פנחס (פטקה) בן יהודה (יהודיוף) נולד ב-1935 בטשקנט, למשפחה עשירה מאוד. בשנת 1936 הפקידה סבתו בידי בתה כסף, זהב ויהלומים. הבת, בעלה וילדיה, עשו את דרכם מטשקנט לאודסה, שם עלו לאנייה שלקחה אותם ליפו. בשלב כלשהו התאדה האוצר המשפחתי, והעולים החדשים מצאו עצמם מחוסרי כל בדירת חדר ברחוב מזרחי א' בשכונת פלורנטין. שם, בין סוורים וסבלים סלוניקאים, בין יוצאי בוכרה, הונגריה, רומניה, פולניה ורוסיה, גדל פנחס בן יהודה – פטקה.
כשהיה בן 16 שיחק פטקה בהפועל תל אביב, והיה לכוכב כדורגל מפורסם, שהוביל את הקבוצה לזכייה באליפויות וגביעים. הוא שיחק עם חודורוב, שוויצר, בלוט ולבקוביץ, ואף זכה לשחק בנבחרת ישראל בכדורגל נגד רוסיה.
כשסיים את בית הספר היסודי, מצא לו אביו מקום עבודה אצל שטיינבך-פלורנטין-שפיץ, שם למד את המקצוע בתמורה ל-25 לירות. לצדו עבדו במפעל יוסף בוימר, שמואל רפאלי, יוסף הרשקוביץ, משה בוירסקי, צבי אלסטר, ניסים נתנאל, משה סיני ואחרים.
עד הגיוס לצבא עבד פטקה אצל שטיינבך-פלורנטין-שפיץ
ב-1957, אחרי שהשתחרר מהצבא, חזר לתעשיית היהלומים. הוא עבד אצל פריץ חוצ'נר ואצל צבי אלסטר. מאוחר יותר הקים קבוצה ביחד עם אהרון גול. השניים עיבדו גלם עבור דוד גרייפמן, שקנה מהם את המלוטש. ב-1968 הקים מפעל לאבנים קטנות עם ישראל ללאה, וב-1970 הקים מפעל עצמאי.
פנחס בן יהודה סייע בהקמתם של מפעלים וקבוצות קבלניות. בתקופות בהן ייצר בישראל העסיק עובדים רבים באשקלון, ראש העין ותל אביב.
עד סוף שנת 2000, על אף המשברים בענף והתחרות מהמזרח, דבק בהמשך הייצור המקומי ובעידוד התעשייה המקומית והמשיך בהעסקת עובדים מקומיים.
בשנת 2001 נאלץ להעביר את הייצור לסין.
במהלך השנים הצטרפו אליו בני הדור השני – ליאור (1964), המנהל כיום את החברה המשפחתית בישראל (קניית גלם, ייצור ושיווק של אבנים קטנות), בועז (1965) שחזר לישראל אחרי 12 שנות שהות בארצות הברית, במהלכן פתח עבור החברה שני משרדים, וכיום הוא מתמחה באבנים גדולות בלופיות, תכשיטים ואבנים יקרות עם תעודות, וקרן טורנובסקי (1973), האחראית על הצד האדמיניסטרטיבי של המשרד.
כיום, ממשיך פנחס בן יהודה להרחיב את פעילות העסק המשפחתי בשוק המקומי ובשוק הבין לאומי, תוך השתתפות בתערוכות בין לאומיות ברחבי העולם.
בני משפחת בן יהודה, בראשות האב – פטקה, עוסקים בקניית גלם, ייצור (בסין) מנקודה עד שלישיות, מסחורה זולה מאוד עד סחורה יפה מאוד, באיכות עבודה גבוהה, בקניית חצאים עד עשרה קרט בארץ, ובשיווק ברחבי העולם, כשהמרכז הלוגיסטי של החברה – בישראל. על אף השינויים שחלו בענף במהלך השנים, ממשיך פטקה לדבוק בייצור מקומי, בעידוד התעשייה ובייעוץ לגורמים שונים בתחום, תוך שימוש בקשרים האישיים שיצר ובידע שצבר.
מאת: שירה עמי
