צבי קיש נולד בשנת 1918 בבודפשט, הונגריה. לאביו הייתה מסעדה בבית המלון המפואר, 'אקסצלזיור'. במקביל ללימודים החל צבי קיש לעבוד כעמיל מכס ולאחר מכן בחברה שעסקה ביבוא פרוות ובדים לייצור מעילים ויצואם.
כאשר נחקק בהונגריה חוק, המגביל העסקת יהודים במקומות העבודה ל- 6% ממספר המועסקים, החליט לעזוב את המדינה. עם פרוץ המלחמה, ב-1939, עלה לארץ בעלייה בלתי לגאלית באנייה 'נעמי יוליה', יחד עם קבוצה של בית"רים. אביו נפטר בגיל צעיר. אמו ושתיים מאחיותיו נותרו בהונגריה ונספו בשואה. אחות אחת ניצלה והיא חיה כיום בארצות הברית.
כשנתיים לאחר עלייתו ארצה החל צבי קיש לעבוד בתעשיית היהלומים, אצל אברהם דוד נגל, אביו של וילי נגל. 46 שנים לאחר מכן, ב-1988, החל לקבל סייט מן ה-CSO באמצעות בנו של מעסיקו הראשון בענף. ב-1944, אחרי שתי שנות התמחות בליטוש אבנים עגולות, החל ללטוש בגטים. בזכות תפיסתו הוויזואלית ועיסוקו בציור כתחביב ראשי החליט לאמץ במהרה את עולם הפנטזי. אחרי שבוע עבודה אחד בלבד כבר לטש בעצמו את כל האבן. מאז אותו שבוע נקשר גורלו של צבי קיש בגורלו של מגזר הפנטזי בישראל.
כיהלומנים רבים אחרים בתעשיית היהלומים צמחה גם התפתחותו של קיש כיהלומן עצמאי מן המשבר שפקד את הענף עם תום מלחמת העולם השנייה. ב-1946 רכש צבי קיש אבנים והחל ללטוש אותן. בבית חרושת זה גם הדריך כמאתיים תלמידים בליטוש יהלומים. ב-1949 פתח מפעל משלו בתל אביב, והעסיק בו כעשרה עובדים, שמספרם הגיע בשנות השיא לכמאתיים עובדים, שהועסקו במפעלים ברמת-גן, בפתח תקווה, בנתניה, בתל אביב ובכפר תבור.
בשנת 1990 העניקה התאחדות תעשייני היהלומים לצבי קיש את התואר יקיר תעשיית היהלומים.
צבי קיש הלך לעולמו באוגוסט 2005.
מאת: שירה עמי
