אשר רפאל נולד בשנת 1933 בבוכרה למשפחה דתית ציונית אמידה, שרבים מבניה היו תלמידי חכמים ומורים. המשפחה איבדה את כל רכושה בשעה שנמלטה מרדיפות הבולשביקים. כשמגמת פניהם לירושלים החלו ההורים, הסבתא ושמונת הילדים לנדוד מבוכרה לאפגניסטן, לפקיסטן ולהודו, שם נחלץ הילד בר המצווה – אשר, לסייע בפרנסת המשפחה כעוזר, ולפעמים – כמנהל, של חנות הבדים של אביו. בשנת 1949, לאחר כעשרים שנים של תלאות, הגיעה המשפחה ליעדה הסופי – ארץ ישראל. תחילה הועברה למחנה עולים ברחובות, שם שוכנה באוהלים, ומשם 'שודרגה' לשיכון ביאזור (שמה הערבי של אזור). מיום עלייתם ארצה אסר אבי המשפחה – בצלאל, על צאצאיו לעזוב את ישראל כדי להשתקע בחו"ל.
אשר רפאל החל את חיי העבודה שלו בבניין, בכבישים ובפרדסים. אולם, עוד בהיותו חייל בשירות סדיר, בהמלצתו של קרוב משפחה, הצטרף לקורס שארגן 'הנוער העובד' – תנועת בת של הסתדרות העובדים הכללית וחלק מתנועת העבודה, שהתאחדה מאוחר יותר עם התנועה המאוחדת, ונקראה 'הנוער העובד והלומד'. המורה לליטוש בקורס היה בן עדתו, היהלומן – אוריאל קולדנוב. הקורס נפתח אמנם חודש וחצי קודם לכן, אולם בחודש וחצי הנותרים הצליח אשר רפאל לקלוט את העבודה על בוריה.
ב-1950 סידר לו אוריאל קולדנוב עבודה במפעל בשכונת שפירא, שהיה בבעלותו של חבר נוסף בעדה הבוכרית – שלמה סולימני. שנה לאחר מכן עבר למפעל זהריר. כל מי שהגיע אחרון קיבל לליטוש את האבנים הכי קטנות והכי קשות, אבל אשר רפאל קיבל כבר אחרי שנה את היהלומים הגדולים והיפים ביותר. ב-1955 הצטרף לבורסה והפך ליצרן עצמאי. הוא שכר שתי מכונות ליטוש אצל יאיר יצחקוב, וצירף לעבודה את שני אחיו – יעקב ז"ל ואפרים יבדל"א. בשונה מהנוהג לנסר את האבנים באמצע, ניסר אותן אשר רפאל בשיפוע, וכך הצליח להגדיל את הניצולת של האבן. ב-1960, כאשר ביקש להתקבל לבורסה, אמר לו הגזבר דאז – משה שניצר, שכבר שמע על יכולותיו של אשר רפאל: תשלם עשרה תשלומים, העיקר שתשב לייצר. וכך היה – אשר רפאל התמחה בליטוש יהלומים גדולים גדולות והכשיר עובדים רבים, ובהם בני עולים חדשים מבוכרה.
בסוף שנות השישים הקים מפעל ברמת גן, והעסיק ששה עובדים. הוא פיתח מומחיות שאפשרה לו לקבוע את שווי המלוטש שיופק מחבילת גלם, ולקבוע באמצעות התבוננות בלבד את דירוג הניקיון והצבע של האבן המלוטשת.
ב-1979 הצטרף לאגודה לקידום ייצור היהלומים שייצגה את האינטרסים של היהלומנים שעבדו בהיקפים קטנים ובינוניים. במסגרת תפקידו כגזבר פעל בהצלחה לאיזון קופת האגודה. כמו כן היה חבר בחבר הבוררים של הבורסה, וגישר בין חברי בורסה כדי להביא סכסוכים לידי סיום מהיר ויעיל.
ב-2006 סגר אשר רפאל את המפעל, וכיום הוא ממשיך לייצר באמצעות קבלני משנה. בתו – אורלי סעדון, הנשואה לאלי, עובדת עמו במשרד. בתו- יפה נחום, העוסקת בנדל"ן, נשואה לישראל, העוסק בתיווך יהלומים. לרפאל אשר ורעייתו – ברכה, ארבעה נכדים.
מאת: שירה עמי
