותר באצבעות שתי הידיים כדי לספור את היצרנים העוסקים ביהלומי תעשייה בארץ. אחד מהם הוא חבר הבורסה מוטי גנץ (לא הדמות הציבורית שכולנו מכירים. קרוב משפחה רחוק). גנץ, נכדו של חבר הבורסה ישראל משה אשל ז״ל, עובד מזה 29 שנים, משנת 1986 ליתר דיוק, בחברת דלדנט בע״מ, המייצרת ומשווקת אבקות יהלומים סינתטיים (70%) וטבעיים (30%) לתעשיית כלי היהלום. הם מייצרים את חומר הגלם, מנקים, מנפים, אורזים, מייצאים 95% מהתפוקה ואת היתרה מוכרים בשוק המקומי.״

 

מדור לדור

 הראל ומוטי גנץ, אורון גולקרוב
צילום:

לפני שנתיים שמע מוטי גנץ שדיאפוינט כלי יהלום – עסק קטן לייצור משחות וכלי יהלום -עומד למכירה. גנץ, המכהן כמנהל המכירות של דלדנט, סיפר על כך לחברו לעבודה – צביקה גולקרוב, המכהן כמנהל הפיתוח והייצור של המחלקה לייצור מכשור דנטלי בדלנדט. השניים העבירו את הבשורה לבנים: בנו של מוטי – הראל גנץ (28), שסיים לימודי תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת אריאל, ואורון גולקרוב (30), סטודנט לכלכלה וניהול, בעל ניסיון שצבר בשתי שנות עבודתו במפעל למוצרי פלסטיק, בו השתמשו במשחות יהלום ובדרסרים.

 

השניים נענו לאתגר, רכשו את דיאפוינט כלי יהלום, על המוניטין, הציוד והלקוחות, ובמשך חצי שנה ישבו לצדו של המייסד – אברהם אוסלנדר ז״ל, ולמדו את העבודה. בתום תקופת ההכשרה העתיקו את המפעל מיפו לברקן והחלו לבסס את מעמדם כספקי כלי יהלום המייצרים דרסרים (אבנים די נקיות עם מבנה שפיצי לתעשיית ההשחזות) עבור תעשיית התעופה, תעשיית הנשק, תעשיית הרכב ותעשיית המתכות למגוון ענפיה, ומשחות ונוזלי יהלום (אבקות יהלום מעורבות בנוזל – Slurry Diamonds), המיועדים לליטוש בתעשיית תבניות הפלסטיק (רוב מוצרי הפלסטיק שאנו מכירים מיוצרים בתבניות מסוג זה), ליטוש ספירים וקריסטלים לתחום הרפואי (למשל ה״חלונות״ במכשירי הלייזר לתחום הרפואה והרפואה הקוסמטית דרכן עוברות קרני לייזר), לתעשיות האופטיקה והאלקטרואופטיקה (החל בעדשות משקפיים, דרך עדשות מצלמה ועד לעדשות לתעשיית החלל) וליטוש בתחום המטלוגרפיה והמיקרואלקטרוניקה.

 

השניים, שהתחילו צעדיהם כחברה עצמאית רק בינואר 2013, כבר מספקים מוצרים לעשות אשקלון, ישקר, מנועי בית שמש, IWI ואחרים, כבר הציגו בתערוכה הגדולה בעולם להשחזות בגרמניה ועשו צעדים ראשונים ביצוא. הראל גנץ ואורון גולקרוב אומרים, שכל יהלומן הטס לבלגיה כדי לקנות גלם, או לארצות הברית כדי למכור מלוטש, יכול לדעת שחלק ממכלולי המטוס יוצרו בעזרת כלי יהלום שיוצרו במפעל של DiaPoint. בו בזמן אפשר גם לחשוב אולי על הרעיון, שהעיסוק ביהלומים יכול לחצות את העיסוק ביהלומי הנוי, ולהגיע למחוזות חדשים ומעניינים

 

 

מאת: שירה עמי

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן