דוד יעקובוביץ’ נולד בשנת 1935 בקרקוב ליהושע – מוסמך לרבנות, שעסק לפרנסתו בסחר סיטונאי של טקסטיל, ולאמו – לאיקה, בת למשפחה אמידה באושוויץ. בראשית המלחמה שהה בגטו טרנוב, ולאחר מכן בגטו קרקוב, עד שב-1943 העבירה אותתו אמו למסתור אצל נשים פולניות, שם שהה במשך שמונה חודשים, כשרוב הזמן הוא חבוי במחסן. בסופה של אותה השנה הועבר למוסד ילדים בהונגריה. ב-1944 הוצא מהמוסד ועבר נדודים ותלאות רבות, שבהמשכן הגיע לטרזינשטאט.
אחרי המלחמה נאסף לקבוצתה של לנה קיכלר ("מאה ילדים שלי") ושהה עמה בזקופנה שבפולין, במוסד לילדים פליטי מלחמה. כדי להימלט מאיומי המחתרת הפולנית על המוסד הבריחה אותו דודתו לידי 'אגודת ישראל' שהעבירה אותו לצרפת, משם לאנטוורפן. בנובמבר 1948 עלה לישראל במסגרת עליית הנוער לישיבה בירושלים.
אמנם סבו של דוד יעקובוביץ' היה יהלומן בברלין של שנות העשרים, אולם הקשר הראשון שלו עם הענף נוצר רק בשנת 1961, כאשר היה סטודנט. (ליעקובוביץ' תארים ראשון ושלושה תארים שניים – בכלכלה, גיאוגרפיה ומינהל עסקים). בתקופת הלימודים עבד במחלקת המחקר של בנק ישראל. יו"ר הוועדה המייעצת של הבנק, יצחק (ארנסט) נבנצאל, ביקש לקבל עובד ממחלקת המחקר של הבנק, כדי שיסייע בבחינת חשדות לשימוש שנעשה בנגישות הגדולה שהייתה אז לבניית מפעלים באזורי פיתוח ולקיחת יהלומים מהחברה לפיתוח. הבדיקה העלתה שהעבודה אמנם לא הייתה מסודרת, כנהוג בישראל של אותם הזמנים, אולם שחיתות לא נמצאה.
אחרי שסיים יעקובוביץ' את לימודיו נסע לניו יורק לעשות תואר שני נוסף במינהל עסקים. במהלך חמש שנות שהותו בארצות הברית בקיאות צבר בקיאות בהשפעה הגדולה של שוק ניירות הערך על הצרכן האמריקאי.
כאשר חזר לארץ ב-1967 עסק בעבודות שונות, ובהן עסקים פרטיים, שהתמוטטו כאשר היה מגויס במלחמת יום הכיפורים לתקופה של תשעה חודשים. ב-1978, זכה במכרז של משרד התעשייה והמסחר, והחל לעבוד כבוחן יבוא ויצוא בפיקוח על היהלומים. בהמשך דרכו בפיקוח על היהלומים מונה כאחראי על תעסוקה, מימון ונאמנויות, וב-1982 מונה לכהונת סגן מנהל חטיבת היהלומים. במסגרת זו עסק בשינוי שיטת המימון ונטל חלק בהנחת התשתית לביטוח השער בענף. דוד יעקובוביץ' היה הממונה מטעם הממשלה על מפעלי היהלומים באזורי פיתוח – מפעלים גדולים, שהעסיקו מאות פועלים, ומאוחר יותר – גם על מפעלי התכשיטים. הוא לקח חלק פעיל בהנחת התשתית
לביטוחי השער בענף, שנועדה לפצות את היצרנים על העלייה בשכר ביחס לעלייה בשער הדולר וסל המטבעות ופעל לייעול תהליכים וליצירת אווירת שירות נעימה ויעילה עבור היהלומנים.
דוד יעקובוביץ' עבד עם ששה מפקחים – יוסף פרלמוטר, עזריאל בן משה, אפרים רביב, צביה דורי, צפריר ענבר ועודי שינטל.
ב-1983 העניק לו שר התמ"ס באותה העת – גדעון פת, את התואר עובד מצטיין של משרד התעשייה והמסחר.
דוד יעקובוביץ' פרש מעבודתו בשנת 2000, לאחר 22 שנות עבודה בפיקוח על היהלומים.
מאת: שירה עמי
