גרשון אלכסנדר סטשיק נולד בשנת 1939 בתל אביב, בן יחיד לאם ממשפחת לויצקי, ממייסדי שכונת נחלת בנימין שהוקמה בראשית ימיה של תל אביב, ואב, שעלה מפולין ב-1919. אחרי שלוש וחצי שנות שירות במערך הנ"מ של צה"ל, החליט לראות עולם. הוא הצטרף לאל על, שם עבד 19 שנים ככלכל ראשי.
בשנת 1963, במהלך סיור בבזאר של טהרן, קלטה עינו, על רצפת המדרכה שבקדמת אחד הכוכים, תכשיטים בעלי מראה אתני, שנראו כעתיקים. הוא רכש אותם, וכאשר הגיע לניו יורק, מכר אותם בחנויות ברווח נאה. זו הייתה תחילת דרכו בענף התכשיטים בשוק, שהחל באותם הימים לגלות עניין בתכשיטים אתניים.
גרשון סטשיק ייבא לארצות הברית תכשיטים תימניים שיוצרו בישראל תוך התאמתם לטעמו של הצרכן האמריקאי. ב-1967 הקים בתל אביב חברת תכשיטים, ומספר שנים לאחר מכן הוסיף לה סניף בניו יורק, לו קרא בשם האקזוטי – "עיצובי אילת".
ב-1968 נישא לחני רפאלי, בתו של אחד מראשוני יצרני הפנטזי בישראל – שמואל רפאלי. ב-1977, כאשר התפרקה השותפות של שמואל רפאלי עם יוסף הרשקוביץ, הזמין רפאלי את בנו – נחום וחתנו – גרשון סטשיק, להצטרף לחברה החדשה שהקים – ש. רפאלי ושות'.
בינואר 1979 "כבש" גרשון סטשיק את היעד הראשון שהציב לעצמו עם הצטרפותו לחברה – סייט סינדיקטי. בזכות אספקת גלם קבועה ושוטפת גדל מערך הייצור של החברה, שהעסיקה במהלך 19 שנות קבלת הסייט כ-250 עובדים במפעליה ובקבוצות קבלניות.
ייצור בקנה מידה גדול אפשר לגרשון סטשיק להשיג את היעד השני שהציב: שיווק לרשתות התכשיטים הגדולות בארצות הברית, ובהמשך – גם הונג קונג, יפן ואוסטרליה. בעקבות הגדלת היקפי היצוא זכתה החברה בשנת 1987 בתואר יצואן מצטיין ענפי.
באותה השנה הוחלף שם החברה לרפאלי-סטשיק. במסגרת החיפושים אחר ניצול מיטבי של גלם שנחשב לבלתי אטרקטיבי, יזם גרשון סטשיק את סדרת הליטושים המלכותית, שעשתה שימוש מרבי בגלם שטוח.
היזמה החלוצית למיתוג יהלומים גרמה לדה בירס להשתתף בתקציב הפרסום של הסדרה. ארבעת ליטושי הסדרה, שנחלו הצלחה ברשתות השיווק ברחבי העולם, מופיעים כערכים במילון היהלומים של ה- GIA.
לאורך אותן השנים עסק גרשון סטשיק בפעילות ציבורית: הוא כיהן כחבר בוועד הפועל של ההתאחדות כסגן נשיא, ממלא מקום נשיא ויו"ר ועדת סינדיקט. הוא יסד את הביטאון "אצלנו בהתאחדות" וכיהן כיו"ר המערכת ודובר ההתאחדות במשך חמש שנים. הוא נמנה עם יוזמי הענקת התואר "יקיר תעשיית היהלומים" והוביל את הטקסים הראשונים.
הוא הוביל את מבצע הגלם ליהלומנים צעירים עם חברת דיאמדל והרצה בנושאי שיווק בקורסים לקבלת חברים חדשים של הבורסה ובתערוכת לאס וגאס. הוא היה פעיל בהקמת בניין יהלום, כיהן כיו"ר ועד דיירי יהלום במשך שלוש שנים, ונטל חלק פעיל בהחלטת הבורסה לחבר את הבניין לשמשון ולהקים את אולם הגלם.
מאז פירוק השותפות רפאלי-סטשיק וסגירתה בשנת 2001 ממשיך גרשון סטשיק לעסוק ביהלומים מדי יום, כשהוא נמצא בקשר פעיל עם לקוחותיו הוותיקים בארצות הברית, ומייעץ לחברת התכשיטים מג'סטיק של בנו, רוני.
מאת: שירה עמי