יעקב כהן נולד בגיאורגיה בשנת 1927. עד מהרה עברה המשפחה לטורקיה, שם המתינה למועד שיאפשר לה להגשים את החלום הציוני. שעת הרצון הגיעה ב-1933. המשפחה עשתה דרכה באנייה לחיפה, ומשם – היישר לשכונת הבוכרים בירושלים. כעבור שנה עברה המשפחה לשכונת שפירא בתל אביב, שם חזר האב לעיסוקו המקורי – סחר בבדים. ב-1942, עם סיום בית הספר היסודי, יצא יעקב כהן לעבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא למד ליטוש יהלומים אצל ברנרד ספירו בבית החרושת אורה, ברחוב נחלת בנימין פינת מונטיפיורי. במפעל הגדול, לצדם של 80 לוטשים ו-50 חותכים, הכיר את מי שיהפוך לימים לחברו הטוב – אבא גרטלר.
ב-1946, בימי המשבר הגדול הראשון שפקד את תעשיית היהלומים בארץ ישראל בעקבות שיקומו של מרכז היהלומים הבלגי עם תום מלחמת העולם השנייה, נסגרו רוב מפעלי היהלומים בארץ ישראל, ובהם גם בית החרושת אורה. יעקב כהן מצא עבודה במפעל ביתי קטן של קלוצר, ברמת יצחק שברמת גן.
בכ"ט בנובמבר, בשעה שהעצרת הכללית של האומות המאוחדות הצביעה בעד תכנית בדבר חלוקת ארץ ישראל (החלטה 181), נשלח יעקב כהן מטעם ההגנה להגן על קיבוץ דורות שבנגב. הוא לחם בחטיבת קרייתי, שהוקמה על בסיס פלוגות חי"ש (חילות שדה), השתתף בפתיחת דרך בורמה, ולאחר מכן עבר לחטיבה הירושלמית – חטיבה 6, שלחמה על מבואות ירושלים. יעקב כהן השתחרר מהצבא ב-1.2.1950, עם השחרור ההמוני של מגויסי מלחמת העצמאות.
לאחר שחרורו מהצבא חזר לתעשיית היהלומים. הוא מצא את מקומו בקבוצה של ישראל ריקמן, שפעלה לצדן של קבוצות רבות בבית החרושת הגדול בהט. יעקב כהן התמחה בתחום שרק מעטים היו בקיאים בו באותה העת – עיבוד אבנים גדולות (5 – 10 קרט).
בסוף שנות החמישים פגש שוב בחברו מימי יהלומי אורה – אבא גרטלר, שהציע לו לעבוד אצלו כפועל יומי וכמדריך ליטוש. בשנות השבעים הפך לעצמאי, ובשנות השמונים הקים מפעל בשיתוף עם מ. שניצר ושות'. באותן השנים גם התקבל לחברות בבורסה – נקודת מפנה שפתחה לפניו אופקים מקצועיים חדשים. ביחד עם שמואל שניצר נסע לחו"ל לקנות גלם, וביחד עיבדו את הסייט שקיבלה החברה לאורך שנים מדה בירס.
בשנות התשעים הצטרף אליו בנו – צחי (46), שהפך ליד ימינו בקניית הגלם ובניהול הייצור. בשנות השיא הועסקו במפעל כ-40 פועלים, שהתמחו בעיבוד אבנים גדולות. ב-2009, בעקבות המשבר הפיננסי הגלובלי, נסגר המפעל. כיום, ממשיכים יעקב וצחי כהן לקנות גלם ולייצר אבנים גדולות באמצעות קבלנים.
יעקב כהן נודע כמי שהכשיר לוטשים רבים ובהם יעקב ואבי דייגי, אבי ברוקמן ובוב גוטליב, שהגיע במיוחד לשם כך מארצות הברית. כמורה לליטוש סגר מעגלים רבים כאשר הכשיר את יעקב ספירו, בנו של מדריך הליטוש הראשון שלו – ברנרד ספירו, את אשר, עמירם ואילן – בניו של אבא גרטלר, את שמואל שניצר ואף את בנו – שי, אליו הוא מתייחס כאל עוד אחד מנכדיו.
מאת: שירה עמי
