sao luis 04 06 2007 1708

ברזיל: מסתורית מסקרנת – ויהלומים?

 

איזו מוזיקה! ההאזנה לפורטוגזית המתנגנת באוזני המבקר במדינה דוברת הפורטוגזית הגדולה בעולם עושה טוב על הנשמה. אבל מה בנוגע ליהלומים? עד כמה עשויה ברזיל למשוך את היהלומן בכלל, ואת היהלומן הישראלי בפרט? את זאת ניסינו לברר במהלך שהותנו הקצרצרה בכנס סיבג'ו, שהתקיים בסלבדור דה בהאיה בראשית חודש מאי.

 

 

היסטוריה

זה התחיל ב-1725, בדיוק כאשר הגיעו מקורות הגלם בהודו לסף מיצוי. עד מהרה רכשה ברזיל – המדינה השנייה בעולם שהתגלו בה יהלומים – מונופול על הפקת היהלומים. היא שמרה על מעמדה במשך יותר מ-150 שנה, עד 1866, השנה שבה פינתה מקומה לדרום אפריקה, שטיפסה אל ראש רשימת המדינות המפיקות יהלומים*.
מעט מאוד פורסם בכלל, ובאנגלית בפרט, על היסטוריית היהלומים הארוכה ורחבת ההיקף של ברזיל. שטחה העצום של המדינה, ריחוקם של אתרי הכרייה ממרכזי פיקוח רשמי, קשיי הגישה למכרות השוכנים באזורי סבך צפוף ויערות גשם, ג׳ונגל שקשה לחדור אליו ואקלים טרופי קשה מנשוא, איפשרו שגשוגו של מגזר יהלומים לא חוקי ולא רשמי.

 

כריית היהלומים בברזיל, כמו באנגולה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וסיירה לאונה – אלוביאלית. לאורך שנים התבססה על הרבה מאוד חופרים ידניים בלתי מאורגנים (Garimpeiros). היהלומים של ברזיל משכו הרבה מאוד חברות חיפושים וכרייה, כמו גם קניינים מכל העולם וציידי אוצרות. מרבצים עצומים בהיקפם התגלו בשטחים בהם מתגוררים שבטי ילידים אינדיאנים. ב-1989 חוקקה ממשלת ברזיל חוק, המטיל עונשי מאסר על כרייה ללא רישיון. בשנת 2000 הטילה הממשלה איסור רשמי על חיפוש יהלומים וכרייה באזורי האינדיאנים.

 

הטבח שאירע ב-2004 עם הירצחם של 29 חופרי יהלומים ביערות הגשם של השמורה האינדיאנית רוזוולט (שיש האומרים שהיא מכילה את כמות היהלומים הגדולה ביותר בדרום אמריקה), משך את תשומת לבם של אמצעי התקשורת לנעשה במגזר יהלומי הגלם של ברזיל. הארגון לזכויות האדם של האו״ם – אמנסטי, האשים את ברזיל, שאינה נוקטת אמצעי ענישה בגין הפרה אלימה של זכויות אדם, ואינה מגינה על האינדיאנים מפני פלישת זרים לאדמותיהם.
כמה חודשים לאחר מכן נורה חבר ממשלה ברזילאי שהיה חבר בכוח ממשלתי לעצירת כרייה בלתי חוקית של יהלומים בשמורות האמזונאס.

 

ב-2004 הצטרפה ברזיל לתהליך קימברלי. ב-2006 נקטה ממשלת ברזיל צעד חסר תקדים – בעקבות חקירה של מעשי שחיתות והברחות הרווחים, שזכתה בחשיפה נרחבת – ובלחצם של ארגונים אזרחיים, הכריזה על הפסקת יצוא, ביטלה כמה מתעודות תהליך קימברלי שהיא עצמה הנפיקה, והודתה כי הונפקו במרמה.

 

מסקירה קצרצרה ומהירה זו אפשר להבין שהבלגאן היה גדול, בלשון המעטה. נראה, שהפערים בין הנתונים הפורמאליים לנתונים בפועל עדיין גדולים. על פי הנתונים הרשמיים שהציג פרנסיקו סילבריה (Francisco Silveira) מ'פרויקט היהלום' של השירות הגיאולוגי של ברזיל – CPRM, מהווה תפוקת הגלם של ברזיל 0.04 אחוזים בלבד מתפוקת הגלם העולמית – אחוז זניח ביותר, אי שם בעמקי סעיף ה'אחרות' בפאי כריית היהלומים בעולם.

 

סילבריה עצמו – וזכרו שהוא פקיד ממשלה – אומר, שאין לו ספק שהנתון גבוה יותר, משום שמגזר הכרייה הבלתי רשמי בברזיל נרחב. עוד אמר, שההשקעה בחיפושים בברזיל נמוכה מאוד, בוודאי בהשוואה להשקעות בחיפושים בקנדה ובאפריקה – 2 מיליארד דולר בלבד מאז 1991, שהניבו ארבעה מכרות יהלומים חדשים המפיקים יהלומים בשווי של 2 מיליארד דולר בשנה.

 

מפה טופוגרפית ברזיל
צילום:Public Domain

 

 

 

התעוררות מחודשת

לפני כ-15 שנים החליטה ממשלת ברזיל לארגן את מגזר כריית יהלומי הגלם – אמר למגזין 'היהלום' נשיא CBPM – הארי אלכסנדר ברוסט (Hari Alexandre Brust). החוקים החדשים איפשרו בראשונה להכניס לברזיל השקעות זרות. כיום, פועלות בברזיל שתי חברות כרייה גדולות – האחת עוסקת בכרייה אלוביאלית באזור מאטו גרוסו והאחת מפתחת כרייה קימברליטית. החפירה הבלתי לגאלית הולכת ופוחתת – אומר ברוסט.

 

האטרקציה החדשה במגזר יהלומי הגלם הברזילאי היא חברת ליפארי ( Lipari), המפתחת את המכרה הקימברליטי הראשון של ברזיל, באזור בראונה ( Brauna). מבחינה כמותית תקפיץ תפוקת המכרה פי 7 את תפוקת הגלם הנוכחית של ברזיל (אבל עדיין תשאיר אותה בפלח ה'אחרות'), אולם מבחינת ערכים כספיים תקפיץ תפוקת המכרה את ברזיל למקום הרביעי בעולם במחירו של דולר לקרט, אחרי מכרות לטסנג, ויקטור וקארואה.

 

שדה הקימברליט בראונה, שגילו מוערך ב-642 מיליוני שנים, מכיל 22 מופעי קימברליט, 3 ארובות ו-19 דייקים. בחלקו העליון של הקימברליט, לאורך 2.5 קילומטרים של סחף, נמצאים מרבצים אלוביאליים. תוחלת החיים של המכרה כבור פתוח – שבע שנים. לאחר מכן צפויה הארכת חייו באמצעות ירידה לכרייה תת קרקעית. במשך שבע שנות חייו כבור פתוח, שיגיע לעומק של כ-260 מטרים, צפויה כרייה של 2.57 מיליון קרט עם צפי הכנסות של 284 דולר לקרט (מול עלויות תפעול המוערכות ב-55 דולר לקרט). התפוקה המסחרית תתחיל ברבעון הראשון של 2016. מעריכים, שבמכרה יופקו יהלומי פנסי צהוב באיכות גבוהה, מודלים יפים מאוד ואבנים לבנות בדרגות צבע גבוהות. כל התפוקה תישלח למכירה באנטוורפן.

 

פאביו בורגס (Fabio Borges ) מליפארי אמר למגזין 'היהלום': ״כריית יהלומים היא עיסוק חדש עבור החברה שלנו, אבל אני מאמין, שהקימברליט הראשון ימשוך השקעות חדשות. אם עד עכשיו התמקדו בברזיל בחיפוש מרצבים אלוביאליים, מעכשיו נוכל למקד מאמצים בחיפוש קימברליטים.״

 

 

שוק התכשיטים

בראיון למגזין 'היהלום' אמרה מנהלת היחסים הבין לאומיים של IBGM – קלריסה מאסיאל, שבברזיל כ-18,000 קמעונאים, העוסקים ברובם בתכשיטי יהלומים. ״הנשים בברזיל מעריכות יהלומים יותר מאבני חן״ – אמרה. ״זה מעניין, משום שלמרות שאנחנו מדינה עשירה באבני חן, רק עכשיו מתחיל ציבור הצרכנים המקומי שלנו להתעניין בתכשיטים המשובצים באבני חן.״

 

התכשיטים, היא אומרת, נגישים לכל: ״כולם קונים תכשיטים בברזיל – לא רק העשירים. תרבות הקנייה בתשלומים מפותחת מאוד, ומאפשרת גם למעמד הבינוני ומטה לרכוש תכשיטי יהלומים.״

 

רוב התכשיטים משובצים ביהלומים קטנים, מ-50 נקודות ומטה, אולם ״עכשיו אנחנו עדים לתופעה חדשה: טבעות אירוסין משובצות בסוליטר גדול (במקום טבעות זהב עגולות שהיו מקובלות עד כה).״

 

התכשיטים – אומרת מאסיאל, נמכרים בעיקר בחנויות, אם כי באחרונה ניכרת מגמת עלייה במספר הרשתות. הצרכנים מבקשים דו״חות דירוג גמולוגיים רק בעת קניית יהלומים גדולים, אולם בדרך כלל נוטים הצרכנים להתייחס לתכשיטנים שלהם כמו פציינט לרופא. הם סומכים עליהם, ולא ממהרים לבקש דו״חות דירוג של מעבדות גמולוגיות.

 

עם זאת, יש בברזיל תשע מעבדות גמולוגיות: ארבע פרטיות וחמש ציבוריות, לרבות המעבדה של הממשלה הפדראלית. מעבדות גמולוגיות זרות אינן מקובלות בברזיל. כל המעבדות נוהגות לפי הסטנדרטים של ה-GIA ולפי כללי סיבג׳ו. מרכז המחצבים הפדראלי מגדיר למעבדות כללים מנחים.״

 

סיטונאי יהלומים יש בברזיל כחמישה או ששה – מעריכה קלריסה מאסיאל, המוכנה, בתוקף תפקידה ב- IBGM, לסייע לכל יהלומן ישראלי המעוניין לדעת למי לפנות, איך לפנות, איך למצוא לקוחות ואיך להסתדר.

 

 

ביטחון אישי

בעת שהותנו בסלבדור שבה ועלתה סוגיית הביטחון האישי. בשיחות פרטיות נאמר לנו: אל תצאו לבד מהמלון, אל תסתובבו לבד ברחובות, ובוודאי שאל תענדו תכשיטים מחוץ למלון. החוויה הלא נעימה שעבר אחד המשתתפים בקונגרס, ששרשרת זהב נתלשה מצווארו בשעה שצעד לתומו על הטיילת, העצימה את התחושה. היו שיצאו לעיר רק בסיורים מודרכים, אם בכלל. הסמים הם מכת מדינה, ותלישת שרשראות זהב או מעשים חמורים מזה, כדי לממן את המנה היומית, הם תופעה מוכרת ורווחת ככל הנראה. רצוי ללכת רק במקומות הומי אדם. יש להתרחק מרחובות ריקים, לא לטייל לבד בשכונות עוני ולא להסתובב בחוץ אחרי תשע, עשר בערב, גם לא באזורי תיירות, ובוודאי שלא ברחובות שוממים (בעיר העתיקה של סלבדור ניצבים שוטרים בכל פינה, אולם בעשר בערב חוזרים כולם לתחנה). באחת הפבלות בריו דה ז׳נרו נורה באחרונה תייר גרמני משום שאחד התושבים צעק לו בפורטוגזית עצור, אבל התייר המשיך לצלם. (רק כדי שלא תתבלבלו – אם מישהו צועק לעברכם Pare – ניצרו מצלמה ועיצרו!)

 

״הביטחון האישי אצלנו הוא כמו בכל עיר גדולה אחרת בעולם״ – אמרה ל׳היהלום׳ קלריסה מאסיאל מארגון התכשיטים הברזילאי IBGM. ״בשעות היום אפשר להסתובב בכל מקום. בלילה – צריך להיזהר.״

 

לפעמים, רמת הביטחון היא בעיני המתבונן: קולומביאני אחד ניגש אליי ושאל, תוך שהוא מתנצל על ישירות השאלה: ״האם בטוח להגיע לישראל? אין טרור ברחובות? בומבס?״ השבתי: ״מעניין שאתה שואל, כי זה בדיוק מה ששמעתי על קולומביה. הבנתי שיש אצלכם מעשי שוד ברחובות, חטיפות, רציחות?״ ״לא לא לא. חס וחלילה – התקומם הקולומביאני. אצלנו ממש בטוח ברחובות.״ ״אם כך – השבתי, אתה יכול לבוא בלי חשש לישראל.״ ואחרי שאמרנו זאת למותר לציין, שכל האמור לעיל מתייחס למבקרים רגילים בלבד, ולא לאנשי מכירות נושאי יהלומים!!! אחרי שתיצרו קשרים יתכבדו נא הקניינים ויגיעו לבורסת היהלומים של פנמה.

 

 

פרטי התקשרות

למתעניינים בשוק הברזילאי – בארגון התכשיטים הברזילאי מוכנים לסייע למתעניינים בשוק. ניתן לפנות לקלריסה מאסיאל לפי הפרטים הבאים:

Clarissa Maciel
Director of International Relations, IBGM
Tel: +55 (61) 3326-3926
Cell: +55 (61) 9611-4220
Email: [email protected]
www.ibgm.com.br

 

למתעניינים בשוק הקולומביאני

פטרישה דה ברגר, עיתונאית תכשיטים, עוסקת בייעוץ עסקי ומקשרת בין לקוחות לספקים. המתעניינים בשוק הקולומביאני יכולים לנסות לבדוק אפשרות להיעזר בשירותיה.
Patricia de brugger
Tel: +57-3153329766
[email protected]
www.bruggernews.com

 

* ציר הזמן של הפקת הגלם בעולם

הודו – מקור בלעדי עד 1725

ברזיל – מקור בלעדי מ-1725 עד 1866

אפריקה – מ-1866 עד היום

רוסיה – מ-1954 עד היום

אוסטרליה – מ-1978 עד היום

קנדה – מ- 2001 עד היום

ברזיל חוזרת ב-2004 עם גלם בשמורת רוזוולט

 

 

מאת: שירה עמי

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן