moti ganz

מוזיקה חדשה נשמעת מלונדון

בזמן האחרון נוקטת חברת כריית היהלומים דה בירס צעדים נכונים, הגורמים לנו להאמין, שהמצב הולך להשתפר, וכי עלינו להכין את עצמנו לשנת 2016 טובה, עם ביקוש גובר ליהלומים מלוטשים.
במהלך כנס הנשיאים שהתקיים בישראל ביוני 2015, אמר מנכ״ל דה בירס – פיליפ מילייה: "אנחנו עושים מה שטוב לנו, ואתם תעשו מה שנראה לכם הכי טוב בשבילכם.״
פחות מחצי שנה לאחר מכן נשמעת מלונדון מוזיקה שונה לגמרי. בנאום שנשא בפני ראשי אנגלו אמריקן, שבבעלותה ־85% מדה בירס, התגאה מילייה בפעולות שנקטה דה בירס כדי לסייע לבעלי הסייט. אני רוצה להשמיע מעט מהדברים שנאמרו, ולומר לכם כיצד אני מפרש אותם.
הצרות יחלפו
הבעיות עמן מתמודדים היצרנים והסוחרים זמניות – אומר פיליפ מילייה, ורובן יחלפו עד אמצע 2016. אני מסכים לחלק מהסבריו, משום שיש בהם היגיון.
בבסיסו של דבר – הוא אומר, ובצדק – אנו סובלים מ'אפקט הגל' – שינוי קטן לרעה בביקוש הצרכני (ברבעון האחרון של 2014) מוביל לירידה גדולה בביקוש לגלם. אבל, כאשר מסתובב הגלגל, לעתים קרובות חוזרים הדברים במהירות למצבם הקודם. אפשר לתהות אם כך יקרה גם הפעם, אבל ההסתכלות האופטימית על הדברים היא נקודת מבט מרעננת בימים אלה, והיא משקפת ביטחון שכה חסר בשוק של ימינו.
המחירים הגבוהים של הגלם אינם הסיבה לצרותיהם של היצרנים והסוחרים, הוא אומר, ומזהיר במפורש מפני ירידות נוספות במחירי הגלם. האזנתי לדברים היטב. הוא לא אמר שלא יהיו יותר ירידות במחירי הגלם, אולם הוא הזהיר מפני התנהגות פזיזה, שעלולות להיות לה השלכות משמעותיות, שלא נחזו מראש. הוא רוצה להניע את מחירי המלוטש כלפי מעלה באמצעות התאמה של היקף הקצאות הגלם.
האתגרים
מילייה חוזה בביטחון, ששוק היהלומים יחזור עד אמצע 2016 למצבו הנורמאלי. אין שום דבר חדש בשוק היהלומים. תחלוף עוד כחצי שנה עד שניתן יהיה לומר שהשוק הסתדר ואז, 'אפקט גל' הפוך יגרום לעלייה בביקוש לגלם שיידרש לחידוש המלאים.
מה שנשמע באוזניי מעניין ורלוונטי עבורנו, היהלומנים הישראלים, הוא הייחוס של המצב הלא טוב הנוכחי לשילוב בין ביקוש צרכני נמוך לשחרור פתאומי של מצבורי מלוטש שנערמו במעבדות הגמולוגיות. גורמים אלה מובילים למלאי מלוטש עודף במרכז ערוץ היהלומים, במיוחד בסין. היה זה אך צפוי שהקמעונאים יבקשו רק מעט סחורה חדשה ואנחנו, ניוותר תקועים עם מלאי מלוטש וגלם גדולים מהרגיל.
הבעיות שלנו, במרכז הערוץ, החמירו בעקבות צמצום המימון הבנקאי. יהלומי גלם קיבלו מימון ל-60% במקום ל-70%. בנוסף, המימון הבנקאי התייקר. כתוצאה, חלה ירידה גם בייצור היהלומים. השילוב בין מלאי עודף ונזילות מוגבלת אילץ את היצרנים להתמודד עם אתגרים בתחומי מימון התפעול והרווחיות – אמר.
ירידה במחירי המלוטש

יהלומים מלוטשים בתפזורת
צילום:IDI המכון הישראלי ליהלומים

למצוקת המימון במרכז ערוץ היהלומים היו שלוש תוצאות:
מכירות מצוקה שגרמו לירידה במחירי המלוטש;
ירידה במחירי המלוטש גרמה לירידה ברכישותיהם של הקמעונאים (ולהיפך);
פשיטות רגל של סוחרי גלם ומלוטש, במיוחד בהודו ובישראל, גרמו לחוסר ביטחון.
דה בירס תמכה בשוק לאורכה של 2015: במהלך השנה ירדו מחירי המלוטש בכ-8%, בשעה שמחירי הגלם של דה בירס ירדו ב-15%. בהתחשב בעובדה שבמרכז הערוץ מחזיקים במשך שלושה חודשים ומעלה מלאים שנרכשו במחירים גבוהים יותר, הייתה עלולה הורדה נוספת של מחירי הגלם לגרום להכבדה נוספת. שיקום הרווחיות במרכז ערוץ היהלומים חייב לנבוע ממחירי מלוטש גבוהים יותר. כדי להדגיש את דבריו, התייחס מילייה למחירי היהלומים בנקודת השיא שלהם, ביולי 2011. מאז, הפחיתה דה בירס את מחירי הגלם ב-28%, בשעה שמחירי המלוטש ירדו ב-23%. נתונים אלה ממחישים את העובדה שדה בירס תומכת בהתמדה בלקוחותיה. הוא הודה בפה מלא שיש לקוחות המפסידים כסף, אולם הדגיש, שיש אחרים המתחרים בהצלחה ומשיגים רווחיות.
ההתייחסות אל מחירי יולי 2011 כאל נקודת שיא מותירה בשומעים את הרושם הנכון, אולם זו אינה נקודת ההתייחסות המתאימה לענף שלנו. אם נתבונן במחירי הגלם והמלוטש בסוף 2007, קודם למשבר הפיננסי הגלובלי, ונתייחס אליהם כמייצגים מדד 100, נקבל תמונה שונה לחלוטין. נראה, שמאז 2009 עלתה הצמיחה של מחירי הגלם בהתמדה וברציפות מעל ומעבר למחירי המלוטש. ביולי 2011, כבר עלו מחירי הגלם בכ-25% – 30% על מחירי המלוטש. מכאן נובע, שהאמירה שמחירי הגלם ירדו יותר ממחירי המלוטש אינה מדויקת, והיא תלויה בבחירת התקופה אליה מתייחסים.
גמישות באספקה

ספינה בלב הים
צילום:Afri-Can Marine Minerals

בשנה שעברה הציגה דה בירס גמישות אספקה חסרת תקדים: ״אנו אומרים ללקוחותינו: קנו מאתנו מה שאתם צריכים, ולא יותר מכך״ – אמר: ״לקוחות יכולים לערבב קופסאות ויכולים לבקש קופסאות ספציפיות. אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להיענות לאתגרים שהם עומדים בפניהם.״
מה שלא נאמר הוא, שהמדיניות נכפתה על דה בירס בגלל שסירבנו לקחת סייטים. הענף פעל בהחלטיות לטובת האינטרסים שלו, מה שהוביל ל״מרד לקוחות.״ לא אכפת לי שדה בירס רוצה לקחת קרדיט על גילוי רגישות ביחסיה עם לקוחותיה ובכלל. אולם אני רואה מה הלקח עבורנו: אל לנו להסס להגדיר מחדש את יחסינו עם כל מפיקות הגלם, ולא להתפתות לרכישות העלולות לפגוע בנו. מנהיגות הענף יכולה לזקוף לזכותה את העובדה שהענף ״הכריח״ את דה בירס להתנהג בגמישות גדולה יותר, להבין אותנו טוב יותר ולהכיר בצרכים שלנו. העובדה שדה בירס גאה עכשיו בהיענות שלה מלמדת על כך שהיא יודעת שעשתה את המעשה הנכון; שאנחנו ביקשנו שהיא תעשה את המעשה הנכון.
דיווחי מכירות
אם עד היום איסוף המידע על מכירות הסייט נעשה באמצעות ״שיחות טלפון ידידותיות״, הרי שמינואר 2016 תתחיל דה בירס להודיע אחרי כל סייט מה היה היקף המכירות. ההודעה תכלול גם את נתוני המכירות הפומביות. בנוסף, תספק דה בירס מידע רב יותר על העלויות של כל אחת מפעולות החברה בדו״ח השנתי שלה.
דה בירס לא עומדת להפחית את מחירי הגלם כפי שהציעו אחדים, אולם היא תצמצם במידה ניכרת את תפוקת המכרות. היא תייצר מחסור אמיתי בשוק. המכרה המפסיד סנפ לייק הקנדי ייסגר בסוף השנה. אניית הכרייה הגדולה ביותר של Debmarine Namibia תמשיך לעגון בנמל תקופה ארוכה. אניות כרייה אחרות יצמצמו הפקה. מפעל הסינון הרטוב שבמפרץ אליזבט ייסגר. המפעל לעיבוד פסולת של מכרה ונשיה הדרום אפריקאי ייסגר, ותפוקת המכרה הפתוח תצומצם ב-2016. כבר הוכרז על מכירתו של מכרה קימברלי לפטרה. באחד ממפעלי ההפרדה של מכרה אוראפה ובמכרה דאמטשה יבוצעו עבודות תחזוקה.

מכרה סנפ לייק של קנדה, תמונה אווירית
צילום:De Beers

 

תפוקת הגלם של דה בירס, שעמדה ב-2014 על 32.6 מיליון קרט, ועל 29 מיליון קרט ב-2015, תגיע ב-2016 לכ-26 – 28 מיליון קרט. כריית דבצוואנה תקוצץ ב-2016 ל-20 מיליון קרט, תוך שיפור איכות המיקס באמצעות הפקה קטנה יותר במכרה אוראפה וגדולה יותר בגו'אננג. האם קיצוצים אלה, שאינם מלווים בקיצוצים דומים במכרות שאינם שייכים לדה בירס, ישיגו את ההשפעה המבוקשת על השוק? בדה בירס מאמינים שכך יהיה. אני לא בטוח, אולם נחכה ונראה.
בעיית מלאים
גם אני חושב, שהמשבר במגזר הייצור והסחר, שכה מרבים לדבר עליו, אינו נובע ממשבר בשוקי הצריכה. אין שם משבר. מכירות תכשיטי היהלומים הסתכמו ב-2014 ב- 81 מיליארד דולר – עלייה של 3% בהשוואה לשנה שעברה. ב-2015 תיתכן ירידה של 1% – 2% במונחים דולריים, אולם בשעת כתיבתם של דברים אלה אנחנו רק בתחילתה של עונת המכירות, וקשה עדיין לדעת כיצד היא תסתיים.
העסק שלנו נפגע גם בגלל תנודתיות המטבע. בהודו, תחול ב-2015 ירידה בשיעור של 6% במונחי מטבע מקומי (אחרי עלייה של 3% ב-2014). מסיבות דומות תחול ביפן ירידה בשיעור של 1% במונחי מטבע מקומי לאחר עלייה של 1% ב-2014. בשוק היהלומים המרכזי – ארצות הברית, חלה בשנת 2014 עלייה בשיעור של 7% (כל הנתונים מתייחסים למחירי מלוטש סיטונאיים). השנה תסתכם לדעתי בנתון דומה למדיי, המוערך בכ-6%. סין בעייתית מסיבות רבות. במונחי מטבע מקומי עלו המכירות ב-2014 ב-5% ואילו השנה צפויה עלייה של 1% בלבד. אנו רואים אם כן, שהעלייה התמתנה ב-2015, אולם עדיין נצפית עלייה בהשוואה ל-2014.
בסופו של דבר, הבעיות המבניות בערוץ היהלומים, חמורות ככל שיהיו, הן זמניות, ויחלפו עם הצמיחה בשוקי הצריכה. יש לי כל הסיבות להאמין, ש-2016 תהיה אפילו טובה יותר מבחינת הביקוש הצרכני, ושעלינו להתכונן כדי שנוכל לספק לשוק את כל מבוקשו.

 

 

מאת: מוטי גנץ

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן