גדליה אהרונוב נולד ב-1931 בירושלים למשפחה בוכרית ותיקה בארץ. סבה של אמו הגיע לארץ ישראל כבר ב-1870, קנה בתים בירושלים, שב לאוזבקיסטן וחזר פעמים אחדות, עד שלבסוף השתקע סופית בארץ.
סבו מצד אמו עלה ארצה ב-1924, ורכש את האוטובוסים הראשונים בירושלים. יחד עמו הגיעו הרווקים שבילדיו, ובהם אמו של גדליה אהרונוב – ויקטוריה, שנישאה לרחמים – יליד הארץ, דור שני לעולים יוצאי בוכרה, שהגיעו לארץ ישראל ב-1908.
רחמים אהרונוב התייתם מאב בגיל שלוש ומאם בגיל 14, ועל כן נאלץ להקדים לדאוג לפרנסתו. הוא התמחה במוזאיקה, היה יו"ר אגודת פועלי המוזאיקה בירושלים, מפא"יניק 'שרוף' בעל תפיסת עולם סוציאליסטית, שהייתה נחלתם של רבים מבני העדה הבוכרית. לבנו – גדליה, ייעד עתיד בתעשיית היהלומים, שהייתה פופולארית מאוד בקרב בני העדה הבוכרית. ואכן, ב-1951, כאשר השתחרר גדליה אהרונוב מהצבא, למד ליטוש בתל אביב, אצל אברהם עירוני.
ב-1955, כאשר מונה פנחס ספיר לכהונת שר המסחר והתעשייה, פעל להקמת תעשיות ברחבי המדינה, כדי ליצור מקומות עבודה לגלי העלייה הגדולים שהגיעו לארץ. גדליה אהרונוב נמנה עם היצרנים שנענו לקריאת משרד המסו"ת והסתדרות העובדים הכללית, ו'ירד' לנגב כדי להקים מפעל לחיתוך ולליטושיהלומים, תחילה בשדרות, ולאחר מכן – בכפר ירוחם. במסגרת זו הכשיר מאות עולים חדשים שנזקקו לפרנסה.
כמו כן היה הבעלים של מפעל קטן בירושלים, שנוהל על ידי אחיו הצעיר – אהרון. לאחר מכן חזר לתל אביב וייצר בקבלנות והחל לנסוע לבלגיה לקנות גלם ומלוטש.
ב-1960 נסע גדליה אהרונוב לבלגיה. תחילה עבד כעצמאי, לאחר מכן ניהל שם את המשרד של אפרים פוזיילוב (אחיהם של בן ציון ופנחס), וכעבור זמן מה הצטרף למשרד של שלמה סולימני בבלגיה, ניהל אותו ורכש עבורו גלם לייצור ומלוטש ליצוא. ב-1968 המשיך לעבוד בבלגיה כעצמאי. עם שובו עם רעייתו שולמית, לארץ ב-1976, הצטרף למשרדו של שלמה סולימני ברמת גן. בשליחותו של שלמה סולימני היה מהראשונים בענף היהלומים הישראלי שהחלו לנסוע להודו כדי לרכוש מלוטש. מאז ועד היום – הוא מספר – טס להודו בתדירות גבוהה מאוד, כשהוא מהדק את הקשרים עם הקניינים ההודים. בשליחותו של סולימני נסע גם לקנות גלם במכרות בוונצואלה וגם בבלגיה.
בשנות השמונים הפך שוב לעצמאי, כשהוא נוסע ברחבי העולם ורוכש גלם ומלוטש עבור עצמו ועבור אחרים. בתקופת משבר שנות השמונים, כאשר רבים מחבריו התקשו במציאת פרנסה, סייע במתן פרטי התקשרות והמלצות, ואף עודד הודים רבים להגיע לארץ כדי לקנות גלם ומלוטש. לאורך כל אותן השנים, עד עצם היום הזה, מקפיד גדליה אהרונוב לייצר קשרים עבור יהלומנים ישראלים, צעירים כוותיקים, מבלי לקחת עמלה או כל גמול אחר.
מאת: שירה עמי