יהלומים סינתטיים

חם על יצרני הסינתטיות

לוני גרינקר רוצה לנער ולהעיר את כולנו. הסינתטיות הן האויב הגדול שלנו – הוא טוען בלהט. ״סינתטיות״ – הוא קורא להן, ולא יהלומים סינתטיים, או בכל שם אחר שהמלה יהלומים מהווה חלק ממנו. התייחסות סלחנית לסינתטיות ומגדליהן היא כריתת הענף שאנחנו יושבים עליו – הוא אומר, ודורש אכיפה ויישום סנקציות

 

"שמפניה" היא אך ורק היין המבעבע המיוצר על ידי התססה מענבים הגדלים בחבל "שמפין", שבצרפת. כל יין מבעבע אחר, גם אם צבעו כצבע השמפניה, רמת הסוכר ודרגת החומציות שלו בדיוק כשל השמפניה, נתזיו ממש כנתזי השמפניה והם מתפצפצים על הלשון והחך בדיוק כפצפוץ השמפניה אינו שמפניה, וכינויו בשם "שמפניה" הוא הטעיה, המגיעה לכדי פגיעה בזכויות ועבירה על החוק.

 

דומה המשל לנמשל: מוצר שיש לו אותן תכונות פיזיקאליות וכימיות כמו שיש ליהלום, מקדם שבירה, משקל סגולי, מראה וצורה של יהלום, אך הוא "גודל" במעבדה ולא נוצר בבטן האדמה – אינו יכול להיקרא יהלום, ולא יעזרו תלי תלים של טענות מדעיות כאלה ואחרות. יהלום זה יהלום. אבן שיוצרה בידי אדם זה לא יהלום.

 

דרכי ההיווצרות הן חלק בלתי נפרד מיצירת המופת הנקראת "יהלום".

 

הסיפור שמאחורי היהלום, כפי שסיפרנו אותו לדורות של נשים וגברים, הוא הבסיס לכל עסקינו. קשה להעלות על הדעת אשה האומרת לבן זוגה: תמיד חלמתי על מינרל שקוף בדרגת קושי 10 בסולם מוס. היהלום נקנה בזכות ערכי הטבע, האהבה, הטוהר והנצחיות העומדים מאחוריו, ולא בזכות תכונותיו החומריות. יהלום שיוצר במעבדה משול ל"תחליף יין" שיוצר במעבדה. גם אם כל הבדיקות יראו שהיין הוא יין, ורק מעבדה אחת בעולם תדע להבחין בינו לבין יין טבעי, הרי שלא יימצא היהודי שיברך "בורא פרי הגפן" על היין שיוצר במעבדה. גם אם יקבל המשקה תעודת כשרות גלאט ניתן יהיה לברך עליו רק "שהכול נהיה בדברו", ובטוחני שניסיון למכור משקה זה כיין ייחשב להטעיית הציבור. אנו אומנים, ואומנותנו היא ליטוש יהלומים ולא גידול יהלומים!

 

עבורנו יש רק יהלום אחד – "הילד החוקי" שגדל בבטנה של אמא אדמה.

 

עבורנו, כיהלומנים, זו מלחמת קיום. האם לא למדנו דבר מהניסיון של ענף הפנינים הטבעיות, שנעלם לחלוטין למשך עשרות שנים כשהוא מפנה את הבמה לפנינים המתורבתות הנמכרות במחירים מגוחכים? למי מאתנו יש יכולת כלכלית וכוח נפשי לעבור את המשבר הזה? והוא יבוא!!!

 

בורסה נקייה

 

האדם הברור והנחרץ ביותר בנושא זה בישראל הוא המפקח על היהלומים – שמואל מרדכי, שהודיע כי אינו משחרר אבנים סינתטיות. המפקח קבע, שדין אבנים סינתטיות כדין כל מוצר אחר המיובא לישראל – יש לשחררו בממ"ן ולשלם בגינו מע"מ.

 

גם לבורסה שלנו יש דעה נחרצת בנושא האבנים הסינתטיות, והיא אינה מתירה מסחר בסינתטיות בתחומי אולם הבורסה. זה המקסימום שהבורסה כבורסה יכולה לעשות. היא אינה יכולה לאסור על הסחר באבנים סינתטיות במשרדים, משום שכל זמן שמסחר כזה אינו מנוע חוקית, לא ניתן לאסור על קיומו בתחום הפרט.

 

כולנו – בישראל ובכל פורום בין לאומי הדן בסינתטיות – מתרכזים בנושא הגילוי הנאות כשאנו מתכוונים לכך, שאסור לערבב יהלומים טבעיים ואבנים סינתטיות באותה החבילה, ושאין למכור סינתטיות בלא הצהרה לאורך כל שרשרת המכירה. אלא, שאיננו יודעים מה קורה בחבילות ובתוך התכשיטים. מרבית היהלומים הנכנסים לארצות הברית למשל, מגיעים כשהם משובצים. מי יודע אם בתכשיטים הנמכרים כיום בחנויות שוכנים זה לצד זה יהלומים טבעיים ואבנים סינתטיות? הרי אין חוק האוסר שיבוץ מעורב של יהלומים ואבנים סינטטיות באותו התכשיט.

 

בסופו של יום התכשיטים חוזרים לשוק. מה יקרה כשיפרקו אותם ויגלו, שלצד היהלומים שובצו בתכשיט אבנים סינתטיות? בעיניי, שיבוץ יהלומים לצד סינתטיות, גם אם הוא מוצהר ונעשה לגביו גילוי נאות כנדרש, דינו כדין אחסון חומרי הדברה עם מדבקת אזהרה בארון אוכל נגיש לילדים!

 

בראפ-נט אסור להציג סינתטיות, אך שוק הסינתטיות מתייחס למחירון על אף שאינו מיוצג בו. כולנו יודעים, שהאבן הסינתטית נסחרת בדיסקאונט המקביל ליהלום הטבעי המוצג במחירון. לא זאת אלא, שהאבן נמכרת כשהיא מלווה בדו"ח דירוג גמולוגי מהמעבדות המובילות שאינו מובחן בבירור במראהו החיצוני מדו"ח מעבדה של היהלום, והמניע ברור – אין שוק לדו״ח דירוג שיראה לצרכן בבירור כי אינו קונה יהלום טבעי. אנחנו רואים, יודעים ושותקים! למה? מי פוחד לנקוט עמדה? אנחנו, יצרני היהלומים, מחזיקים את המעבדות ונותנים להן לקבוע את גורלנו וגורל ילדינו. ייצור הסינתטיות הולך ומשתכלל בקצב מהיר. בתערוכת לאס-וגאס האחרונה כבר ראינו אבן סינתטית במשקל של 10 קרט! לאן הגענו? ברגע שהמוצר קיים בשוק אתה לא יכול לשלוט בו. הגישה של "שב ואל תעשה" מובילה אותנו בבטחה לתוכנית דוגמת "60 דקות" בה תיחשף ערב אחד העובדה ש"תדהים" את כולנו לכשיתברר שאין ללקוח התמים אפשרות להבדיל בין יהלום לאבן סינתטית. ומה נעשה אז? נצא לחופשה של עשרות שנים כמו שקרה לסוחרי הפנינים?

 

כל מוצר בעת המודרנית שמיוצר סדרתית סופו בנפילת מחירים, המשפיעה על מוצרים אחרים הקשורים אליו.

 

לנקוט צעדים

 

אם חפצי חיים אנחנו, על ענף היהלומים העולמי לנקוט את הצעדים הבאים

 

1. על ארגוני הענף להילחם על כך שהמלה "יהלום" תשמש אך ורק לתיאור יהלומים טבעיים. אסור להזכיר את המלה יהלום ליד המלה סינתטי. צריך למצוא לאבן הסינתטית שם אחר. שימוש במילה יהלום לתיאור אבן סינתטית הינו הטעיית הציבור;

 

2. יש לקבוע, שאי גילוי נאות לגבי האבנים סינתטיות זו עבירה פלילית כמו זיוף כסף. אין שום היגיון בכך שזיוף שטר כסף של 1 דולר יוגדר בארצות הברית כעבירה פלילית חמורה, ואילו מכירת אבן סינתטית בשווי 100,000 דולר בלי דיווח זו עבירה מינורית של הטעיה בלבד. למה לעבריין להסתכן בייצור כסף כשהוא יכול לייצר כסף באמצעות מכירת סינתטיות בלא גילוי נאות? הרי אין כיום מניעה חוקית לייצור ומכירת הסינתטיות;

 

3. למחוק מיד מרשימת הלקוחות של חברות הגלם ומרשימת הספקים של קמעונאיות המלוטש מי שנתפס מוכר סינתטיות בלא גילוי נאות, ולהכניס אותו לרשימת המושעים מן הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים;

 

4. למנוע כהונה של יצרני וסוחרי סינתטיות בארגוני ענף היהלומים. אם תקום ועדה בין לאומית שתתמודד עם לגיטימיות האבן הסינתטית, כולל השם שייבחר לאבן הסינתטית, ותדאג ליישום סנקציות על מי שמפר את כללי הגילוי הנאות, תהיה השתתפותם של העוסקים בסינתטיות, או גם בסינתטיות, יותר מאשר רצויה, אולם, יהיה עליהם לשבת בעברו השני של השולחן, מול יצרני וסוחרי היהלומים, ולא לצדם. היעלה על הדעת שבוועדת אנרגיה חלופית ישבו ויצביעו נציגי חברות הדלק?

 

לוני גרינקר
צילום:היהלום

 

5. עלינו לדרוש בכל תוקף מהמעבדות הגמולוגיות מובחנות ויזואלית מלאה בין התעודות של היהלומים הטבעיים לבין אלה של האבנים הסינתטיות;

 

 

6. עלינו לגרום לחקיקת חוק או קביעת תקנה האוסרת שיבוץ טבעיות וסינתטיות זו לצד זו באותו תכשיט;

 

7. יש לדרוש תעודות מקור ומסמכים רשמיים המעידים על שחרור במכס ותשלום מע"מ עבור סחר בסינתטיות. הוועדה המשפטית של הבורסה והפדרציה רשאית לדרוש ממגדל ויבואן/יצואן של הסינתטיות את כל המסמכים הרלוונטיים, כשם שאפשר לדרוש מיבואן הגלם תעודת קימברלי;

 

8. ומאתנו אני דורש, לעשות שימוש בסלוגן הנפלא שתרמה לנו נטלי דאהן. שילמנו כסף כדי לרשום את הסלוגן ברשם הסימנים, ואיני מצליח להבין מדוע אנחנו לא משתמשים בו בכל האירועים שלנו. מדוע אנחנו לא מבליטים אותו? מדוע אנחנו לא מודיעים לכל העולם, ש- Natural Is Real? הסיוט הכי גדול שלי הוא, שיבוא יום שבו אשה תשאל בחנות מה הסיבה לשלושה מחירים שונים של שלושה צמידי טניס הנראים זהים זה לזה ויאמרו לה: "הצמיד הראשון משובץ באבנים טבעיות בלבד, הצמיד השני משובץ בתערובת של יהלומים ואבנים סינתטיות, ואילו הצמיד השלישי משובץ באבנים סינתטיות בלבד," וכאשר היא תבחן את השלושה היא תבחר בשיבוץ הסינתטי, כי כל השלושה נראים אותו הדבר.

 

אני יכול לומר עוד דברים רבים, חריפים וקשים אף יותר מאלה שאמרתי עד כה, אבל בשלב זה אסתפק בקריאה: אחיי ואחיותיי, יהלומנים ויהלומניות יקרים: עורו והתעוררו פן יהיה מאוחר מדיי! מי שפוחד לנקוט עמדה למעשה נוקט עמדה, אם כי שגויה בעליל. וכמו שכבר אמרתי בהזדמנות אחרת: אם אני טועה – לא קרה כלום. אם אני צודק – לא יישאר כלום!

 

מאת: לוני גרינקר

 

 

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן