אנו נמצאים עתה חודשים אחדים לפני הבחירות – זמן מתאים לסיכום הקדנציה שחלפה, לבחינת מה שהשגנו ומה שאנחנו צריכים לשאוף אליו.
המפתח לקיומו של ענף היהלומים בישראל הוא הייצור ועל כן, בראש סקירת הפעילות שלנו בקדנציה הנוכחית אציין את מרכז הייצור המודרני – בית משוכלל ועדכני לקבלני ייצור – שהקמנו ביזמת הבורסה ובשיתוף עם מכון היהלומים והתאחדות תעשייני היהלומים. הקמתו של המפעל, תוך העמדתו של הציוד המתקדם ביותר (שרובו נתרם או הושאל לטווח ארוך) לרשותם של כל היצרנים בתעשיית היהלומים הישראלית הוא נקודת התחלה מרשימה בתהליך שיקומו של שמנו כתעשיית יהלומים רצינית ומובילה.
בימים אלה אנו מקדמים את מיזם הייצור השני שלנו -מפעל ליהלומים גדולים, האמור להתחיל לפעול לקראת סוף השנה ממש כאן, במתחם בנייני הבורסה. ואומר זאת בפעם האלף – בלי תעשייה חזקה – חבל על הזמן של כולנו. ועל כן, בשנים הקרובות יצטרך הענף להקדיש חלק ניכר מתקציביו לקידום הייצור בישראל. בלי גלם אין ייצור, ועל כן ברוכה הפעילות ליצירת מקבצי טנדרים ומכירות פומביות בהשתתפות מפיקות הגלם המובילות ואחרים. בקדנציה הבאה עלינו לחפש כיוונים נוספים הן להגדלת כמויות הגלם מיד ראשונה המגיעות לארץ, והן לפתיחת דלתות הגלם בפני היצרנים הקטנים והבינוניים. נראה, שעלינו לבנות תכנית המאפשרת גישה למקורות גלם בעיקר ליצרנים שאינם גדולים, כדי שנוכל לעזור להם בתקופה הלא פשוטה העוברת עלינו.
מסוי ומימון
משימות חשובות אלה לא יתאפשרו כל עוד לא נגיע במהירות להסדר מסוי עם רשויות המס. בשנתיים האחרונות השגנו שקט תעשייתי, ואין להקל ראש בהישג חשוב זה, המאפשר ליהלומן להתרכז בעסקיו בלבד. אבל לא די בכך. אנחנו חייבים להגיע להסדרי מסוי קבועים. בראשית הקדנציה, לפני כשנתיים, קיוויתי לסיום מהיר של המשא ומתן עם רשויות המס, אבל לא כך היה. כיום אנחנו על סף סיום. נותרו כמה נקודות מחלוקות שלצערי עדיין לא נפתרו. להערכתי, נזדקק למספר חודשים נוספים כדי להגיע לסיכומים. כל יום שעובר בלי שחתמנו על ההסכם הסופי משחק לרעתנו. לכן, חובה לעשות הכל כדי לסיים את הסאגה הזאת. אני מקווה, שהממשלה מצדה תעשה הכל כדי לסייע להגיע לידי סיום. עוד פעלנו באינטנסיביות בתחום הבנקאי. עשינו הכל כדי להביא גורמי בנקאות נוספים לענף. לא קל לעשות זאת בעידן של הקפדה רגולטורית כה מחמירה בענף היהלומים ובענף הבנקאות גם יחד. למרות זאת הצלחנו לצרף למימון הענפי קרנות וגורמים נוספים, שהקימו מיזמים משותפים עם בנקים. העבודה עדיין רבה, אבל ברור, שברגע שנחתום על הסכמי המס החדשים תהיה הדרך הרבה יותר קלה, וגופים פיננסיים נוספים יצטרפו למימון הענף.
קידום השיווק
אחת הבעיות המרכזיות המעסיקות את ענף היהלומים העולמי כולו, ואת ענף היהלומים הישראלי בכלל זה, היא השיווק. במאמרי זה לא אעמוד שוב על בעיית הפרסום הגנרי – רבות דובר ועוד ידובר בה ובמאמצים הנרחבים הנדרשים כדי להתמודד אתה. אציין את הפעולות שעשינו באמצעות מיזמי שבוע היהלומים הבין לאומי. מפעם לפעם אנחנו מרחיבים את מעגל הבורסות הנוטלות אתנו חלק במיזם – יצאנו לדרך יד ביד עם בורסת היהלומים של ניו יורק, צירפנו בקדנציה הנוכחית את בורסת היהלומים של אנטוורפן והפעם, בשבוע היהלומים שיתקיים בעוד ימים אחדים (30.8 – 3.9) אנחנו מצרפים את אחותנו – בורסת היהלומים של הודו. ככל שמעגל הבורסות השותפות יגדל, כך יגדל מעגל הסחר וכך יגדלו סיכויי ההצלחה. שימו לב – חברי בורסות מחוץ לישראל המגיעים להציג לצדנו מוסיפים לכוחנו ולא גורעים ממנו. העניין שמגלות חברות מחו״ל, ובהן חברות ענק, בשולחן קטן וצנוע המוצע להן באולם שלנו, כתף אל כתף עם חברות ישראליות גדולות, בינוניות וקטנות כאחת, מדבר בעד עצמו. אין לנו מה לחשוש מתחרות, אלא לקדם אותה בברכה. התחרות תחזק אותנו! בד בבד עם מיזמי השיווק הבין לאומיים שאנחנו מקיימים אצלנו – וברוך השם הם רק הולכים וגדלים ותופסים מעמד בין לאומי אטרקטיבי, המשכנו לקיים גם את שבוע היהלומים הישראלי בניו יורק, הזוכה בהצלחה רבה. עוד אציין בתחום הפעילות הבין לאומית את כנס הנשיאים הבין לאומי שהתקיים בארץ בחודש יוני – ועידה חשובה, שהתנהלה ברמה יוצאת מן הכלל, כשהיא ממקדת את תשומת הלב בעשייה החיובית של ענף היהלומים הישראלי, ומהווה פלטפורמה יוצאת מן הכלל לדיונים נרחבים בנושאים מהותיים כגון מחירי הגלם, מחירוני המלוטש, הסינתטיות, משברים במעבדות גמולוגיות, ועוד.
למיזמים בין לאומיים אלה הוספנו בחודש יולי מיזם ראשון בסוגו בישראל – יריד כחול לבן. כ-60 בעלי משרדים ירדו ליום אחד לאולם המסחר, כשהם מציגים סחורות, קונים ומוכרים. בין יום חזר החיוך לפני החברות והחברים, שהסתובבו באולם הומה אדם, בדקו, קנו, מכרו, חידשו קשרים שנשכחו ויצרו קשרים חדשים. כולנו נזכרנו איך צריך להיראות אולם הבורסה שלנו, ולמה יש לשאוף. אני מקווה ומאמין שיריד כחול לבן יחזור אלינו מדי חודש בחודשו, כשיותר ויותר בעלי משרדים יורדים לאולם, בתקווה שבמהלך השנה הקרובה כבר ייצור היריד הפנימי שלנו עניין גם בקרב קנייני חוץ, שיתאימו את מועדי ההגעה שלהם לישראל למועדי הירידים הפנימיים שלנו.
בתקופה מאתגרת זאת אנחנו חייבים לתור בעולם, לשמר קשרים בשווקים קיימים ובמקביל – לחפש הזדמנויות חדשות ומעניינות. כדי לסייע לחברינו וחברותינו לעשות זאת שיתפנו פעולה עם היזמה המבורכת של הנשיא בעבר של הבורסה לאבני חן – משה ניסן, הבונה במאמצים גדולים גשר בינינו לבין השוק הטורקי. כמו כן אירחנו את נשיא הכבוד של הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים, המכהן כיו״ר מרכז התכשיטים העולמי – אלי איזאקוב, ואת עמיתנו – נשיא בורסת היהלומים הפנמית – ארז אקרמן, הפועלים לבנייתה של פנמה כשער לגיטימי לעולם שהיה חתום בפנינו עד כה – השוק הלטינו אמריקאי.
מעניין לראות, שעם אלה שהכניסו את רגליהם למים הקרים של שווקים בלתי מוכרים, שיש בהם הבטחות והזדמנויות, אך גם מכשלות ובעיות, נמנות חברות גדולות, בינוניות וקטנות כאחת, עד לרמה של חברות המופעלות על ידי יחיד. אם יש משהו משמח מאוד במיזמים הישירים והעקיפים שלנו זו העובדה, שאנו מוצאים בהם חברות יהלומים מכל הסוגים ומכל תחומי הפעילות. אין פרמטר מובהק יותר מזה כדי ללמד על כך שהדרך שלנו נכונה.
בראש השינויים שאנו חווים בעולם השיווק עומד הסחר האלקטרוני, שהפך לשוק ענק בפני עצמו. כדי לפתוח בפני החברים והחברות הזדמנויות בשוק זה, מייצרת הבורסה שיתופי פעולה עם חברות מקוונות מובילות כמו אי ביי וגוגל. אין לי ספק, שפעלנו לאורך הקדנציה כצוות מגובש, המתגבר על מחלוקות למען מטרה חשובה אחת – קידומו של ענף היהלומים הישראלי. עברנו בקדנציה זאת משברים אחדים, כמו משבר דירוגי היתר במעבדת EGL International, משבר גילוי השבחות צבע ב- GIA ישראל, ואחרים. בכל אחד מהמקרים התנהגה ההנהלה באומץ ובנחישות, בהיגיון ובתבונה, כשהיא מנהלת את המשברים בצורה נכונה ושקולה.
התודה והברכה
ברצוני לציין אחד לאחד את שמותיהם של כל חברי הנהלת הבורסה ודירקטוריון מפעלי הבורסה, משום שלכל אחד ואחת מהם תפקיד חשוב בקידום מטרותינו. ממלא מקומי, נשיא ההתאחדות – קובי קורן, העומד בראש ועדת מסוי, ועדת איסורי/היתרי כניסה לבניינים וועדת צרכנות, המשנה לנשיא – יעקב קטן, המכהן כיו״ר ועדת בנקים ומימון, ואשר הוביל את המהלך למכירת השטח של בנק לאומי, סגן הנשיא – יחזקאל בלום, המכהן כיו״ר ועדת כספים ואשר עמד בראש ועדת כנס הנשיאים, סגן הנשיא – יעקב הרון שלי, המכהן כיו״ר ועדת קבלת חברים ויו״ר ועדת תרבות תורנית, סגן הנשיא – ארנון יובל, המכהן כיו״ר ועדת הגלם ועמד בראש ועדת שבוע הגלם, סגן הנשיא – בן ציון שאשו, המכהן כיו״ר הוועדה לאישור קבוע של חברים, ועדת הספורט וועדת חניית שמשון, ואשר הוביל את יריד כחול לבן, הגזבר – מוטי פלוק, העומד בראש ועדות ההיגוי של שבוע היהלומים הבין לאומי והשבוע הישראלי בניו יורק, מזכיר הכבוד – יורם דבש, העומד בראש ועדת תעשייה המובילה את מרכזי הייצור המודרני, ויו״ר ועדת שיווק וקשרי חוץ, מזכיר הכבוד – שלמה (שיצו) שמשוביץ, העומד בראש ועדת מינהלה לנושאים שוטפים, חבר הנשיאות ויו״ר הוועדה המשפטית – מאיר דלומי, שהוביל בשנה שעברה תיקונים בתקנון הבורסה, וחבר הנשיאות, שלום פפיר, המכהן כיו״ר ועדת ביטחון. תודות לחברי ההנהלה שלמה (מוני) בכר, המכהן כיו״ר ועדת מחשוב ואתר אינטרנט, יוסף בן ציון, המכהן כיו״ר ועדת תרבות כללית ויו״ר ועדת מתווכים, אלון (לוני) גרינקר, העומד בראש ועדת תגים, אמה ינובר – המכהנת כיו״ר הוועדה לקידום ושילוב נשים ויו״ר הוועדה לעיצוב ערכים/דור המשך, ואחרון אחרון חביב ברשימת ההנהלה (על פי סדר האלף בית) – יו״ר ועדת אולם הבורסה ויו״ר ועדת הוקרה והנצחה – אמוץ רז. ברצוני לציין את חברי דירקטוריון מפעלי הבורסה – סגני הוותיק והמוערך – בן ציון פוזיילוב המכהן כיו״ר נציגי הדיירים ונציגי הבניינים, יו״ר ועדת דיירים/נדל״ן – יצחק לופטין, יו״ר ועדת מכרזים – יצחק ברמן, איל פרוכטר, יו״ר ועדת אכיפה – אדמונד אמויאל ויו״ר ועדת ביטוח – משה ברזילי.
ואת כל מה שאנחנו מחליטים, ואת כל המדיניות שאנו מתווים, מוציא לפועל הצוות המיומן והמקצועי שלנו בראשות המנכ״ל – מוטי בסר. שאו כולכם ברכות. אי אפשר לסיים את רשימת התודות בלי להזכיר את ועדת הביקורת שלנו, שמלאכתה כלל וכלל אינה קלה – כרמל לוסטיג (יו״ר), מאירה ויסברג (מ״מ), איסר אורן (סיו״ר), רמי בירנבאום, חני ישראל, יאיר ליפשיץ, פיליפ פריי, דורון קניג ועופר רטיג.
באומץ ובנחישות
ברור, שהמצב האובייקטיבי של שוק היהלומים מעיק על כולנו. לצערנו, העולם הכלכלי נתון לתנודתיות קיצונית. בסיטואציה הכלכלית הנוכחית קשה לענף מותרות כמו שלנו לשגשג. אפילו שווקים מבטיחים, כמו השוק הסיני, שתלינו בו כל כך הרבה תקוות, אכזב אותנו השנה. מחירי הגלם אינם עומדים בשורה אחת עם מחירי המלוטש, שלא להזכיר את בעיות המימון הענפיות. כל אלה גורמים לכולנו להרגיש שהעסק לא טוב ושיש מקום לשיפור רציני. אני מאמין שהתקופה הגרועה ביותר מאחורינו. אני רואה את צמצום האספקה של דה בירס, אלרוסה ואחרות. אני רואה את השיפור בארצות הברית, בחלק ממדינות אירופה, ביפן, וגם ניצני התאוששות מסין. כל אלה גורמים לתחושה ש-2016 תהיה שנה יותר חיובית מבחינתנו. אבל שוב ושוב אזכיר – הרבה תלוי בעשייה שלנו. אני מאחל לכולנו הצלחה, אני מאמין, שהיא אכן בוא תבוא.
מאת: נשיא הבורסה – שמואל שניצר
